בהודו הרחוקה ,מדריך רוחני דגול היה על ערש דווי. תלמידיו הנאמנים נעצבו מאוד.
הם נאספו סביב מיטתו לפרידה אחרונה בעיניים דומעות.
רק המדריך הרוחני חייך. התפלאו תלמידיו , מורנו היקר, מדוע אתה מחייך?
אמר עבדולה המדריך: לפני שנים רבות גם המדריך הרוחני שלי
הלך לעולמו כשחיוך על פניו, כאשר שאלתי אותו מדוע הוא מחייך השיב:
כשאני קם בבוקר , עומדת בפני אפשרות : לבחור ביום נפלא ומאושר או ביום קשה ועצוב.
בכל בוקר אני בוחר מחדש להיות מאושר . מדוע אשנה ממנהגי כשאני עומד למות?
אני בוחר להיות מאושר לחייך ולצחוק. אמר עבדולה , זה שנים אני מבין ,שבכל רגע נתון קיימת עבורנו זכות הבחירה - גם ביום מותנו אנו יכולים לבחור אם למות מאושרים או למות עצובים.
אושרנו נתון בידנו בכל עת .
בכל עת נתונה רשותנו לבחור מחדש את נקודת המבט.אין לנו שליטה על אירועים חיצוניים, אבל על נקודת המבט שלנו יש ויש.
לפני שהנשמה יורדת אל העולם היא בוחרת את האירועים שיעצבו את חייה, את שותפיה למסע.את הבחירה הזאת היא עושה מתוך נקודת מבט אחרת משלנו כאן - בגלגול הפיזי.
נקודת המבט של הנשמה מתמקדת ביכולת שלה לצמוח גם מתוך אירועים קשים.
מתוך ההבנה הזאת , אני תמיד שואלת את עצמי מה הקושי בא ללמד אותי ובוחרת לחפש את המתנה המסתתרת עבורי בתוך הקושי
זוהי הרשות הנתונה בידנו בכל עת – זוהי זכות הבחירה שלנו.
