30/5/2017
אז הנה, ביום הולדת
61 שלי,
אני במטבח, מכינה
ארוחת חג שבועות למשפחה.
כמה סמלי, רות אם
השושלת (הפרטית שלי כמובן),
דבקה במטרתה במטבח –ארוחת
חג למשפחה.
ביני לבין עצמי אני
חושבת: "חגיגות יום הולדת 60 בשנה שעברה, הספיקו לי לעוד 60 שנה...
ובאמת, לא מוצאת דרך
טובה יותר לחגוג מאשר בחייק משפחתי היקרה והשבעה.
משפחה שלפני יותר
מ-30 שנה , כלל לא היה ברור שאכן תקום ותהיה.
אז ככה, בין הלזניה
לעוגת הגבינה שמעוררים את הגיגי, סיכום יום הולדת:
בדרך אלי, על השביל
המוליך את חיי עד הלום, פגשתי מגוון גדול:
פגשתי דרדר וגם
קוצים,
היה סברס קוצני מבחוץ
ומתוק מבפנים
והייתה גם פריחה בשלל
צבעים
ריחנית ומשכרת.
כל מי ומה שפגשתי על
השביל הזה , היה כמובן חלק מהחוזה הנשמתי שלי.
חלק חשוב שגרם לי
לחוות , לגלות את המתנות שלי ולצמוח.
לפעמים בקלות ובשמחה
ולפעמים (והרבה) דרך הקושי.
ב-61 שנותי הייתי כבר
הכל:
תינוקת, ילדה , נערה
וגם אישה, תלמידה ומורה, קיבוצניקית וגם עירונית.
חוויתי אהבה ופחד,
שמחה ועצב, קורבנות ולקיחת אחריות,
שגרה ושינוי גדול,
ארעיות וקביעות, קושי וגם הצלחה.
כל חוויה קרבה אותי
עוד קצת הביתה – אלי...
היום אני נכנסת לשנה
נומרולוגית מס' תשע.
שנה של ניקיון ושחרור
של מה שאינו משרת אותי עוד.
שנה של סיומים ושל
סדר אחר.
שנה בה אני משדרגת ,
משפרת, מכינה את העסק שלי (שהוא מי שאני בעצם)
לצמיחה מואצת למרות
הפחד מהצלחה.
שנה שבה אני מתכווננת
להתחלה חדשה.
בחודש פברואר השנה
הלך לעולמו אבי היקר.
עם מותו נגדע החוט
שקישר אותי אל משפחת המוצא.
כעת מגדירה את זהותי
המשפחה הנהדרת שהקמתי: אישי היקר, בני ,כלותי (כל תוספת תתקבל כמובן בתרועות שמחה).
ואם כבר אני במטבח,
אמרו חכמינו :" אמרו תודה למזונכם וטעמו ישביח"
אז אני אומרת תודה
למזון הפיזי, רוחני, אנרגטי תודעתי שאכלתי כל השנים.
תודה ליקום הנפלא –
לאבא שמים ולאימא אדמה.
תודה למי שהקשה עלי
ועזר לי לצמוח ותודה למי שעזר לי לצמוח מבלי להקשות .
לתלמידי הנפלאים,
לחברי היקרים, למשפחתי המדהימה
ולתורתי הקדושה – אהבה.
תבורכו בה.
חג שמח ומואר
רותי טל
