להיות מרי פופינס

הסרט "מרי פופינס" שצפיתי בו כילדה נחרט בזיכרוני

האומנת שעפה בעזרת המטריה שלה אל משפחה טיפוסית שהחיים וקשיי הישרדות , פשוט נטלו ממנה את שמחת החיים, את הצחוק ואת הקסם.

הקסם שמצוי אצל כל אחד ואחת מאיתנו אם רק נתחבר לקלילות ולשמחה.

החיים כמו החיים מביאים אל פיתחנו אתגרים שונים.

למעשה הנשמה שלנו מזמנת אתגרים אלו על מנת לצמוח .

בידנו הבחירה אם לעבור אותם בקלות ובשמחה או מתוך קושי.

בידנו הבחירה מאיזו נקודת מבט להסתכל על האירועים המתרחשים בחיינו.

מגיל צעיר אני מתאמנת על נקודת המבט של "מרי פופינס"

מה זה אומר אתם שואלים?

זה אומר לקחת את המטריה ולעופף בקלות ובקלילות אל מעבר לקושי.

זה אומר בדיוק את מילות השיר המופלא: "דברים שאותי משמחים"

"כשעוקצים לי
כשנושכים לי
כשעצוב נורא
באים הדברים שאותי משמחים
ואז שום דבר לא רע".

זה אומר לבחור להסתכל על מה שמשמח אותנו ולהעצים אותו

זה אומר שניסים וקסמים מתרחשים כשמאפשרים להם.

זוכרים את המנטרה המפורסמת מהסרט ?

"סופרקליפרג'יליסטיקאקספיאלידושי" שזה אומר בעברית צחה:

שמחה בכל מצב, כי אני יכולה ליצור קסם בחיים שלי, קלות וקלילות , חשיבה יצירתית , זרימה וגמישות מחשבתית

וסוכר אמנם זה לא בריא במיוחד למריות פופינס בגילי המופלג

אך בחירה להמתיק כל אירוע בכף סוכר וירטואלית היא בחירה נהדרת.

אצלי במעגל הצבע הוורוד  (דימיון, חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, גמישות מחשבתית וזרימה) במתנה כפולה.

לא פלא שהסרט הזה הצית את דמיוני ומאז אני מנסה להיות מרי פופינס.

לפעמים אני נכשלת בכך (לעבור שלוליות בנהריה בחורף בעזרת מטריה זה לא פשוט)ואז אני קמה מתנערת וממשיכה לנסות .

רוצה להיות מרי פופינס. ואתם?

כדי להצליח עשו עבודה עם הצבע הוורוד.

מזמינה אתכם לסדנאות הקלפים :

ב12/6 - יום ד', סדנת בוקר 9:45 ועד 13:45 , במרכז הלל שבנופית.

 ב16/6 יום א', ערב אצלי בנהריה בשעות 17:00 ועד 21:00.

ב-20/6-סדנת בוקר,בשעות 10:00 ועד 14:00, אצל אושרה לוי בחולון.
ב- 8/7 סדנת בוקר , בשעות 9:45 ועד 13:45 , בחדרה (כתובת תימסר לנרשמים).הרשמה דרכי 052-6570519, או בהודעה בפייס.
ב-18/7 סדנת ערב בשעות 17:30 ןעד 21:30, בתל מונד אצל סימה.
עלות הסדנה 200 ש"ח למי שיש בידו קלפים ו350 ש"ח כולל חבילת קלפים
זה הלינק לרישום באירוע דרכי 052-6570519

קישור לסדנאות הקלפים

וב17/6 ערב תקשור של דורית ישראל אצלי בנהריה
ערב תקשור עם דורית ישראל וקריון

וגם כשייפתחו הקורסים של המעגל הסגול בנובמבר נעבוד על זה לעומק.
חג שבועות שמח ומואר

המון אהבה ממני

מרי/רותי

                                      

ניוזלייטר מס' 3 - ל"ג בעומר

האש שמניעה אותנו לפעולה

לכל אחד מאיתנו יש אש שמניעה אותו לפעולה – אור פנימי.

אצל אחד זוהי אש של אמון ואמונה.

אצל השני זוהי אש של אהבה.

ואצל השלישי זוהי התשוקה

על פי מעגל הצבעים האינדיאני, אם האש הזאת מאוזנת בתוכנו , אנו מפיצים את חומה ונוגעים בלבבות אחרים – מאחדים ומגדילים את האש. פועלים ממקום של תשוקה והתלהבות...

אם האש אינה מאוזנת בתוכנו, כלומר : אין אנו אוהבים את עצמנו מספיק ,או פחות מאמינים בעצמנו או אז , נעביר ללבבות אחרים ביקורתיות, ספק – אור שדולק באופן חלקי –

או אז נפעל ממקום חלש וחסר תשוקה

 כל אחד ומהות האש שמניעה אותנו לפעולה.

אנשים שמאמינים בעצמם יודעים ואוהבים לפרגן לאחרים.

לפרגן בלב שלם ותוך הבנה יקומית שכולנו ארוגים בחוט מקשר של אור.

כשאני מפרגן לאחר אני  בעצם מפרגן גם לעצמי.

כשאדם אינו מאמין בעצמו,הוא מונע מאגו, מספק, מחוסר פרגון, מרצון להוכיח  (בעצם לעצמו) כמה הוא  טוב. – ואז האש שלו אש שורפת והורסת ולא אש מחממת ומאירה.

במעגל הצבעים האינדיאני, חודש מאי הוא חודש ההקשבה לעצמנו.חודש ההתכנסות פנימה.

כשאנו מתכנסים פנימה , אנו פוגשים את עצמנו, את הנשמה הגבוהה שאנחנו, את האור הפנימי שלנו. את האש...

יש מי שפוגש אש ענקית, להבה מלאת תשוקה ויש מי שפוגש אש קטנה יותר.

כל אחד והמקום שמניע אותו לפעולה.

בכל מקרה, כולנו נטיב לעשות אם נעבוד על הגדלת האש – נוסיף זרדים למדורה.

יוסי ידידי הטוב אומר: " צריך ללמוד לקבל את הרע" ואני חושבת שהוא מתכוון שזה נפלא לפגוש גם את אלה עם האש הפנימית הקטנה.

הם אלו שמשקפים לנו חלקים בתוכנו שצריכים לגדול.הם אלו שעוזרים לנו להוסיף זרדים למדורה – להבעיר את המדורה באש גדולה יותר- אש של אהבה, אש של אמון ואמונה , אש של תשוקה.

אז בואו נשאף להגדיל  ולהבעיר את האור הפנימי בתוכנו כדי להפוך את היקום למקום טוב יותר

ל"ג בעומר שמח ומואר.

באהבה רבה

רותי

                                         

מזמינה אותך באהבה

לגלות את הכלי שיסייע לך לגלות בפנים את הכוחות של עצמך 

את הידע העתיק שיש בך, את הידיעה הפנימית שמבקשת להתגלות. 

להחזיר שליטה לחיים שלך

להחזיר לידייך את הכוח להשפיע על  החיים שלך

ביום חמישי הקרוב, ביפו אצל צופיה הראל, סדנת היזכרות במהות שלנו באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני -שני מפגשי אבחון

ב28/5 בנהריה, קורס תודעת שפע באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני

ב7/6, קורס משותף בהנחייתי ובהנחיית פרדי נאור , בקריות, לגלות את עצמך באמצעות עולם הצבעים

ניוזלייטר מס' 2 - יום העצמאות 2017

יום העצמאות הפרטי שלי

בגילי המופלג (כמעט 61),

 כשאני חושבת מתי באמת התחלתי לחגוג את יום העצמאות הפרטי שלי,

אני מבינה שרק לפני כ- 13 שנים...

כשהייתי ילדה/נערה, אימא הייתה זאת שעל פיה יישק דבר.

הייתי תלויה לחלוטין בדעתה, באהבתה,

שקועה בניסיון לרצות אותה , או למרוד בה – לא הייתי ממש עצמאית...

אחר כך בגיל 18 התגייסתי לנח"ל ומהר מאוד הפכתי לחברת קיבוץ.

עבור נערה/אישה בהתהוות , שאינה בטוחה בעצמה

ובעצם פוחדת שלא יאהבו אותה,

יש משהו מאוד בטוח  לכאורה בקיבוץ...

יש כללים ויש חוקים, הקיבוץ מחליט על כל הדברים החשובים

ועצמאות הוא רק חג שבו לובשים חולצות לבנות,

רוקדים קצת, שרים שירי ארץ ישראל וזורקים לחלל האוויר זיקוקים.

קצת שמחה ולמחרת חזרה למסלול...

גם אם לא תמיד אהבתי את ההחלטות, את מטפלות של ילדי , את כל מה שבצבץ ועלה לפעמים,

הייתי מוכנה לשלם את מחיר התלות ,כדי להיות במקום הבטוח והמוכר – פחדתי מהלא נודע כמובן ולא העזתי לצאת לעצמאות.

אבל חוסר שביעות הרצון החל לכרסם בי לאט לאט.

הסאה גדשה כשבני האמצעי חלה בתסמונת טורט והחל לספוג

התעללויות פיזיות ורגשיות בשל השונות שהייתה בו.

את זה כבר לא יכולתי לשאת...

לכאורה הכל היה חשוך , אבל במבט לאחור אני מבינה, שהיה זה סדק קטן של אור שהלך והתרחב.

סדק שקרא לי למצוא את הדרך שלי חזרה אל מאווי הלב והנשמה.

בגיל 48 ועם 3 ילדים בגיל בית ספר , עזבנו את הקיבוץ...

לראשונה בחיי חוויתי עצמאות.

מבלי להביט לאחור , מבלי להיות ב -"אכלו לי" ,"שתו לי", "עשו לי" (לא היה זמן לזה) ,לקחתי אחריות על החיים שלי – יצאתי לעצמאות.

היום אני מבינה שעצמאות היא החופש לאהוב את עצמי, להאמין בעצמי, להיות בהוויה שלי , כמו שאני בדיוק.

אז המשואה שאני מדליקה בחג הזה,

היא לתפארתם של אלה אשר דחפו אותי לצאת לעצמאות.

לתפארת "החולמים אחר השמש", שעושים דרך על מנת ללמוד לאהוב את עצמם ולהאמין בעצמם.

אומרים יהללך זר ולא פיך, אבל המשואה הזאת היא גם לכבודי ,

על האומץ להתחבר ללב ולמאווי הנשמה.

האומץ להיות עצמאית.

ולתפארת מדינת ישראל...

ולסיום , היום טיילתי בראש הנקרה עם אישי וצילמתי שם בנקרות.

אלונה חברתי היקרה, הסבה את תשומת ליבי לכך שרואים בתמונות סדק של אור ולב. מצרפת את התמונות.

חג שמח ומואר
והמון אהבה ממני
רותי

ואם גם אתם רוצים להתחבר אל מאוויי הלב והנשמה הרי מספר הזדמנויות לעשות זאת.

ב- 18/5,סדנת אבחוןייעוד הנשמה באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני, בשני מפגשים אצל צופיה הראל ביפו

ב-9/5, אצל ענת חן בקריות, קורס להכשרת מאבחנים באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני.

ב – 7/6, סדנה משותפת בת 6 מפגשים עם פרדי נאור: גלה את עצמך דרך עולם הצבעים.

ב-28/5 בנהרייה, קורס בן 6 מפגשים: תודעת שפע באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני

מוזמנים באהבה רבה

רותי

   

זהו כתב אחריות - משפחה כן בוחרים

בניגוד לשמועה הזדונית הרווחת שמשפחה לא בוחרים, אני גורסת ש...

משפחה בהחלט בוחרים. גם משפחה גרעינית וגם משפחה נשמתית.

שטויות תגידו לי, אני בחרתי להיוולד לאב שיכור ואם מכה? לא יתכן!

ובכן יקירי, יתכן גם יתכן...
כשהנשמה נמצאת ברובד של נשמה ועושה את הבחירות שלה לגלגול הבא שלה, היא אינה חווה כאב פיזי – כאב פיזי אפשר לחוות רק במימד  הזה של כדור הארץ.

גם רגש הנשמה למעלה אינה חווה – רגש שייך אף הוא למימד של כדור הארץ.

הנשמה אינה מביטה על קושי, פחד, כאב , כעס – כל אלו אינם קיימים ברובד הנשמתי.

אז איך  בעצם הנשמה עושה את הבחירות שלה?
 כמובן מתוך נקודת מבט אחרת.

 

המטרה של הנשמה היא לחוות אירועים שיעזרו לה לצמוח למקום נשמתי גבוה יותר, לכן היא בוחרת שותפים למסע שיעזרו לה לצמוח.

טרם גלגולה, הנשמה עורכת חוזה נשמתי עם כל השותפים למסע על פני כדור הארץ, שהיא עומדת לערוך.
בין השותפים למסע נמצאת כמובן המשפחה אליה תיוולד הנשמה – אותה משפחה שממלאת תפקיד מרכזי בצמיחה שלנו.

גם אם אני חווה  קושי עצום עם אחד מבני המשפחה אני תמיד משתדלת לזכור שבחרתי בו כדי שיעזור לי לצמוח.
זאת הסיבה שאני בוחרת להסתכל על הקושי הזה לא כעל קושי אלא כעל הזדמנות לצמוח.

(אגב, במעגל הצבעים האינדיאני אפשר לבדוק כל אירוע שקרה לנו (כולל לידה, נישואין גירושין) ולהבין מדוע זימנו אותו לחיים שלנו ומה הוא בא ללמד אותנו).

 לכן, ביום המשפחה הזה , אני בוחרת להודות לכל המשפחה הנשמתית שלי שעושה את תפקידה נאמנה ומקיימת את הבחירות שבחרנו יחד, בדיוק לפי החוזה הנשמתי שלנו.

כשלוקחים אחריות ומבינים שהבחירה הייתה בחירה נשמתית שלנו , אפשר לשים את הכעס, הכאב והפגיעה בצד ולקחת אחריות על עצמנו , על התכולה שלנו ועל הצמיחה שלנו.

אז ביום המשפחה הזה, זהו כתב האחריות שלי שחור וסגול על גבי כתוב:

 לקחת אחריות, לסלוח, להודות, לשחרר ולצמוח

 יום משפחה מבורך ומלא אהבה

 

                                                        

 

ואם חשקה נפשכם , אם אתם מרגישים קריאה מהמשפחה הנשמתית שלכם

בואו הצטרפו לקבוצת הכשרת מאבחנים ויועצים שנרקמת בכפר סבא

https://www.facebook.com/yotzrot/photos/a.206153736073816.51094.201557143200142/1043527492336432/?type=3&theater

 

או לקבוצה הנשמתית שמתהווה בנהריה

https://www.facebook.com/events/587557011419843/

 

האינדיאנים, רוית ואני מחכים לכם באהבה

רותי

זיכרונות מהר שאסטה - 3

עברו שבועיים מאז חזרתי מההר.

הלב עדין מתגעגע, אבל עכשיו אני יכולה להתבונן על המסע הזה בפרספקטיבה של זמן וגם לעשות את החיבורים הנחוצים לכאן ועכשיו.

נזכרת ביום שבו אשלין, שומרת ההר השמאנית ליוותה והדריכה את הסיור בהר.

אשלין היא בעיני אישה של ניגודים:

מצד אחד פניה חרושות קמטי גיל ושמש ומאידך, עינה הכחולות צלולות ובהירות, מאירות כעיניו של ינוקא וגופה הגמיש מדלג בלי היסוס מסלע לסלע ואינו מסגיר את גילה

ניכר בה באשלין שהיא מאוד מחויבת לייעוד שלה – שמאנית שומרת ההר...

היא מסבירה ברהיטות ובבהירות על ישויות ההר (כשדורית מתרגמת), מדברת על אהבה ועל ההדרכה שמלווה אותנו ו ופניה רכות רכות כשהיא מדברת על ההר.

אבל באותה נשימה מתכרכמות פניה, כאשר היא מזהירה אותנו בנוקשות ללא פשרות שלא נדרוך על הצמחים והדשא שצמחו על השביל, כי גם הם חלק מהחיים הרוחשים על ההר.

המפגש המרתק עם אשלין היקרה, גורם לי לשאול את עצמי האם אני מספיק מחויבת לייעוד שלי? ככה, בלי פשרות ובלי הנחות לעצמי.

(מנחשים מה עניתי לעצמי...?)

הימים הבאים בהר היו מאוד עוצמתיים עבורי

בבקרים ביקרנו במקומות קסומים ומקודשים לאינדיאנים, באתרים של ריפוי...

ביקרנו בהר במצבים שונים שלו עם שקיעת השמש ועם הזריחה

זרענו יחד זרעים של בקשות אנרגטיות מההר, עשינו עבודה אישית וקבוצתית עוצמתית ומעגלי ריפוי אישיים וקבוצתיים.

בערבים עברנו יחד סדנאות של תופים, שירה ונגינה מקודשים, התחברנו יחד לתדר של מוסיקה, שירה ושמחה מרפאת

במשך כל הזמן הזה , ההדרכה העליונה כיבדה אותנו בנוכחותה המרגשת ואפילו הסכימה להתגלות בפנינו  בתמונות שצילמנו .למשל הלהבה הסגולה של סאן ז'רמן שראו אותה באופן מוחשי וברור בתמונות שצילמנו, עוטפת כל אחד  מאתנו באורה הסגול והעוצמתי, בזמן הטקס האישי שעשינו בסלע השלווה.
                                                 

כשאני חושבת מה היה כל כך עוצמתי עבורי בימים האלה של המסע (מלבד הנוכחות האנרגטית של ההר וישויות ההר), אני מבינה שבכל הימים האלה

החזקנו יחד מרחב אנרגטי של קדושה, מרחב של בריאת מציאות ויצירת ניסים, מרחב של אהבה ומרחב של ריפוי

כדי ליצור ריפוי צריך אמונה מאוד מאוד גדולה בתדר הזה, ביקום ובעצמנו

המרחב הזה שהחזקנו יחד היה נס אמיתי ואכן זה התאפשר ובקלות תודות להר ולאנרגיות שלו

כי אדם ואדם לא תמיד נפגשים, אבל הר ואדם עם כל רוחות השמים נפגשים גם נפגשים

בדרך חזרה, בשדה התעופה, שמתי לב שהראייה שלי מטושטשת משהייתה ואמרתי לעצמי בלב: "המשקפיים שהגעתי איתם למסע אינם מתאימים כבר (תרתי משמע) או שחלה הרעה במצב, או שחל שיפור מאוד גדול

שלושה ימים אחרי החזרה הייתה לי בדיקת עיניים שקבעתי מראש

הרופאה שלפני שאסטה הציעה לי ניתוח בעיניים או משקפי פריזמה הייתה מופתעת מאוד

"חל שיפור עצום" היא אמרה "העיניים חזרו כמעט למצב רגיל" ,"אולי בסוף היה לך וירוס שעובר מעצמו?"

שבועיים חלפו מאז חזרתי מההר ומאז חזרתי, אני נושאת עימי את תדר ההר בלב

שם בהר ,באחד הימים כשעשינו עבודה אישית, החל להגיע החלק השלישי של מעגל הצבעים האינדיאני שהוא כמובן ריפוי בהשראת מעגל הצבעים ומעגל הרפואה האינדיאני ואת החלק שנותר אני מקבלת עכשיו

אז מה הבאתי איתי מההר מלבד קריסטלים מדהימים ומקל דיבור מופלא?

אמון ואמונה גדולים מאוד בעצמי ובשמאן שאני

שמחה עצומה והבנה גדולה שיש להכניס לחיים תדר של שמחה מעצם היותנו.

מחויבות עצומה חדה וברורה לייעוד שלי, שהוא כמובן:  לחבר אנשים לאהבה , כבוד ואמון ואמונה בעצמם דרך מעגל הצבעים האינדיאני, להראות להם מהו הייעוד שלהם וללמד אותם לרפא חלקים פצועים כדי לממש את הייעוד שלהם

והכי הכי חשוב, אני מבינה ויודעת שאפשרי לי גם כאן להחזיק בתדר הזה, במרחב המקודש הזה של בריאת מציאות, יצירת ניסים וריפוי

תבורכו

באהבה רבה

רותי

בית הספר ללימודים גבוהים בהר שאסטה - אוטוטו זה קורה...

שלום, אני נוסעת.

לונדון לא מחכה לי, אבל הר שאסטה כן

הכל התחיל כשעשיתי חניכה מס' 5 לטכניקת hope  (שימוש בפירמידות לריפוי ובריאת מציאות) של דורית ישראל

אחרי החניכה , עשיתי בריאת מציאות (על פי קריון ודורית) ובבריאת המציאות ביקשתי להגיע להר שאסטה בזמן המתאים ,לטובתי הגבוהה ביותר.

כשעושים בריאת מציאות, לא אומרים ליקום איך אנחנו רוצים שהבקשות שלנו יתממשו.

מבינים ש"נסתרות הדרכים" ופשוט מבקשים...

כ-חודשיים אחר כך ,קיבלתי משליחה מדהימה של היקום מתנה ענקית:

מסע להר שאסטה עם קבוצת נשמות מדויקת , בהדרכת חני יזראלי נוי ודורית ישראל.

אני נוסעת בדיוק ב-7/7 , בשנה נומרולוגית מס' 7 שלי – חזק , נכון?

שנה נומרולוגית מספר 7 היא שנה של התכנסות פנימה, שנה של למידה, שנה של חיבור גבוה לאני הפנימי ולרוח ו..שנה קארמתית לחלוטין

ברור לי שהנסיעה היא אבן דרך חשובה במסלול הנשמתי שלי.

 לפני שנה בדיוק, בדרך לכנס ים המלח של ג'בר, הראייה שלי למרחוק נעשתה כפולה ומטושטשת לחלוטין.

אושפזתי בבית חולים, נבדקתי מכל הכיוונים והרופאים לא מצאו דבר...

במשך השנה הזאת עשיתי עם עצמי עבודת ריפוי גדולה וחלה הטבה גדולה מאוד בראייה שלי ובכל זאת הראייה עדין אינה חדה כשהייתה

ודבר נוסף מדהים שקרה: מעולם לא ראיתי מעגלי צבעים טוב יותר מעכשיו...

מאז נשתבשה מעט הראייה , אני רואה במעגלים המון דברים שלא ראיתי קודם...

ברור לי שזאת דרכו של היקום לומר לי כי העיניים הפנימיות צריכות לעשות בשאסטה עבודה גדולה וכשלא רואים בחדות עם העיניים החיצוניות אפשר בקלות להתמקד בראייה ובשמיעה הפנימית

אז אני נוסעת עם עט  ויומן (שאותו קנתה לי בהודו נאווה תלמידתי המדהימה)

מוכנה נפשית להסתכל פנימה והחוצה, לשמוע, להריח, לראות, להרגיש ...

מאמינה לחלוטין ובוטחת לחלוטין ביקום ובתהליך

הילוך האדמה במעגל הצבעים האינדיאני, בא להראות לנו מדוע הנשמה שלנו בחרה את אירועים שקרו לה (או שיקרו) ומה עלינו ללמוד מהם..

בדקתי את הילוך האדמה של הנסיעה לשאסטה.

הנסיעה באה ללמד אותי להגיע לשלווה ולשקט נפשי מתוך התכנסות פנימה ומציאת היכולות הגבוהות שלי ושימוש בהן במגוון דרכים(12 קריסטל)

דרך נשמת השמאן שאיתה הגעתי ליקום (13 אפור)ומשם אל אחד התפקידים החשובים בייעוד שלי: ללמד אחרים לאהוב את עצמם ולשתף את העולם באהבה שבי (6 צהוב)

ככול שאנחנו עושים את מה שבאנו לעשות כאן עם עצמנו, כך נטיב לעשות זאת עם אחרים

אז אני מבטיחה לעצמי ומתחייבת ,להעביר הלאה לתלמידי את כל אשר אלמד בשאסטה

וכמובן מביעה כוונה מהלב ללמוד בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי (פייר נכון?)

אדיוס חברים יקרים שלי

אשוב ב-18/7 ומבטיחה לעדכן ולספר מה למדתי בבית הספר ללימודים גבוהים בשאסטה

 באהבה גדולה

רותי

                                                                          

 

                                                                                      
       

 

יצירת המופת של חיינו

דמיינו שמונח לפניכם בד צחור גדול על קן של ציור.

הבד הצחור הזה הוא אתם כפי שירדתם לעולם:

צחורים וטהורים,נקיים וזכים.

מוכנים ליצור את חייכם, כמהים ללמוד,לגלות את נפלאות היקום- לצמוח.

הבד הצחור הזה מאגד בתוכו קשת של צבעים.

הקשת הזאת היא החלום שלכם – החזון- הייעוד הנשמתי שלקראתו אתם צועדים.

לאט לאט אתם מגלים את צבעי הקשת-יוצרים את חייכם.

בוחרים את צבעי המחשבות שלכם: צבעים זורמים-פסטוראליים-שקטים,או צבעים חמים-עזים-חזקים.

אתם בוחרים את הצבעים מהם מורכבים הרגשות שלכם: צבעים כהים-צבעים בהירים.: אהבה, פחד,עצב, כעס, שמחה, חמלה.

חלק מהצבעים אתם מטביעים חזק על הבד הצחור וחלק רק מתיזים נגיעה קלה.

אנשים אחרים תורמים את חלקם לציור שלכם-מטביעים חותמם על הבד.

הורים, ילדים, אחים, שותפים למסע- ממלאים את תפקידם בחוזה הנשמתי המשותף.

הרגעים בחייכם נשקפים על הבד הצחור-יוצרים תמונה שלמה: תודעה, מחשבה, רגש, אירועים פיזיים.

כל אחד והציור המיוחד שלו – המתנות שלנו, הקשיים שלנו והמתנה שמסתתרת בתוך הקושי.כל אלה יוצרים את מסע החיים שלנו. קשת הצבעים המשקפת את הדרך הנפלאה שעושה הנשמה כדי לממש את הייעוד.

והיקום? הוא מסתכל על קשת הצבעים שלכם/שלנו משתחווה באהבה ובחמלה ו...מעניק לנו פרס נובל על יצירת המופת של חיינו.