מסע הקשת המסתובבת - המסע להוואי

עברו 9 ימים מאז חזרנו מהוואי.

תשעה ימים שבהם נים לא נים ,אני חולמת את נופי למוריה (הלוא היא הוואי)

ומתעוררת למציאות של קורונה בארצנו היפה.

היעפת שלי מתחילה סוף סוף לעבור(שמעת יעפת?)

ומתעורר בי החשק לכתוב סיכום מסע.

כבר כתבתי ותיעדתי חוויות  מהשטח וגם העליתי תמונות

שיתפתי בלמידה המופלאה שהייתה שם לאורך המסע

וכעת כשאני קוראת את יומן המסע שכתבתי במהלכו וקוראת  את התיקשורים המדהימים שקיבלתי שם, את תיאור הנופים ותיאור הטקסים,

יורד לי אסימון על דבר מרכזי שהיה שזור לכל אורך המסע שלנו.

 ללכת בנופים של למוריה /הוואי, זה כמו ללכת בתוך שיר שהמנגינה שלו נכתבת כאן ועכשיו.

כל תו בניגון הזה יצר את התו הבא אחריו.

כל שורה שנכתבה לא תיארה לעצמה מה תהיה השורה שתיכתב אחריה.

בעצם היה זה מסע אל נופים קסומים של הלוא נודע.

כן וודאי, הייתה למסע הזה תוכנית מסודרת שהכינה דורית ישראל,

אך בכל יום קרו דברים מפתיעים ובלתי צפויים ,שחייבו גמישות במחשבה, זרימה עם מה שיש ועשיית הטוב ביותר האפשרי בכל רגע נתון.

אפילו מזג האוויר בטיול שלנו השתנה מרגע לרגע .

רגע זרחה השמש והיה ממש חם וברגע השני התקדרו פני השמים וירד גשם זלעפות

כמובן שהתנהלות כזאת של זרימה וגמישות וקבלת היש, יכולה להיות כשנותנים אמון בתהליך.

יש משהו בנופים הקדומים של למוריה שמעיר את האמונה הגבוהה שהכל קורה לטובה הגבוהה ביותר

ואכן בכל יום הופיעה בשמים קשת צבעונית לעיתים אפילו שתיים או שלוש קשתות בצבעים עזים.

קשתות שהיקום שלח לאות ולעדות שהכל בסדר.

קשתות מופלאות כאלה שהפכו את המסע שלנו למסע הקשתות.

נוף קדומים, אמונה בתהליך וצבעי גלגל הלמידה הלמוריאני הם חלק מהסודות השמורים של למוריה.

בקלפי "הדרך המקודשת האינדיאנית" יש את קלף ה"קשת המסתובבת"

הקלף מדבר על כך שכאשר אנו מתנהלים מהמרכז שבתוכנו שזה אומר מהלב, ממקום שלם ומאוזן,

באהבה אמונה וכבוד לעצמנו ולכל הצבעים שלנו וממקום שמחובר אל מי שאנחנו באמת,

הקשת מסתובבת בהרמוניה בכל הצדדים: בדרום, בצפון במזרח ובמערב ואז יש איזון שמביא לצמיחה  והתחדשות.

התנהלות בדרך הלב הצבעונית ומלאת השמחה היא גם חלק מהסודות השמורים של למוריה

חזרנו מהמסע המופלא הזה וכבר בשדה התעופה אפשר היה לראות את גברת קורונה מתדפקת על הדלת ואת הפחד הזה מהלא נודע.

ואני עדין ביעפת ,מנסה בכל כוחי לזכור את השיר הזה שלימדה אותי הוואי ואת הסוד הכי חשוב שלמדתי בלמוריה: אמונה בטובה הגבוהה ואמונה בתהליך.

במאי שרי חנש ואני מוציאות מסע רוחני לארמניה שהנופים שלה מאוד מזכירים את הנופים של הוואי

מבחינתי המסע הזה הוא המשך טבעי למסע להוואי.

אנחנו מאמינות בכל ליבנו שהמסע הזה יצא לפועל (גם אם אולי יתאחר במעט)

וממשיכות לעבוד במרץ על תוכנית המסע.

מזמינה אתכם באהבה להצטרף אלינו

כאן הפרטים:  http://bit.ly/KesemArnenia2020

ועד אז אלוהה ומחלו שהקשבתם

רותי  

 

ניוזלייטר מס' 3 - ל"ג בעומר

האש שמניעה אותנו לפעולה

לכל אחד מאיתנו יש אש שמניעה אותו לפעולה – אור פנימי.

אצל אחד זוהי אש של אמון ואמונה.

אצל השני זוהי אש של אהבה.

ואצל השלישי זוהי התשוקה

על פי מעגל הצבעים האינדיאני, אם האש הזאת מאוזנת בתוכנו , אנו מפיצים את חומה ונוגעים בלבבות אחרים – מאחדים ומגדילים את האש. פועלים ממקום של תשוקה והתלהבות...

אם האש אינה מאוזנת בתוכנו, כלומר : אין אנו אוהבים את עצמנו מספיק ,או פחות מאמינים בעצמנו או אז , נעביר ללבבות אחרים ביקורתיות, ספק – אור שדולק באופן חלקי –

או אז נפעל ממקום חלש וחסר תשוקה

 כל אחד ומהות האש שמניעה אותנו לפעולה.

אנשים שמאמינים בעצמם יודעים ואוהבים לפרגן לאחרים.

לפרגן בלב שלם ותוך הבנה יקומית שכולנו ארוגים בחוט מקשר של אור.

כשאני מפרגן לאחר אני  בעצם מפרגן גם לעצמי.

כשאדם אינו מאמין בעצמו,הוא מונע מאגו, מספק, מחוסר פרגון, מרצון להוכיח  (בעצם לעצמו) כמה הוא  טוב. – ואז האש שלו אש שורפת והורסת ולא אש מחממת ומאירה.

במעגל הצבעים האינדיאני, חודש מאי הוא חודש ההקשבה לעצמנו.חודש ההתכנסות פנימה.

כשאנו מתכנסים פנימה , אנו פוגשים את עצמנו, את הנשמה הגבוהה שאנחנו, את האור הפנימי שלנו. את האש...

יש מי שפוגש אש ענקית, להבה מלאת תשוקה ויש מי שפוגש אש קטנה יותר.

כל אחד והמקום שמניע אותו לפעולה.

בכל מקרה, כולנו נטיב לעשות אם נעבוד על הגדלת האש – נוסיף זרדים למדורה.

יוסי ידידי הטוב אומר: " צריך ללמוד לקבל את הרע" ואני חושבת שהוא מתכוון שזה נפלא לפגוש גם את אלה עם האש הפנימית הקטנה.

הם אלו שמשקפים לנו חלקים בתוכנו שצריכים לגדול.הם אלו שעוזרים לנו להוסיף זרדים למדורה – להבעיר את המדורה באש גדולה יותר- אש של אהבה, אש של אמון ואמונה , אש של תשוקה.

אז בואו נשאף להגדיל  ולהבעיר את האור הפנימי בתוכנו כדי להפוך את היקום למקום טוב יותר

ל"ג בעומר שמח ומואר.

באהבה רבה

רותי

                                         

מזמינה אותך באהבה

לגלות את הכלי שיסייע לך לגלות בפנים את הכוחות של עצמך 

את הידע העתיק שיש בך, את הידיעה הפנימית שמבקשת להתגלות. 

להחזיר שליטה לחיים שלך

להחזיר לידייך את הכוח להשפיע על  החיים שלך

ביום חמישי הקרוב, ביפו אצל צופיה הראל, סדנת היזכרות במהות שלנו באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני -שני מפגשי אבחון

ב28/5 בנהריה, קורס תודעת שפע באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני

ב7/6, קורס משותף בהנחייתי ובהנחיית פרדי נאור , בקריות, לגלות את עצמך באמצעות עולם הצבעים

שם המשחק עכשיו - דיוק

היא ישבה בכניסה לתחנה המרכזית בנהרייה , בתוך ריח שתן של חתולים וכלבים.

בכל יום מחדש היא פתחה את דוכן הסדקית שלה.

אישה גבוהה, חובשת כובע לראשה,סיגריה תמידית בזויות הפה, מסדרת באדיקות את הסחורה על הדוכן.

ובסוף היום, עדין עם סיגריה בזויות הפה, הייתה מכניסה את מרכולתה לקונטיינר קטן שחנה על הכביש והולכת לדרכה...

 בדרכי אל תחנת הרכבת היא הייתה חלק מהנוף וכשחלפתי על פניה הנהנתי בראשי לשלום תוך שאני חושבת לעצמי: "אם היו לי בנות הייתי קונה ממנה קוקיות נחמדות", (אבל הבנים שלי לא צריכים קוקיות...)

עד ש...יום בהיר אחד היא לא הייתה שם...

שבוע אחר שבוע הלכתי לתחנת הרכבת בדרכי לקורס שלי בכפר סבא ושבוע אחר שבוע, דוכן העץ והקרון בצד הדרך נותרו מיותמים.

האישה והסיגריה פשוט נעלמו מהנוף...

בדיוק כמו אדם אחד או שניים שנעלמו מהנוף שלי השנה (כל אחד בשל סיבותיו) בלי להותיר עקבות.

בהתחלה מכוחו של הרגל חיפשתי אחריהם...היה לי קשה לשחרר...

אבל אז הבנתי: שם המשחק השנה הוא דיוק!

כל מערכת יחסים שכבר עשתה את תפקידה, כל מערכת יחסים שכבר אינה מדויקת עבורנו, פשוט נעלמת.

גם אם זאת מערכת יחסים עם משפחה .

שכן בניגוד לדעה הרווחת, משפחה כן בוחרים. הנשמה שלנו בוחרת את המשפחה, את החברים ועלינו להודות למי שבצע את תפקידו ופשוט לשחרר.

התדר הגבוה ביקום דורש דיוק: דיוק במעשים, דיוק במערכות יחסים, דיוק במשפחה הנשמתית שלנו.

מערכות היחסים שאנו ממגנטים אלינו מלמדים אותנו פרק על נתינה וקבלה, משיכה ושחרור (הצבע הלבן במעגל הצבעים האינדיאני).

אם יש לנו מערכת יחסים שבה אנחנו נשאבים, נותנים ולא מקבלים חזרה, אנו מתרוקנים ומשאירים את הצד השני במערכת היחסים בחוב אנרגטי אלינו.

חוב אנרגטי שמישהו חייב לנו יכול בהחלט ליצור אצלנו תקיעות...

אם יש לנו מערכת יחסים שבה אנו שואבים אנרגיה ולא נותנים חזרה גם זה אינו מדויק ועלול ליצור אצלנו ואצל האחר תקיעות.

בעצם אנחנו ממגנטים אלינו מערכות יחסים כאלה ,כדי ללמוד לדייק.ללמוד לתת ולקבל באופן מאוזן.

מתי אנחנו לא מאוזנים במערכות היחסים שלנו?

כמובן כשאנחנו לא מאמינים בעצמנו ולא אוהבים את עצמנו .אנחנו מאוד רוצים לקבל אהבה ממישהו אחר ומוכנים לעשות הכל כדי שזה יקרה .גם לוותר מעט על עצמנו ולתת לאחר על חשבוננו.

השנה התדר הגבוה ביקום עוזר לנו לדייק.

לדייק את האמון והאמונה בעצמנו, לדייק את האהבה לעצמנו, לדייק את מערכות היחסים שלנו .לדייק כדי לצמוח לתדר גבוה יותר .

לדייק כדי לממש חלק נוסף מהניצוץ האלוהי שבתוכנו.

ומוכרת הסדקית בתחנה המרכזית? אני יודעת שהיא נעלמה כדי לדייק את המקום שלה ולצמוח...

את הפוסט הזה כתבתי לפני שנתיים.
היום הפייסבוק דאג להזכיר לי אותו.

קראתי והבנתי שמאז חלפו שנתיים והיקום מכוון אותי ואת כל מי שמוכן להקשיב, אל רמה נוספת של דיוק שנחוצה בדרך למימוש חלק נוסף מהניצוץ האלוהי, בדרך לחרות הנשמה להיות מי שהיא באמת. 

כרעם ביום בהיר אני מבינה פתאום שהדיוק הנוסף מדבר על אמונה ללא חת.
להאמין בתוכניות הגדולות של היקום עבורנו בלי לדעת מראש את התוכנית .

פשוט להקשיב , לסמוך על עצמנו , על היקום ועל בחירות הנשמה שלנו , להקשיב ללב ולסימנים של היקום וליהנות מהדרך.
 מסע חדור אמונה בדיוק כמו מסעו של השמאן שהיה יוצא אל המסע כשהוא יודע את נקודת ההתחלה אך אינו יודע מה יהיה סופו של המסע. השמאן הקשיב לסימנים שקיבל מהיקום, סימנים שדייקו עבורו את הדרך.

 יש משהו מאוד מאוד משחרר כשמאמינים שכל הפתרונות קיימים כבר עבורנו .
הם נוצרו על ידי בחירות הנשמה שלנו ויופיעו ברגע המתאים לטובתנו העליונה ביותר.

 מסע כזה משחרר מדאגה, משחרר משיפוטיות, משחרר מפחד - הכל קורה כאן ועכשיו , כל שנחוץ הוא נקודת הפתיחה של המסע.
אנחנו בתנועה וההכוונה וההשגחה העליונה תמיד אתנו...

כמעט שנה חלפה מאז יצאתי למסע אל הר שאסטה.
במידה מסוימת זה היה מסע אל הלא נודע, מסע שיצאתי אליו כשהעיניים הפיזיות שלי לא רואות היטב ופסעתי בו צעד אחר צעד כשאני דואגת להיות קשובה ומחוברת לעצמי ויציבה על הקרקע .
בהר שאסטה קיבלתי סימנים שעלי ליצור חלק נוסף למעגל הצבעים האינדיאני חלק של ריפוי.

חזרתי ובתוך כמה ימים החלק הנוסף התקבל.
מתוך הכרות עמוקה עם המקום של הפחד שתמיד מלווה אותי - הפחד לקפוץ למים ומתוך הכרות עמוקה עם הספק חברי הטוב, החלטתי להושיט להם יד, לחבק אותם ,לאפשר להם להיות  נוכחים ובמקביל גם להאמין באמונה שלמה ...
בלי לחשוב יותר מדי קבעתי מועד להתחלת הקורס והתחייבתי בפני תלמידותי הוותיקות להתחיל ללמד אותו במועד זה .

מסעו של החלק השלישי החל כשאני קשובה למתרחש ומשדרגת אותו תוך כדי תנועה. לא זו בלבד שהקורס נחל הצלחה ויצר את הריפוי הנחוץ, הוא גם יצר אצלי רובד נוסף של ריפוי האמונה. אמונה בעצמי, אמונה בשליחות שלי ואמונה בהדרכה ובהשגחה העליונה.

דיוק אמרנו כבר? חרות אמרנו כבר?

חג שמח ומואר חברים יקרים שלי





 
 

 

 

בית הספר ללימודים גבוהים בהר שאסטה - אוטוטו זה קורה...

שלום, אני נוסעת.

לונדון לא מחכה לי, אבל הר שאסטה כן

הכל התחיל כשעשיתי חניכה מס' 5 לטכניקת hope  (שימוש בפירמידות לריפוי ובריאת מציאות) של דורית ישראל

אחרי החניכה , עשיתי בריאת מציאות (על פי קריון ודורית) ובבריאת המציאות ביקשתי להגיע להר שאסטה בזמן המתאים ,לטובתי הגבוהה ביותר.

כשעושים בריאת מציאות, לא אומרים ליקום איך אנחנו רוצים שהבקשות שלנו יתממשו.

מבינים ש"נסתרות הדרכים" ופשוט מבקשים...

כ-חודשיים אחר כך ,קיבלתי משליחה מדהימה של היקום מתנה ענקית:

מסע להר שאסטה עם קבוצת נשמות מדויקת , בהדרכת חני יזראלי נוי ודורית ישראל.

אני נוסעת בדיוק ב-7/7 , בשנה נומרולוגית מס' 7 שלי – חזק , נכון?

שנה נומרולוגית מספר 7 היא שנה של התכנסות פנימה, שנה של למידה, שנה של חיבור גבוה לאני הפנימי ולרוח ו..שנה קארמתית לחלוטין

ברור לי שהנסיעה היא אבן דרך חשובה במסלול הנשמתי שלי.

 לפני שנה בדיוק, בדרך לכנס ים המלח של ג'בר, הראייה שלי למרחוק נעשתה כפולה ומטושטשת לחלוטין.

אושפזתי בבית חולים, נבדקתי מכל הכיוונים והרופאים לא מצאו דבר...

במשך השנה הזאת עשיתי עם עצמי עבודת ריפוי גדולה וחלה הטבה גדולה מאוד בראייה שלי ובכל זאת הראייה עדין אינה חדה כשהייתה

ודבר נוסף מדהים שקרה: מעולם לא ראיתי מעגלי צבעים טוב יותר מעכשיו...

מאז נשתבשה מעט הראייה , אני רואה במעגלים המון דברים שלא ראיתי קודם...

ברור לי שזאת דרכו של היקום לומר לי כי העיניים הפנימיות צריכות לעשות בשאסטה עבודה גדולה וכשלא רואים בחדות עם העיניים החיצוניות אפשר בקלות להתמקד בראייה ובשמיעה הפנימית

אז אני נוסעת עם עט  ויומן (שאותו קנתה לי בהודו נאווה תלמידתי המדהימה)

מוכנה נפשית להסתכל פנימה והחוצה, לשמוע, להריח, לראות, להרגיש ...

מאמינה לחלוטין ובוטחת לחלוטין ביקום ובתהליך

הילוך האדמה במעגל הצבעים האינדיאני, בא להראות לנו מדוע הנשמה שלנו בחרה את אירועים שקרו לה (או שיקרו) ומה עלינו ללמוד מהם..

בדקתי את הילוך האדמה של הנסיעה לשאסטה.

הנסיעה באה ללמד אותי להגיע לשלווה ולשקט נפשי מתוך התכנסות פנימה ומציאת היכולות הגבוהות שלי ושימוש בהן במגוון דרכים(12 קריסטל)

דרך נשמת השמאן שאיתה הגעתי ליקום (13 אפור)ומשם אל אחד התפקידים החשובים בייעוד שלי: ללמד אחרים לאהוב את עצמם ולשתף את העולם באהבה שבי (6 צהוב)

ככול שאנחנו עושים את מה שבאנו לעשות כאן עם עצמנו, כך נטיב לעשות זאת עם אחרים

אז אני מבטיחה לעצמי ומתחייבת ,להעביר הלאה לתלמידי את כל אשר אלמד בשאסטה

וכמובן מביעה כוונה מהלב ללמוד בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי (פייר נכון?)

אדיוס חברים יקרים שלי

אשוב ב-18/7 ומבטיחה לעדכן ולספר מה למדתי בבית הספר ללימודים גבוהים בשאסטה

 באהבה גדולה

רותי

                                                                          

 

                                                                                      
       

 

כל אחד צריך מישהו שיאמין בו ואיך זה קשור לשליחות שלי?

שמתם לב שהשנה הזאת היא שנה של סגירת מעגלים?ובכל פעם שאנו סוגרים מעגל אנו מאפשרים למעגל חדש להיפתח.

השבוע סגרתי מעגל גדול וחשוב ביותר ופתחתי כמובן מעגל חדש.

מגיל 24 ועד גיל 30 עבדתי כפעילה של הקיבוץ בעיתון התק"ם בתל אביב.

גרתי במשך השבוע עם שותפה מקסימה בתל אביב, עבדתי במקום מאתגר ומעניין, הכרתי אנשים רבים, ביליתי, צחקתי, רקדתי ושרתי.

ובכל זאת לא הרגשתי מאושרת כלל וכלל.

כל הבילויים הנפלאים היוו בעצם בריחה אחת גדולה.

ברחתי מהקול הפנימי הקטן ,של הילדה הקטנה שבבטן

הקול חזר ואמר: "את לא שווה – אינך ראויה לאהבה"

בחושים המפותחים של הילדה הרגישה שהייתי, הבנתי שמשהו אינו כשורה.

רציתי להרגיש אהובה, רציתי להאמין בעצמי  והבנתי שעד אשר הקול הקטן הזה בבטן לא ישתנה –לא אוכל להיות מאושרת.

חיפשתי תשובות  ומצאתי.

מצאתי אישה אחת מופלאה, פסיכותרפיסטית וטסטולוגית  מיוחדת  במינה.

ביום שבו פתחתי את דלת ביתה בתל אביב וראיתי את עיניה הכחולות הענקיות עיניים שהכילו כל כך הרבה חמלה, קבלה ואהבה, הבנתי שהגעתי הביתה.

היא לקחה אותי תחת חסותה.במשך שלוש שנים, נפגשנו אחת לשבוע, 4 שעות בכל פעם. היא סירבה בכל תוקף לקחת תשלום . טענה שפרנסה לא חסרה לה , שהיא מאמינה בי ובפוטנציאל שלי מאוד ושאינה לוקחת כסף ומקדישה לי כל כך הרבה זמן כחלק מהטיפול שלי. הדבר נועד לגרום לי להבין שהיא באמת מאוד מאמינה בי.

במקצועיות רבה , במיומנות ובאהבה הובילה אותי בדרך לא פשוטה שבסופה קול אחר דיבר מגרונה של הילדה הקטנה שבבטן.קול שאמר: "אני שווה – אני ראויה לאהבה".

30 שנה חלפו מאז, חיים שלמים זרמו.בשנים הראשונות עוד היינו בקשר טלפוני ,אך בשלב כלשהוא נותק הקשר.

השנה, חשתי צורך עמוק לחפש אותה ולהודות לה כיאות על מה שהייתה בשבילי.היות וכבר לא הייתה אישה צעירה, פחדתי שתסתלק מהעולם בטרם אספיק להודות לה כיאות.

מצאתי את מספר הטלפון שלה והתקשרתי.היא זיהתה אותי מייד: "כמובן שאני זוכרת " אמרה.קבענו פגישה.

היא פתחה לי את הדלת , הבטתי בעיניים הכחולות שלה, הצלולות להפליא ולרגע הרגשתי בדיוק כמו אז: הגעתי הביתה.

ישבנו ושוחחנו כארבע שעות.סיפרתי לה את קורותי עד היום. סיפרתי על עזיבת הקיבוץ ועל בני, סיפרתי על מעגל הצבעים האינדיאני והודיתי לה על כך שבעצם הייתה האדם הראשון שבאמת האמין בי.

היא סיפרה לי שמאז יצאה לפנסיה, היא עוזרת בהתנדבות לניצולי שואה להשתקם.

הבאתי עימי צבעים ודפים בתקווה שתרצה לקבל ממני מעגל צבעים אינדיאני ואכן היא הסכימה.

המעגל המופלא שלה הראה על אישה בעלת יכולת נתינה מופלאה.אישה  שהקדישה את כל חייה לטיפול בזולת.אישה שהצילה נפשות רבות של ילדים מוכים נפשית ועזובים רגשית.

הצבע הלבן היה הצבע הדומיננטי ביותר במעגל שלה והראה על נתינה ללא תנאי..

כשהתבוננו במעגל שלי ושלה יחד ראינו מייד את התפקיד שלה עבורי. תפקידה היה לעזור לי למצוא את הכוחות שהיו בי ולהשתמש בהם כדי לצמוח.

היא ביצעה את התפקיד שלה באופן מושלם.

היא אהבה מאוד את מעגל הצבעים  וביקשה ממני ללמד אותה איך עושים מעגל ,כדי שתוכל לעשותו לניצולי השואה עימם עבדה.

פתאום הבנתי, מלבד סגירת מעגל יש למפגש שלנו תפקיד נוסף:

האישה הקסומה הזאת, בעצם משקפת לי שהגיע הזמן להגיע ליותר ויותר אנשים עם מעגל הצבעים האינדיאני כחלק מהשליחות שלי.
מעגל הצבעים האינדיאני מציב מראה לאנשים בכל גיל.הוא מראה להם לאן הנשמה שלהם יכולה להגיע. איזה פוטנציאל עצום טמון בתוכם, ואיך לממש אותו בצורה המיטבית.
כל אחד ראוי לדעת מהי השליחות שלו ואיך לממש אותה – כל אחד ראוי לעשות מעגל צבעים אינדיאני פעם אחת בחיים.
יש בידי כלי כל כך מדהים והשליחות שלי היא להעביר אותו הלאה - לעזור לאנשים לממש את עצמם.

האישה המופלאה הזו גרמה לי לסמן לעצמי מטרה הרבה יותר גדולה ומשמעותית. להביא את בשורת המעגל לכמה שיותר אנשים בארץ ובעולם.
ואני בחרתי להתחייב לעשות כל מה שנדרש כדי לממש אותה.

אישה יקרה, תודה. את אחת המתנות הגדולות שקיבלתי מעודי – כל אחד צריך מישהו שיאמין בו באמונה שלמה .

צבעים - תקשור שהתקבל ביום 27/02/2012

יקרים ואהובים , בני משפחת האור .אתם שבחרתם להיות כאן בעת הזאת.

היום אנו רוצים להסב את תשומת לבכם לקשת הצבעים שקיימת בכם מקדמת דנה.
קשת צבעים זאת, נמצאת בכל אחד ואחד מכם וכל צבע מצוי בכם בעוצמות שונות.

חלקכם יודע זאת וחלקכם אינו יודע.

חלק מכם נמשך לצבעים מסוימים וחלק מכם אינו אוהב צבעים מסוימים.

הצבעים שהנכם אוהבים-הצבעים שעושים לכם טוב, הרגשה של שלמות ושל אושר, הם הצבעים שהינם בתעצומות הנפש שלכם.

הצבעים שאתם פחות אוהבים, הם הצבעים  (הקשיים) שעליכם ללמוד להתמודד עימם.

אם תקפידו ללבוש אותם,להתעטף בהם בדמיונכם, הם יתחבבו עליכם ובאופן מופלא יעזרו לכם בקושי. יפתחו בפניכם עולם ומלואו,יחזקו אתכם וייצרו קשת יפיפייה של צבע בתוככם.

ביכולתכם להשתמש בכל צבע וצבע כדי להתפתח ולהגיע לעוצמות עליהם לא חלמתם.

כחול השמים, צהוב השמש, ירוק הדשא, העצים, אודם הכלניות.שחור הלילה, האדמה החומה – כל איתני הטבע צבועים בצבעים נפלאים.

ביכולתכם להיות כאיתני הטבע – חזקים, עצומים, ממצים את כל מי שאתם.

צבע יכול לעזור לכם לברוא מציאות.

דמיינו את אשר רוצים אתם לברוא לפרטי פרטים ואחר תעטפו את שדמיינתם בצבע של אמונה שכך יהיה (אדום), בצבע האהבה כאהבת השמש החולקת אתכם את חומה ללא תנאי (צהוב)  בצבע הכרת התודה , האיזון והריפוי.(סגול)

ראו מדי יום את שאתם רוצים, עטוף בצבעים אלו וביראו את המציאות שלכם.

הגיעה העת להשתמש בצבעים שבכם, הצבעים שלכל אחד ואחת מכם קיימים בגוון המיוחד רק לו.

קחו את הצבעים שלכם למקום שיהווה עבורכם את המתנה הדולה ביותר שיכולים אתם לתת לעצמכם.

לימדו את הצבעים שבתוככם- מה חזק? מה חלש?צרו מעגל שלם ומאוזן המאגד בתוכו את השלם שאתם.

ברוכים תהיו בהווייתכם הצבעונית.