להדליק את האור הפנימי

בכל שנה בחג החנוכה אני חושבת על הנס הגדול – ניצחון האור על החושך.

מספיק אור קטן אחד כדי לגרש את החושך – האין זה נס?

לכן אני כל כך אוהבת את חג החנוכה.

החג הזה מזכיר לכולנו שהחושך הוא ארעי .

ברגע שנבחר להכניס את האור אל חיינו, הוא יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר- יגרש את החושך בבושת פנים.

השנה, בחג החנוכה 2017,אני בוחרת להדליק את האור הפנימי,

להתבונן בילדה שבתוכי ולהאיר את הנס שנעשה לה.

שנים ארוכות הילדה הפנימית בתוכי הרגישה אשמה, לא ראויה, לא טובה מספיק, מנותקת מרגש של אהבה לעצמה.

שנים ארוכות היא הדחיקה : שמחת חיים, רגישות, דמיון מפותח, יצירתיות.

הדחיקה היא את כל אלה בניסיון לזכות בהכרה של הסביבה

ולא הבינה שהיא ורק היא יכולה להכיר בזכות שלה להיות מאושרת...

בכל שנה , הנס גדל קצת ועוד קצת עד ש...

בחג החנוכה הזה היא זוכה להכרה ולהכרזה חגיגית (לא כמו של טראמפ אבל בכל זאת):

אני הנס של הילדה בתוכך – אני אור של ילדה פנימית אהובה.

קצת לפני שאהיה סבתא (בעוד 3 חודשים) , אני בוחרת להדליק את האור הפנימי , לחבק את הילדה הקטנה, להאיר את הדרך המופלאה שעשתה ולברך שהחיינו והגיענו לנס הזה.

חג אורים שמח

ראו ניסים גדולים

באהבה

רותי

                                         

                                           

ניוזלייטר מס' 6 - שיתוף אישי - ערב יום כיפור

השנה בערב יום כיפור אני מדליקה 4 נרות זיכרון.

נר לזכר אימי היקרה -רוזט סיטבון,
שנפרדה מאתנו בערב יום כיפור לפני 14 שנים.

נר לזכר חמותי היקרה –פנינה גיטל שעזבה אותנו ב-19/1/16.

נר לזכר אבי היקר-מאיר סיטבון שנפרד מאתנו ב-3/2/17.

ונר לזכר חמי היקר – דב גיטל שעזב אותנו ב-26/8/17.

עבורי המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
הנשמה מסיימת את החוזה הנשמתי שלה כאן,
עוזבת את העולם הגשמי וממשיכה את מסעה
והנשארים , חווים ולומדים את מה שמותו של היקר להם בא ללמד אותם
בהתאם לחוזה הנשמה וצומחים עוד קצת אל הניצוץ האלוהי שלהם.

כן, זה נכון, הכוכב שלנו הוא כוכב הרגש ולכתו של קרוב יקר
מציף רגשות של כאב, געגוע ,ריקנות והשהייה בחוויות הרגשיות האלה
גם היא מלמדת אותנו משהו.

אז השנה בערב יום כיפור אני מרשה לעצמי להיזכר ולכאוב בדרך
הכי מפויסת ושלמה

ולגבי הסליחה, ככול שמבינים בהבנה גבוהה ,שלכל הקרובים לנו יש חוזה נשמתי איתנו
וכל מה שהווה איתם במהלך החיים נועד לעזור לנו לצמוח,
כך ברור שהסליחה והשחרור נעשים ממקום עמוק ומכיל
וזאת עבודה שנעשית כל החיים , לא רק ביום כיפור.

מחר האזכרה של אימי היקרה שלה הייתה ההשפעה הכי מכרעת על הצמיחה שלי.
מצרפת כאן דברים שכתבתי לזכרה שבשנה שעברה.

כל מילה עודה רלוונטית

גמר חתימה טובה לכולם
                                   

רותי

אימא יקרה,

חלפו 13 שנים מאז עזבת את העולם הגשמי בערב יום כיפור.

הייתי אז בקיבוץ ולא הספקתי להיפרד ממך לשלום.

מאז ועד היום, הילדה הקטנה שבתוכי והאמא הפנימית,

עוברות יחד תהליכים…

מנהלות דו שיח פנימי…

במהלך השנים עלתה בדו שיח הזה כל קשת הרגשות:

כאב, כעס, אהבה , חמלה, פחד, אכזבה, שמחה, חרטה, עצב.

12 שנים בכל ערב יום כיפור אני מדליקה נר זיכרון על קברך

ומרגישה תחושה של החמצה.

כל כך הרבה דברים רצתה הילדה הקטנה שבתוכי לומר לאמא

אך לא הספיקה…

לכן במשך השנים שחלפו היא מדברת אל האמא הפנימית ובנשימה אחת שואלת למה ואומרת שמבינה.

עד ש…

בערב יום כיפור האחרון (לפני שנה בדיוק),הבוגרת, המורה והשמאנית שבי גילתה את הדרך לעשות מעגל צבעים אינדיאני לנפטרים.

חזרתי מבית הקברות, הדלקתי נר וציירתי את מעגל הצבעים שלך.

פיסות , פיסות מחייך עלו ובאו במעגל הזה.

צבע אחר צבע

חלק אחר חלק

אמא שלי ,בחייך היית נשמה של שמאנית ונשמה של מורה לא ממומשת…

לימדת אותי בדיוק בדרך שקבעו הנשמות שלנו בחוזה הנשמתי שעשינו,

לאהוב את עצמי, להאמין בעצמי  ולכבד את עצמי.

נכון, הדרך שקבענו מראש לא הייתה פשוטה וגרמה בעולם הגשמי שלנו לכאב רב לי וגם לך.

ראיתי את המעגל שלך ואת המעגל שלי והכל היה פתאום כל כך ברור.

התפקיד שלך כלפי…

התפקיד שלי כלפייך…

,את היית חזקה מהרוח “

והפכת גם אותי ל”חזקה מהרוח” בדרכך המיוחדת

ברגע שפוענחו המעגלים שלנו

הילדה הקטנה שבתוכי, האמא הפנימית והבוגרת  הפכו אחד

תהליכי סליחה, ריפוי אמונות, חיבור לשמחה, החזרת רסיסי נשמה

הכל נעשה מאז …

אמא יקרה, השנה בערב יום כיפור

אדליק נר על קברך

כשקשת הרגשות בתוכי מפייסת ושלמה.

המעגל שלך שמור איתי לנצח

ומי יודע אולי במציאות אחרת עוד ניפגש

ועד אז , יהי זכרך ברוך

בתך רותי
                                      המעגל שלי ושל אימא 

ניוזלייטר מס' 5 -ראש השנה תשע"ח

סוף הוא תמיד התחלה חדשה

השנה האחרונה היית עבורי שנה מאוד מאתגרת.

אבי וחמי היקרים הלכו לעולמם בהפרש של כמה חודשים.

המוכר והידוע, הישן והטוב, הלך ונעלם לאיטו.

גם אם זו דרכו של עולם ודרך כל בשר,

וגם אם המוות עבורי אינו באמת מוות

כי אני יודעת שהנשמה ממשיכה את הדרך,

בכל זאת יש משהו מטלטל באובדן הזה

משהו המייצג את אובדן המוכר והידוע.

כמובן כל סוף הוא הזדמנות לפתוח דלת אל התחלה חדשה

ולכן אני בוחרת להתבונן על הקשיים שהיו,

לחבק אותם חיבוק גדול, להודות להם על מה שלימדו אותי ולשחרר.

אני יודעת שעוד מעט קט נפתח את האריזה המנוילנת של השנה החדשה.
מקרבת מעט את האף, מריחה,
 אכן יש לה ריח חדש , ריח שמגרה את דמיוני.

אני סבורה שהשנה החדשה תהיה מופלאה.
השנה הכי טובה שהייתה לנו עד כה.

 נעשה בה טעויות שעדיין לא עשינו – ונלמד מהן.

נתנסה בדברים שעוד לא התנסינו בהם – ונצמח מתוכם.
נפתח את הלב לדברים נוספים ואחד אל השני.
נעשה סדר עדיפות חדש.
נצחק, נאהב, נתעצב אל ליבנו
והכל בצורה קצת אחרת מהשנה הקודמת
 שהלוא צברנו עוד שנה של ניסיון...

 נזכיר לעצמנו ליהנות מכל רגע בשנה החדשה ,
כי הזמן יחלוף בין אם נתמקד בהווה ונהנה ממנו ובין אם לא.
ובראש השנה תשע"ט- בעוד שנה,
 נמצא עצמנו שוב עומדים
בפני האריזה המנוילנת של השנה החדשה- ישן מפני חדש תוציאו!
ושוב היא תגיע במלוא הדרה – השנה הכי טובה שהייתה לנו עד כה.
תכלה שנה וקללתה
 תחל שנה וברכתה
חג שמח ומואר לכולם.
באהבה
רותי

                                      

והנה שלל הזדמנויות לצמוח בשנה החדשה באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני: 

בבית נשים יוצרות בכפר סבא ב-1/10 וב-8/10

2 מפגשי קורסדנה - מעגל הצבעים האינדיאני - מעגל הקריסטל ,

בו אתם מקבלים את מפת הנשמה המלאה שלכם.

וגם בכפר ורדים : ב25/9 וב-2/10

מעגל הצבעים האינדיאני -מעגל הקריסטל

אחרי החגים בבית נשים יוצרות , "צמיחה חדשה" - קורס המעגל הסגול
נלמד באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני, את תורת האבחון העצמי והאבחון המקצועי של האתגרים וההזדמנויות למימוש פוטנציאל השפע והרווחה.

ובנהריה, קריות ופרדס חנה
"צמיחה חדשה" - קורס המעגל הסגול
נלמד באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני, את תורת האבחון העצמי והאבחון המקצועי של האתגרים וההזדמנויות למימוש פוטנציאל השפע והרווחה.

מוזמנים באהבה ענקית

רותי

אני רוצה תמיד עיניים...

היום קיבלתי את המשקפיים החדשים שלי.

ביולי 2014, הייתי בדרך לכנס ים המלח של ג'בר בו השתתפתי כמרצה על "מעגל הצבעים האינדיאני".

שמתי לב שככול שההסעה מתקרבת לים המלח הראייה שלי למרחוק הולכת ומיטשטשת.

העברתי בכנס שתי טעימות חווייתיות ממעגל הצבעים האינדיאני מבלי לראות דבר.

הייתי מוטרדת ומבולבלת, לא הבנתי מה קורה לי.

יכול להיות שהמשקפיים שלי אינן תקינות?

זאת הייתה תחילתה של סאגה קשה...

כשחזרתי מים המלח אושפזתי בבית חולים במחלקה הנוירולוגית.

העין שלי החלה ממש לפזול, הראייה הייתה כפולה ומטושטשת 

ועברתי סדרת בדיקות מכאיבות

השתחררתי מבית החולים עם דיאגנזות מפחידות , מדוכאת לחלוטין.

מכיוון שלא הה אישור לדיאגנוזות האלה חזרו על הבדיקות המכאיבות פעם נוספת ושוב לא גילו דבר.

נכנסתי לנוהל מעקב אחר הפזילה בבית החולים כשהרופאים חסרי אונים לחלוטין ואינם יודעים לתת תשובות .

ואז...הבנתי שאני נאלצת לשנס מותניים ולמצוא לעצמי פתרונות.

שאלתי את עצמי מה בעצם אני מסרבת לראות בחיים שלי ,

גייסתי לעזרה את מיטב חברי המתקשרים והמטפלים וגם את הידע העצום שיש לי בטיפולים אנרגטיים.

טיפלתי בעצמי באופן יום יומי וגם נעזרתי במטפלים נוספים ובחברי.

נסעתי לטיול בהר שאסטה שתרם רבות להחלמתי

לאט לאט המצב הלך והשתפר.

הכנסתי לשיעורי מעגל הצבעים שלי ,שיעור על מחלות שמגיעות אלינו בלי התראה מוקדמת ודרכי ההתמודדות איתן , כי ברור לי שמה שאנחנו עוברים וחווים, אנחנו חווים בין היתר, כדי שנהיה יכולים להעביר זאת לאחרים.

לפני שבועיים החלטתי שעדשות המשקפיים שלי כבר ממש שרוטות

ושעלי להחליף אותן ונבדקתי אצל אותו אופטיקאי וותיק שבזמנו ליווה אותי בכל המשבר.

הבשורה הנפלאה שלו הייתה: "מצב העיניים שלך חזר לקדמותו.

הפזילה נעלמה לחלוטין והראייה שלך חדה ומדויקת"

ברור לי שמהסאגה הזאת בחיי, מהקושי הזה למדתי המון.

חיפשתי ומצאתי מה אני מסרבת לראות בחיים שלי

למדתי להסתכל על עצמי ב"עין טובה" (כמו שאומר יוסי יוסף ידידי).

תרגלתי איך להיות בשמחה גם כשיש קושי.

הבנתי את הסיבות הגבוהות למה שקרה לי.

הבנתי איזה חברים נפלאים ,איזה תלמידים מהממים, ואיזו משפחה מדהימה יש לי.

הגיע הזמן לסגור מעגל ולומר לכולם תודה ענקית.

בכוונה איני מציינת שמות כדי לא לשכוח אף אחד, אבל אני מודה מהלב לכל מי שליווה אותי במסע הלא פשוט הזה.

מודה לעצמי שהיו בי עוז הרוח, היכולת  והחוכמה (סליחה על חוסר הצניעות)

ללמוד ממה שקרה ולעבוד בתוכי על מה שהייתי צריכה לעבוד.

ואחרון אחרון חביב לתודות: אני מודה ליקום הנפלא שתמיד איתי גם כשנדמה לי שהוא לא איתי..

מבקשת ממנו ללמוד מעתה את הלמידה שהנשמה שלי בחרה ללמוד , בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי.

כפי שכתב המשורר נתן זך:

אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות 
את יפי העולם ולהלל את היופי 
המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל 
את מי שעשה אותו יפה להלל 
ומלא כל כך מלא יופי

הללויה

הרבה אהבה ממני

רותי טל

                                                       

עדין הולכת אלי- פוסט יום הולדת

30/5/2017

אז הנה, ביום הולדת 61 שלי,

אני במטבח, מכינה ארוחת חג שבועות למשפחה.

כמה סמלי, רות אם השושלת (הפרטית שלי כמובן),

דבקה במטרתה במטבח –ארוחת חג למשפחה.

ביני לבין עצמי אני חושבת: "חגיגות יום הולדת 60 בשנה שעברה, הספיקו לי לעוד 60 שנה...

ובאמת, לא מוצאת דרך טובה יותר לחגוג מאשר בחייק משפחתי היקרה והשבעה.

משפחה שלפני יותר מ-30 שנה , כלל לא היה ברור שאכן תקום ותהיה.

אז ככה, בין הלזניה לעוגת הגבינה שמעוררים את הגיגי, סיכום יום הולדת:

בדרך אלי, על השביל המוליך את חיי עד הלום,  פגשתי מגוון גדול:

פגשתי דרדר וגם קוצים,

היה סברס קוצני מבחוץ ומתוק מבפנים

והייתה גם פריחה בשלל צבעים

ריחנית ומשכרת.

כל מי ומה שפגשתי על השביל הזה , היה כמובן חלק מהחוזה הנשמתי שלי.

חלק חשוב שגרם לי לחוות , לגלות  את המתנות שלי ולצמוח.

לפעמים בקלות ובשמחה ולפעמים (והרבה) דרך הקושי.

ב-61 שנותי הייתי כבר הכל:

תינוקת, ילדה , נערה וגם אישה, תלמידה ומורה, קיבוצניקית וגם עירונית.

חוויתי אהבה ופחד, שמחה ועצב, קורבנות ולקיחת אחריות,

שגרה ושינוי גדול, ארעיות וקביעות, קושי וגם הצלחה.

כל חוויה קרבה אותי עוד קצת הביתה – אלי...

היום אני נכנסת לשנה נומרולוגית מס' תשע.

שנה של ניקיון ושחרור של מה שאינו משרת אותי עוד.

שנה של סיומים ושל סדר אחר.

שנה בה אני משדרגת , משפרת, מכינה את העסק שלי (שהוא מי שאני בעצם)

לצמיחה מואצת למרות הפחד מהצלחה.

שנה שבה אני מתכווננת להתחלה חדשה.

בחודש פברואר השנה הלך לעולמו אבי היקר.

עם מותו נגדע החוט שקישר אותי אל משפחת המוצא.

כעת מגדירה את זהותי המשפחה הנהדרת שהקמתי: אישי היקר, בני ,כלותי (כל תוספת תתקבל כמובן בתרועות שמחה).

ואם כבר אני במטבח, אמרו חכמינו :" אמרו תודה למזונכם וטעמו ישביח"

אז אני אומרת תודה למזון הפיזי, רוחני, אנרגטי תודעתי שאכלתי כל השנים.

תודה ליקום הנפלא – לאבא שמים ולאימא אדמה.

תודה למי שהקשה עלי ועזר לי לצמוח ותודה למי שעזר לי לצמוח מבלי להקשות .

לתלמידי הנפלאים, לחברי היקרים, למשפחתי המדהימה

ולתורתי הקדושה – אהבה.

תבורכו בה.

חג שמח ומואר

רותי טל
                                               

ניוזלייטר מס' 3 - ל"ג בעומר

האש שמניעה אותנו לפעולה

לכל אחד מאיתנו יש אש שמניעה אותו לפעולה – אור פנימי.

אצל אחד זוהי אש של אמון ואמונה.

אצל השני זוהי אש של אהבה.

ואצל השלישי זוהי התשוקה

על פי מעגל הצבעים האינדיאני, אם האש הזאת מאוזנת בתוכנו , אנו מפיצים את חומה ונוגעים בלבבות אחרים – מאחדים ומגדילים את האש. פועלים ממקום של תשוקה והתלהבות...

אם האש אינה מאוזנת בתוכנו, כלומר : אין אנו אוהבים את עצמנו מספיק ,או פחות מאמינים בעצמנו או אז , נעביר ללבבות אחרים ביקורתיות, ספק – אור שדולק באופן חלקי –

או אז נפעל ממקום חלש וחסר תשוקה

 כל אחד ומהות האש שמניעה אותנו לפעולה.

אנשים שמאמינים בעצמם יודעים ואוהבים לפרגן לאחרים.

לפרגן בלב שלם ותוך הבנה יקומית שכולנו ארוגים בחוט מקשר של אור.

כשאני מפרגן לאחר אני  בעצם מפרגן גם לעצמי.

כשאדם אינו מאמין בעצמו,הוא מונע מאגו, מספק, מחוסר פרגון, מרצון להוכיח  (בעצם לעצמו) כמה הוא  טוב. – ואז האש שלו אש שורפת והורסת ולא אש מחממת ומאירה.

במעגל הצבעים האינדיאני, חודש מאי הוא חודש ההקשבה לעצמנו.חודש ההתכנסות פנימה.

כשאנו מתכנסים פנימה , אנו פוגשים את עצמנו, את הנשמה הגבוהה שאנחנו, את האור הפנימי שלנו. את האש...

יש מי שפוגש אש ענקית, להבה מלאת תשוקה ויש מי שפוגש אש קטנה יותר.

כל אחד והמקום שמניע אותו לפעולה.

בכל מקרה, כולנו נטיב לעשות אם נעבוד על הגדלת האש – נוסיף זרדים למדורה.

יוסי ידידי הטוב אומר: " צריך ללמוד לקבל את הרע" ואני חושבת שהוא מתכוון שזה נפלא לפגוש גם את אלה עם האש הפנימית הקטנה.

הם אלו שמשקפים לנו חלקים בתוכנו שצריכים לגדול.הם אלו שעוזרים לנו להוסיף זרדים למדורה – להבעיר את המדורה באש גדולה יותר- אש של אהבה, אש של אמון ואמונה , אש של תשוקה.

אז בואו נשאף להגדיל  ולהבעיר את האור הפנימי בתוכנו כדי להפוך את היקום למקום טוב יותר

ל"ג בעומר שמח ומואר.

באהבה רבה

רותי

                                         

מזמינה אותך באהבה

לגלות את הכלי שיסייע לך לגלות בפנים את הכוחות של עצמך 

את הידע העתיק שיש בך, את הידיעה הפנימית שמבקשת להתגלות. 

להחזיר שליטה לחיים שלך

להחזיר לידייך את הכוח להשפיע על  החיים שלך

ביום חמישי הקרוב, ביפו אצל צופיה הראל, סדנת היזכרות במהות שלנו באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני -שני מפגשי אבחון

ב28/5 בנהריה, קורס תודעת שפע באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני

ב7/6, קורס משותף בהנחייתי ובהנחיית פרדי נאור , בקריות, לגלות את עצמך באמצעות עולם הצבעים