2015 הנה אני באה

תמרור עצור מהיקום

בתקופה האחרונה הייתי בשגרה אינטנסיבית מאוד .שגרה שהיא תוצאה של פריצות דרך שאירעו עבורי ב-2014.

בניסיון לאזן בין העבודה למשפחה שכחתי משהו מאוד חשוב – שכחתי לדאוג קצת לעצמי...
ואז ביום ג' האחרון  התחלתי לחוש ברע – התקררות חשבתי לעצמי...
זחלתי הביתה למיטה ואז נפל האסימון:

קיבלתי מהיקום תמרור עצור!

כשאני מקבלת תמרור עצור מהיקום אני מקשיבה לו...עוצרת ומסתכלת ימינה ושמאלה בטרם אמשיך ואסע...
עושה חשבון נפש קטן ובודקת מה היקום מנסה לומר לי?

והבנתי, לגמרי הבנתי.היקום מבקש ממני לזכור אותי.לתת לעצמי שלווה, איזון ,מנוחה גם בתוך שגרה מוצלחת.
 רק כשאנחנו נמצאים באיזון ובריפוי אנחנו יכולים לצמוח....
רק כשאנו נותנים גם לעצמנו ,אוהבים את עצמנו  ומאמינים בעצמנו אנחנו יכולים לעשות פריצות דרך.

 לקפוץ באומץ אל הלא נודע

כשאני מסתכלת על המקומות בחיי בהם הייתה לי פריצת דרך, אני מבינה שפריצת הדרך התרחשה עבורי כאשר קפצתי באומץ אל הלא נודע.

אזרתי את כל הכוחות, את האמונה שלי ביקום ובעצמי וקפצתי.
כמובן שפחדתי, אבל היה פחד חזק יותר מהפחד מהלא נודע והוא: פחד ממה שיקרה אם לא יחול שינוי.
אם לא אקשיב למה שהלב שלי אומר, אם לא אבטח ביקום, אם לא אקפוץ...

לפני עשר שנים קפצתי אל הלוא נודע כדי להציל את הבן שלי.
עזבתי עולם מוכר ובטוח בקיבוץ וקפצתי...

 הקפיצה הנועזת הזאת גרמה לי למצוא את הייעוד שלי ולממש את חלקו.
לפני כ-4  שנים, היקום זימן לי הזדמנות נוספת לקפוץ אל הלא נודע:
קרובי משפחה וחברים שהיו כל עולמי ושעבורם הייתי מוכנה לעשות הכל, גרמו לי כאב רב כשהפנו לי עורף.

ושוב בלית ברירה כמעט, קפצתי אל הלא נודע...

הקפיצה הזאת הביאה אותי לפריצת דרך נוספת ולמימוש חלק נוסף בייעוד שלי: הוצאתי את קלפי הריפוי בצבע, פיתחתי שיטה ייחודית לייעוץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני ופיתחתי את הקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני.

בחודש יולי האחרון קיבלתי מהיקום הזדמנות נוספת:
פתאום התחלתי לראות כפול ומטושטש בראייה למרחוק. הרופאים לא מצאו את הסיבה לכך...
זה אילץ אותי לנסות ולהבין : מה אני לא רוצה לראות? על מה בתוכי אני צריכה לעבוד כדי להבריא? מה קורה לראייה הפנימית שלי ? מה עם הראייה העל חושית שלי ? איך אני מתפקדת כראוי גם כשאיני רואה היטב ועוד...

מחזיקה חזק ב...וקופצת...

כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שכאשר מתרחשת עבורי קפיצת דרך, נמצאים איתי תמיד: אישי וילדי ושניים שלושה חברי אמת שמאמינים בי מאוד.

האמונה שלהם בי פותחת לי את הדלת לקפיצה הבאה ולפריצת הדרך הבאה.

האמונה שלהם בי גורמת לי להאמין בעצמי וביכולת שלי, להאמין בייעוד שלי ולבטוח ביקום.
כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שבעצם עלי להודות לכל אלה שיצרו עבורי את הקושי שגרם לי לקפוץ אל הלא נודע..
להודות ליקום על ההזדמנות לצמוח...

ועוד יותר עלי להודות למשפחתי , לתלמידי ולחברים האמיתיים שמאמינים בי והאמונה שלהם בי מחזיקה אותי בזמן הקפיצה.

אני מבינה שהיקום דוחק בי לקפוץ, אבל הוא גם שולח לי מלאכים שפותחים לי דלת .כי כשמישהו מאמין בך זה פשוט גורם לך להאמין בעצמך מאוד
אז יקירי, כששנת 2013 הולכת לדרכה, אני בוחרת לחבק אל חיקי את הקשיים שהיו, להודות להם על כי היו לטובתי העליונה ביותר  ולשחרר אותם.

אני בוחרת לחבק את משפחתי ואת החברים האמיתיים שלי ולהודות להם על האמון בי.

אני מקשיבה ללב שלי ויודעת שב- 2015 תתרחש עבורי קפיצה נוספת אל הלא נודע – קפיצה שתוביל אותי לפריצת דרך נוספת.

הטיב לבטא זאת בני היקר בשיר שכתב :

"וכשאפרוש כנפיים ואעוף אל השמים

זה יהיה כל כך נפלא
התענוג גדול כפליים, אז תחזיקו ידיים
אל תחששו מנפילה..."
 
2015 חכי לי

אז 2015 יקרה, חכי לי.הנה אני, מתחממת לאורה של האמונה, מדייקת את הקפיצה וכבר אני באה...

שתהיה לכם,שנה מלאה באדם או שניים שמאמינים בכם, שנה של אמונה ללא סייג בעצמכם,שנה של פריצת דרך ומימוש ייעוד הנשמה,שנה מוארת וברוכה

 

ואם אתם רוצים לפתוח את השנה החדשה בלימודים ייחודיים שיעזרו לכם למצוא את ייעוד הנשמה שלכם ,לממש אותו  בתהליך ייחודי וגם ללמוד איך לעזור לאחרים לעשות זאת
הזדמנות נוספת ב-4/1/15,בקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני  שייפתח בנופית
http://halelcenter.mypages.co.il/pages/23066
וגם ב31/12/2014 בילדותי השנייה שבכפר מסריק -טעימה חווייתית ממעגל הצבעים האינדיאני
מוזמנים באהבה רבה

החנוכיה שלי

בכל שנה בחג החנוכה אני חושבת על הנס הגדול – ניצחון האור על החושך.

מספיק אור קטן אחד כדי לגרש את החושך – האין זה נס?

לכן אני כל כך אוהבת את חג החנוכה.

החג הזה מזכיר לכולנו שהחושך הוא ארעי .ברגע שנבחר להכניס את האור אל חיינו, הוא יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר- יגרש את החושך בבושת פנים.

רוצה לשתף אתכם באורות הקטנים שלי, נרות החנוכייה ,הלהבות שמאירות את החושך הפרטי שלי ומגרשות אותו.

הנר הראשון הוא נר אדום -הלהבה שלו בוערת באור של אמון ואמונה.

אמון ואמונה  בעצמנו ובניצוץ האלוהי שבתוכנו .אמון ואמונה באחר,אמון ואמונה בבורא עולם.אור הנר האדום  מגרש את הספק.

ביום השני תתכבד החנוכייה שלי בנר צהוב – .להבה בוערת המייצגת אהבה וחמלה.

"ואהבת לרעך כמוך" ככול שנאהב את עצמנו כך נדע להעניק אהבה לזולת.

אור הנר הצהוב מגרש את הפחד

הנר השלישי בחנוכייה הוא נר כחול. מבט לעומק בלהבת הנר מעיר את היכולת האינטואיטיבית שלנו. להבה המייצגת אינטואיציה.

אור הנר הכחול מגרש את השיפוטיות ואת התקשורת הלקויה.

הנר הרביעי בחנוכייה שלי צבעו ירוק. הלהבה שלו מייצגת את יכולת ההתרחבות והצמיחה.

אור הנר הירוק מגרש את צרות העין ,את הקטנוניות, את העולם הצר כעולם נמלה

הנר החמישי שמחכה בשקיקה לתורו הוא הנר הורוד. הלהבה שלו מייצגת יצירתיות, שמחה, הומור,חשיבה מקורית.

אור הנר הוורוד מגרש את המסגרות שאנו שמים לעצמנו,את התבניות, ומאפשר לילד הקטן שבתוכנו לצאת החוצה בשמחה מתפרצת.(מי רוצה לרקוד ברחוב?אולי לשיר?) מאפשר גמישות מחשבתית.

הנר השישי המכובד הוא הנר הלבן.

הלהבה שלו מייצגת מערכות יחסים: טוהר, תום, קבלה ונתינה, משיכה ושחרור.אורו של הנר הזה מגרש את הדעות הקדומות, את הפחד מ"מה יגידו" את הפחד מכישלון, את הפחד מהצלחה.

הנר השביעי בחנוכייה שלי הוא הנר הסגול. הלהבה שלו מסמלת רוחניות, איזון וריפוי ,שפע,

 יכולת להכיר תודה על מה שיש שלנו. אור הנר הסגול מגרש את חוסר האיזון, את החולי והחסר.
הנר השמיני בחנוכייה שלי הוא הנר הכתום .הלהבה שלו מסמלת את הלמידה .יכולת ללמוד מטעויות. אור הנר הכתום מגרש את הבורות והבערות.ופותח פתח להזדמנויות חדשות.

אחרון חביב וראש וראשון בחנוכייה שלי:

הנר התשיעי, השמש. בשמש שלי יש מעט מכל צבע. הלהבה שלו דואגת להדליק את שמונה הלהבות המגרשות את החושך. להדליק את הלהבות ולשמור אותן בוערות - לעזור לנס להתממש בסנכרון נפלא.

ראו ברכה וניסים גדולים. חג אורים שמח