אזרתי את כל הכוחות, את האמונה שלי ביקום ובעצמי וקפצתי.
כמובן שפחדתי, אבל היה פחד חזק יותר מהפחד מהלא נודע והוא: פחד ממה שיקרה אם לא יחול שינוי.
אם לא אקשיב למה שהלב שלי אומר, אם לא אבטח ביקום, אם לא אקפוץ...
לפני שמונה שנים קפצתי אל הלוא נודע כדי להציל את הבן שלי.
עזבתי עולם מוכר ובטוח בקיבוץ וקפצתי...
הקפיצה הנועזת הזאת גרמה לי למצוא את הייעוד שלי ולממש את חלקו.
לפני 3 שנים, היקום זימן לי הזדמנות נוספת לקפוץ אל הלא נודע:
אנשים שעבורם הייתי מוכנה לעשות הכל, שהיו עבורי כל עולמי גרמו לי כאב רב...
ושוב בלית ברירה כמעט, קפצתי אל הלא נודע...
ושוב בלית ברירה כמעט, קפצתי אל הלא נודע...
הקפיצה הזאת הביאה אותי לפריצת דרך נוספת ולמימוש חלק נוסף בייעוד שלי: הוצאתי את קלפי הריפוי בצבע, פיתחתי שיטה ייחודית לייעוץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני ופיתחתי את הקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני.
כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שכאשר מתרחשת עבורי קפיצת דרך, נמצאים איתי תמיד: אישי וילדי ושניים שלושה חברי אמת שמאמינים בי מאוד.
האמונה שלהם בי פותחת לי את הדלת לקפיצה הבאה ולפריצת הדרך הבאה.
האמונה שלהם בי גורמת לי להאמין בעצמי וביכולת שלי, להאמין בייעוד שלי ולבטוח ביקום.
כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שבעצם עלי להודות לכל אלה שיצרו עבורי את הקושי שגרם לי לקפוץ אל הלא נודע...
ועוד יותר עלי להודות למשפחתי ולחברים האמיתיים שמאמינים בי והאמונה שלהם בי מחזיקה אותי בזמן הקפיצה.
אני מבינה שהיקום דוחק בי לקפוץ, אבל הוא גם שולח לי מלאכים שפותחים לי דלת .כי כשמישהו מאמין בך זה פשוט גורם לך להאמין בעצמך מאוד .
אז יקירי, כששנת 2012 הולכת לדרכה, אני בוחרת לחבק אל חיקי את הקשיים שהיו, להודות להם על כי היו לטובתי העליונה ביותר ולשחרר אותם.
אני בוחרת לחבק את משפחתי ואת החברים האמיתיים שלי ולהודות להם על האמון בי.
אני מקשיבה ללב שלי ויודעת שב- 2013 תתרחש עבורי קפיצה נוספת אל הלא נודע – קפיצה שתוביל אותי לפריצת דרך נוספת.
הטיב לבטא זאת בני היקר בשיר שכתב :
וכשאפרוש כנפיים ואעוף אל השמים
זה יהיה כל כך נפלא
התענוג גדול כפליים, אז תחזיקו ידיים
אל תחששו מנפילה...
אז 2013 יקרה, חכי לי.הנה אני, מתחממת לאורה של האמונה, מדייקת את הקפיצה וכבר אני באה...
שתהיה לכם,שנה מלאה באנשים שמאמינים בכם, שנה של פריצת דרך ומימוש ייעוד הנשמה,שנה מוארת וברוכה
