רגע לפני ערב יום הכיפורים

 השעה 14:00, צהרי יום כיפור , השנה 1973 ואני נערה בת 17 וחצי.

יבבה חדה מפלחת את האוויר, אזעקה.

 החלה המלחמה שלאחריה כבר שום דבר לא יחזור להיות .כשהיה

תוך יומיים הם החלו להגיע , השמות של החברים שנהרגו במלחמה

 וביניהם מושא אהבה ראשונה  של נערה בת 17.(כמובן שהוא לא ידע על האהבה הזאת)

מה עושה נערה בת 17 כדי לשרוד את הכאב , את הפחד ואת הבלבול ?

כמובן מתנתקת מהרגש.

זאת הייתה עבורי הטראומה הראשונה של יום כיפור .

עד אז יום כיפור עבורי היה חג שבו מנסים לצום או שלא, 

הולכים לבית הכנסת , אוכלים בולו  עם סיום הצום 

(עוגה טוניסאית  שעד היום טעמה חסר לי) ושותים לימונדה עם מזר.

ב1974 כבר התגייסתי לנח"ל: טירונות, היאחזות, קיבוץ.

כמה שנים טובות הסתובבתי בעולם מנותקת מכאב, מאהבה, משמחה.

מנותקת מהלב.

אבל היקום כמו היקום שולח לנו הזדמנויות להיות בייעוד שלנו

וההזדמנויות מופיעות פעמים רבות בצורה של קושי- קושי שבתוכו מסתתרת מתנה ענקית.

היות ולפי מעגל הצבעים שלי הייעוד שלי הוא ללמד אחרים

 להאמין בעצמם, לאהוב את עצמם , לכבד את עצמם ואת האינטואיציות שלהם, 

היה עלי ללמוד לעשות זאת עם עצמי.

כי ככול שאנו עושים את הייעוד שלנו עם עצמנו כך אנו יכולים לעשות אותו הכי טוב עם אחרים.

כילדה קיבלתי המון הזדמנויות הקשורות לקושי של אהבת הורים ומשפחה.

 עד הרגע ההוא במלחמת יום הכיפורים ,יכולתי להכיל הכל , 

אבל המלחמה הייתה הקש ששבר את גב הגמל ,

לא יכולתי להכיל עוד והלב נסגר להמון שנים.

אז קיבלתי מהיקום עוד המון הזדמנויות לא פשוטות ללמוד לאהוב את עצמי, לכבד את עצמי ולהאמין בעצמי.

הזדמנויות לפתוח את הלב...

החיבור חזרה אל הלב התרחש לאט לאט

 וככול שהוא התרחש (דרך אירועים לא פשוטים) הלב התרחב עוד ועוד , 

הכעס נמוג והסליחה התרחשה מאליה (סליחה לעצמי ולכל אלו שהתחייבו בחוזה הנשמתי שלנו לעזור לי לצמוח דרך הקושי ).

בערב יום כיפור לפני 16 שנים (2003), שנה לפני שעזבתי את הקיבוץ

אימא שלי היקרה ,שהיה לה לפי החוזה הנשמתי שלנו , חלק עצום בחיבור לייעוד שלי הלכה לעולמה.

עוד אירוע טראומתי בערב יום כיפור אבל הפעם האירוע הזה פגש אותי כשאני מחוברת היטב לכל קשת הרגשות: כעס, צער, אהבה, חמלה, פחד, עצב – הכל היה שם.

שנים רבות לקח לי לעבד את הרגשות הללו, להשלים עם החוזה הנשמתי שבחרנו לנו ולהתפייס עם עצמי ואיתה.

אימא יקרה, מחר, ביום האזכרה שלך, כמו בכל ערב יום כיפור, אדליק נר על קברך ואומר לך שאני מרשה לעצמי להיזכר בך ולכאוב ,בדרך הכי מפויסת ושלמה.

יודעת שניצוץ מנשמתך כבר התגלגל ויודעת גם שעוד ניפגש בזמן אחר ובמציאות אחרת.

כבר שנתיים שלאחר העלייה לקבר אימי  בערב יום כיפור, אני מדליקה בבית 4 נרות זיכרון.

נר לזכר אימי היקרה -רוזט סיטבון,
שנפרדה מאתנו בערב יום כיפור לפני 16 שנים.

נר לזכר חמותי היקרה –פנינה גיטל שעזבה אותנו ב-19/1/16.

נר לזכר אבי היקר-מאיר סיטבון שנפרד מאתנו ב-3/2/17.

ונר לזכר חמי היקר – דב גיטל שעזב אותנו ב-26/8/17.

עבורי המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

יהי זכרם ברוך.

גמר חתימה טובה לכולם

                                                   

תודה שנת תשע"ט ברוכה הבאה שנת תש"פ

הנה היא כבר בפתח שנת תש"פ באריזה חדשה , מבריקה ויפה ,ממתינה לתורה להיכנס

זמן להיפרד יפה מהשנה היוצאת.
תודה תשע"ט על שנה כיפית וגם מאתגרת
תודה לכל מי שקיים את החוזה הנשמתי שלנו ועזר לי לדייק כל תחום בחיי ולצמוח.
תודה על קשרים שסיימו את תפקידם.
תודה על קשרים שהחלו.
תודה על הקשיים.

תודה על השמחות.

תודה שלמדתי אהוב את עצמי קצת יותר, 
להאמין בעצמי , לכבד, את עצמי , להציב גבולות.

תודה על צמיחה נפלאה של העסק לכיוונים מופלאים.

תודה על ההבנה כי אני ראויה ועל ההעזה לחשוב על כיוונים מופלאים אלו.
תודה על החברים.
תודה על התלמידים שמהם למדתי המון.
תודה על המשפחה שלי.
תודה על הנכדים המהממים שלי.

תודה על הבית הנפלא שלי -קורת גג לראשי.
תודה על המים ועל הלחם.
תודה על השמים ועל האדמה.
תודה על הרוח שתמיד איתי.

שנת תש"פ הנה פיניתי לך מקום ,פילסתי דרכך פנימה

צחה את וחדשה- מרגישה לי כמו בגד חדש לבן כשלג, שכדאי לשמור עליו חדש ונקי .

אז שנת תש"פ יקרה, לכבודך מתחייבת היום לכמה דברים:
מתחייבת לנשום אותך במלוא הריאות שלי ולא רק נשימות שטוחות...
מתחייבת לצאת יותר אל הטבע לנשום שמיים וארץ, ללכוד את צבעי הקשת בענן ולשמור אותם קרוב אלי
מתחייבת להיות בכאן ועכשיו תמיד וליהנות מהרגע כאילו זה יומי האחרון עלי אדמות.
לשנות נקודת מבט ולראות את חצי הכוס המלאה בכל דבר – את הפן החיובי (שהלוא תמיד יש כזה אם רק נבחר לראותו)
מתחייבת למגנט אלי את כל מה שאני רוצה וללמוד מכל מה שמתרחש בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי
לכבד להאמין ולאהוב את עצמי כמה שיותר
לשמור על תזונה נכונה לי וטובה , לכבד את הגוף שלי שהוא הכלי שמכיל את הנשמה
מתחייבת אני להעמיק עוד ועוד בייעוד הנשמה שלי, ליישם את מפת הצבעים שלי באופן מאוזן
להעמיק את הקשר עם ההדרכה שלי ועם הניצוץ האלוהי.

שנת תש"פ יקרה , "אני על זה" ברוכה הבאה

שנה מוארת וברוכה לכולם

לשנה טובה תכתבו ותחתמו

 באהבה גדולה

רותי 

בשנה החדשה הקורס בנהריה נפתח לו ב5/11 ויש עוד שני מקומות

מורה נוספת מצטרפת אלי (שרי חנש הנפלאה) ופותחת ב29/10 קורס בהוד השרון

מהדורה נוספת של קלפי ריפוי בצבע בהשראת צבעי הנשמה כבר בדפוס

וסדנאות קלפים נוספות בפתח.

קורס מורים ייפתח במרץ

טיול לארמניה עם מעגל מהגלגול הרלוונטי ביותר לחיינו הנוכחיים יצא לפועל במאי 

והלב מתרחב להכיל עוד ועוד אפשרויות לטובה הגבוהה ביותר 

                                                         

                             

להיות מרי פופינס

הסרט "מרי פופינס" שצפיתי בו כילדה נחרט בזיכרוני

האומנת שעפה בעזרת המטריה שלה אל משפחה טיפוסית שהחיים וקשיי הישרדות , פשוט נטלו ממנה את שמחת החיים, את הצחוק ואת הקסם.

הקסם שמצוי אצל כל אחד ואחת מאיתנו אם רק נתחבר לקלילות ולשמחה.

החיים כמו החיים מביאים אל פיתחנו אתגרים שונים.

למעשה הנשמה שלנו מזמנת אתגרים אלו על מנת לצמוח .

בידנו הבחירה אם לעבור אותם בקלות ובשמחה או מתוך קושי.

בידנו הבחירה מאיזו נקודת מבט להסתכל על האירועים המתרחשים בחיינו.

מגיל צעיר אני מתאמנת על נקודת המבט של "מרי פופינס"

מה זה אומר אתם שואלים?

זה אומר לקחת את המטריה ולעופף בקלות ובקלילות אל מעבר לקושי.

זה אומר בדיוק את מילות השיר המופלא: "דברים שאותי משמחים"

"כשעוקצים לי
כשנושכים לי
כשעצוב נורא
באים הדברים שאותי משמחים
ואז שום דבר לא רע".

זה אומר לבחור להסתכל על מה שמשמח אותנו ולהעצים אותו

זה אומר שניסים וקסמים מתרחשים כשמאפשרים להם.

זוכרים את המנטרה המפורסמת מהסרט ?

"סופרקליפרג'יליסטיקאקספיאלידושי" שזה אומר בעברית צחה:

שמחה בכל מצב, כי אני יכולה ליצור קסם בחיים שלי, קלות וקלילות , חשיבה יצירתית , זרימה וגמישות מחשבתית

וסוכר אמנם זה לא בריא במיוחד למריות פופינס בגילי המופלג

אך בחירה להמתיק כל אירוע בכף סוכר וירטואלית היא בחירה נהדרת.

אצלי במעגל הצבע הוורוד  (דימיון, חשיבה יצירתית מחוץ לקופסא, גמישות מחשבתית וזרימה) במתנה כפולה.

לא פלא שהסרט הזה הצית את דמיוני ומאז אני מנסה להיות מרי פופינס.

לפעמים אני נכשלת בכך (לעבור שלוליות בנהריה בחורף בעזרת מטריה זה לא פשוט)ואז אני קמה מתנערת וממשיכה לנסות .

רוצה להיות מרי פופינס. ואתם?

כדי להצליח עשו עבודה עם הצבע הוורוד.

מזמינה אתכם לסדנאות הקלפים :

ב12/6 - יום ד', סדנת בוקר 9:45 ועד 13:45 , במרכז הלל שבנופית.

 ב16/6 יום א', ערב אצלי בנהריה בשעות 17:00 ועד 21:00.

ב-20/6-סדנת בוקר,בשעות 10:00 ועד 14:00, אצל אושרה לוי בחולון.
ב- 8/7 סדנת בוקר , בשעות 9:45 ועד 13:45 , בחדרה (כתובת תימסר לנרשמים).הרשמה דרכי 052-6570519, או בהודעה בפייס.
ב-18/7 סדנת ערב בשעות 17:30 ןעד 21:30, בתל מונד אצל סימה.
עלות הסדנה 200 ש"ח למי שיש בידו קלפים ו350 ש"ח כולל חבילת קלפים
זה הלינק לרישום באירוע דרכי 052-6570519

קישור לסדנאות הקלפים

וב17/6 ערב תקשור של דורית ישראל אצלי בנהריה
ערב תקשור עם דורית ישראל וקריון

וגם כשייפתחו הקורסים של המעגל הסגול בנובמבר נעבוד על זה לעומק.
חג שבועות שמח ומואר

המון אהבה ממני

מרי/רותי

                                      

ממשיכה במסע אלי - פוסט יום הולדת 63

זהו, אני בת 63- ינוקא של ממש

מסיימת את שנה נומרולוגית מספר 1 ומביטה לאחור בסיפוק וגאווה
בשנה שחלפה ,אמרתי כן לכל ההתחלות החדשות שנקשו על דלתי , כמובן לא לפני שנתתי יד לפחד ופעלתי יחד איתו בשיתוף פעולה מושלם.
תפקידו היה לגרום לי לפחד ותפקידי היה להודות לו, לתת לו יד ולהסביר לו שאף על פי כן ולמרות הכל אני ממשיכה .

אז מה היה לנו כאן בשנה נומרולוגית מספר 1?

קצת לפני סיום שנה נומרולוגית מספר 9 , הפכתי לסבתא מאוהבת .
התחלתי את השנה באופן רשמי כאזרחית וותיקה ובמקום לנוח על זרי הדפנה סיימתי את שנת הקורסים ונסעתי לטיול משנה חיים בהר שאסטה, עם דורית ישראל וקבוצה מאוד מדויקת ללמידה של כל אחד ואחת.

שם קיבלתי מ"נוצה אדומה" את מעגל הד.נ.א שעוד ידובר בו.

הבן האמצעי שלי נישא בשעה טובה לבחירת ליבו המקסימה.
פתחתי קורסים חדשים של "צמיחה חדשה"- מעגל הצבעים האינדיאני – המעגל הסגול , בנופית וברחובות.
שיניתי את החלקים השני והשלישי של הקורס " צמיחה חדשה באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני", למודולות לימוד

הוצאתי ב"הד סטארט (ובאמת למרות הפחד) את "קלפי ריפוי בצבע בהשראת צבעי הנשמה".

קלפים המיועדים לעבודה אישית וקבוצתית גם למי שלא למד "מעגל צבעים אינדיאני".

שוב, תודה ענקית לכולם על התמיכה המופלאה.

השלב הבא הוא שידרוג הקלפים לעבודה עם ילדים בתוספת ספר ילדים על הצבעים.

יצרתי את סדנאות הקלפים אותן אעביר בקרוב.

יצאתי עם שרי אישתתי היקרה והאיש שלה לטיול הכנה לטיול הרוחני שנוציא במאי לארמניה.

(יכולה כבר לעשות ספוילר קטן ולספר שהולך להיות טיול מופלא , מצמיח, מלמד ומעלה תדר)

וקצת לפני סיום שנה נומרולוגית מספר 1,רכשתי לראשונה בחיי דירה מדהימה ועברתי לגור בה עם משפחתי.

שנה נומרולוגית מספר 2 מתחילה היום והתוכניות שלי רבות:

שיתופי פעולה של סדנאות הקלפים ברחבי הארץ.
קורסים של המעגל הסגול בנהריה, חדרה, נופית והוד השרון כשמורה מופלאה נוספת מצטרפת אלי (יש למה לחכות).

מודולות לימוד של החלקים הנוספים היכן שיתאפשר.

נכד נוסף ומבורך בדרך.

טיול רוחני לארמניה בליווי של האינדיאנים והצבעים– טיול ששרי חנש ואני מוציאות .

טיול להוואי עם אישי היקר בקבוצה שתוציא דורית ישראל בפברואר.

אז אני מודה מודה מודה

אני מודה ליקום הנפלא, מודה לחברים שהיו, לחברים שישנם, למשפחה היקרה שלי, למורים שלי, לתלמידים היקרים שלי 

כולם חלק מהחוזה הנשמתי שלי וכולם עזרו לי לצמוח.
כולם חלק מהשלם שאני.

אני ממשיכה במסע אלי, מרגישה שאני בייעוד שלי, מאושרת, פותחת ידיי ומזמנת אלי את כל הטוב שעוד אפשרי.

ביום הולדת ברכות מתגשמות, אז מליבי אל לבכם תבורכו בכל הטוב האפשרי עבורכם לטובתכם הגבוהה ביותר.

תחלמו חלומות ודעו כי ליקום יש דרך מופלאה להגשים אותם .

תאהבו את עצמכם ואת הנשמה היפה שאתם ודעו כי אתם ראויים לאושר

המון אהבה ממני

רותי טל

                   

                   

האש שמניעה אותנו לפעולה

לכל אחד מאיתנו יש אש שמניעה אותו לפעולה – אור פנימי.

אצל אחד זוהי אש של אמון ואמונה.

אצל השני זוהי אש של אהבה.

ואצל השלישי זוהי התשוקה

על פי מעגל הצבעים האינדיאני, אם האש הזאת מאוזנת בתוכנו , אנו מפיצים את חומה ונוגעים בלבבות אחרים – מאחדים ומגדילים את האש. פועלים ממקום של תשוקה והתלהבות...

אם האש אינה מאוזנת בתוכנו, כלומר : אין אנו אוהבים את עצמנו מספיק ,או פחות מאמינים בעצמנו או אז , נעביר ללבבות אחרים ביקורתיות, ספק – אור שדולק באופן חלקי –

או אז נפעל ממקום חלש וחסר תשוקה

 כל אחד ומהות האש שמניעה אותנו לפעולה.

אנשים שמאמינים בעצמם יודעים ואוהבים לפרגן לאחרים.

לפרגן בלב שלם ותוך הבנה יקומית שכולנו ארוגים בחוט מקשר של אור.

כשאני מפרגן לאחר אני  בעצם מפרגן גם לעצמי.

כשאדם אינו מאמין בעצמו,הוא מונע מאגו, מספק, מחוסר פרגון, מרצון להוכיח  (בעצם לעצמו) כמה הוא  טוב. – ואז האש שלו אש שורפת והורסת ולא אש מחממת ומאירה.

במעגל הצבעים האינדיאני, חודש מאי הוא חודש ההקשבה לעצמנו.חודש ההתכנסות פנימה.

כשאנו מתכנסים פנימה , אנו פוגשים את עצמנו, את הנשמה הגבוהה שאנחנו, את האור הפנימי שלנו. את האש...

יש מי שפוגש אש ענקית, להבה מלאת תשוקה ויש מי שפוגש אש קטנה יותר.

כל אחד והמקום שמניע אותו לפעולה.

בכל מקרה, כולנו נטיב לעשות אם נעבוד על הגדלת האש – נוסיף זרדים למדורה.

יוסי ידידי הטוב אומר: " צריך ללמוד לקבל את הרע" ואני חושבת שהוא מתכוון שזה נפלא לפגוש גם את אלה עם האש הפנימית הקטנה.

הם אלו שמשקפים לנו חלקים בתוכנו שצריכים לגדול.הם אלו שעוזרים לנו להוסיף זרדים למדורה – להבעיר את המדורה באש גדולה יותר- אש של אהבה, אש של אמון ואמונה , אש של תשוקה.

אז בואו נשאף להגדיל  ולהבעיר את האור הפנימי בתוכנו כדי להפוך את היקום למקום טוב יותר

ל"ג בעומר שמח ומואר.

באהבה רבה

רותי