‏הצגת רשומות עם תוויות למידה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות למידה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 20 בספטמבר 2015

לזיכרה של אימא

אימא יקרה,

בערב יום הכיפורים יימלאו שתים עשרה שנים למותך .

אומרים שמוות בערב יום כיפור שמור רק לצדיקים.

אבל, מיהו צדיק באמת?

 האם צדיק הוא אדם שמעדיף את טובת האחר על פני טובתו?

האם צדיק הוא אדם העוסק בגמילות חסדים?

האם צדיק הוא אדם רודף שלום וצדק?

יכול להיות שכן...

אני חושבת שצדיק הוא נשמה של אדם שנטל על עצמו (ברובד הנשמתי), לממש כאן בגלגול הזה בחירות לא פשוטות.

הבחירות הקשות הללו (קשות בלשון המעטה), הן בחירות אמיצות של נשמה שלקחה על עצמה ללמד את הקרובים לה, לאהוב את עצמם ולהאמין בעצמם.

כזאת את היית אימא יקרה.
את היית  עבורי מורה לאהבה...

 לכן, כשבחרת להינשא לאדם אותו לא אהבת מעולם, לימדת אותי איך צריכה להיראות זוגיות כשבאמת אוהבים.

כשעבדת בלילות כאחות בבית חולים לחולי נפש , לא ישנת הרבה וצעקת במקום לדבר, אמנם גרמת לי להתכווץ, אבל גם לימדת אותי נחרצות עד כמה חשוב לטפל בנפש ולרפא אותה.

כשהתגעגעתי כילדה לחום גופך , לאהבה ולחיבוק , לחיזוקים חיוביים, את עמדת במטבח והכנת עבורי מטעמים כתחליף ...

כך לימדת אותי שאני לא תלויה באהבה של מישהו אחר.

 אני ראויה ויכולה להעניק לעצמי חיזוקים ואהבה ללא תנאי .אני יכולה לאשר את עצמי ולהיות מאושרת.

 כשלא עמדת לצידי במצוקה ובכאב, לימדת אותי לעמוד לצד הבנים שלי ללא סייג – פשוט להיות אימא לביאה.

ממך למדתי את ההבדל בין רחמים לחמלה.(מנישאעליה בערבית טוניסאית)

 בזכותך, אני מודעת לכך שדאגה יכולה להיות תירוץ ממש טוב ,לא לפעול ( כי אם אנחנו דואגים, אנחנו יכולים לספר לעצמנו כמה אנחנו אנשים טובים ולהסתפק בזה)

לכן אימא יקרה אני יודעת בוודאות שאת היית צדקת גמורה.

בשנת 2003,  בערב יום הכיפורים ,שנה לפני שעזבנו את הקיבוץ הלכת לעולמך.

על קברך כתוב:  "היא הייתה חזקה מהרוח" את היית חזקה מהרוח ולימדת אותי להיות חזקה מהרוח.

אימא יקרה שלי,במלאת שתים עשרה שנים למותך, אני יודעת שאת מביטה עלי מלמעלה , עדה לכך שאני עולה כיתה ועוד כיתה בהצטיינות יתרה וגאה בי מאוד על היותי תלמידה כל כך טובה ב"משחק החיים".

 רוצה לומר לך היום : אני מבינה לחלוטין את הבחירות שלך וסולחת לך עליהן.

אני סולחת לעצמי על הבחירה ללמוד בדרך הקשה...

אני מתחייבת בפנייך ובפני עצמי לבחור מעתה בלמידה כיפית ומהנה...

אני כל כך מודה לך שבחרת להיות אימי ומאוד מאוד מתגעגעת...

 יהי זכרך ברוך
 
 

יום שבת, 4 ביולי 2015

בית הספר ללימודים גבוהים בהר שאסטה - אוטוטו זה קורה...


שלום, אני נוסעת.

לונדון לא מחכה לי, אבל הר שאסטה כן

הכל התחיל כשעשיתי חניכה מס' 5 לטכניקת hope  (שימוש בפירמידות לריפוי ובריאת מציאות) של דורית ישראל

אחרי החניכה , עשיתי בריאת מציאות (על פי קריון ודורית) ובבריאת המציאות ביקשתי להגיע להר שאסטה בזמן המתאים ,לטובתי הגבוהה ביותר.

כשעושים בריאת מציאות, לא אומרים ליקום איך אנחנו רוצים שהבקשות שלנו יתממשו.

מבינים ש"נסתרות הדרכים" ופשוט מבקשים...

כ-חודשיים אחר כך ,קיבלתי משליחה מדהימה של היקום מתנה ענקית:

מסע להר שאסטה עם קבוצת נשמות מדויקת , בהדרכת חני יזראלי נוי ודורית ישראל.

אני נוסעת בדיוק ב-7/7 , בשנה נומרולוגית מס' 7 שלי – חזק , נכון?

שנה נומרולוגית מספר 7 היא שנה של התכנסות פנימה, שנה של למידה, שנה של חיבור גבוה לאני הפנימי ולרוח ו..שנה קארמתית לחלוטין

ברור לי שהנסיעה היא אבן דרך חשובה במסלול הנשמתי שלי.

 לפני שנה בדיוק, בדרך לכנס ים המלח של ג'בר, הראייה שלי למרחוק נעשתה כפולה ומטושטשת לחלוטין.

אושפזתי בבית חולים, נבדקתי מכל הכיוונים והרופאים לא מצאו דבר...

במשך השנה הזאת עשיתי עם עצמי עבודת ריפוי גדולה וחלה הטבה גדולה מאוד בראייה שלי ובכל זאת הראייה עדין אינה חדה כשהייתה

ודבר נוסף מדהים שקרה: מעולם לא ראיתי מעגלי צבעים טוב יותר מעכשיו...

מאז נשתבשה מעט הראייה , אני רואה במעגלים המון דברים שלא ראיתי קודם...

ברור לי שזאת דרכו של היקום לומר לי כי העיניים הפנימיות צריכות לעשות בשאסטה עבודה גדולה וכשלא רואים בחדות עם העיניים החיצוניות אפשר בקלות להתמקד בראייה ובשמיעה הפנימית

אז אני נוסעת עם עט  ויומן (שאותו קנתה לי בהודו נאווה תלמידתי המדהימה)

מוכנה נפשית להסתכל פנימה והחוצה, לשמוע, להריח, לראות, להרגיש ...

מאמינה לחלוטין ובוטחת לחלוטין ביקום ובתהליך

הילוך האדמה במעגל הצבעים האינדיאני, בא להראות לנו מדוע הנשמה שלנו בחרה את אירועים שקרו לה (או שיקרו) ומה עלינו ללמוד מהם..

בדקתי את הילוך האדמה של הנסיעה לשאסטה.

הנסיעה באה ללמד אותי להגיע לשלווה ולשקט נפשי מתוך התכנסות פנימה ומציאת היכולות הגבוהות שלי ושימוש בהן במגוון דרכים(12 קריסטל)

דרך נשמת השמאן שאיתה הגעתי ליקום (13 אפור)ומשם אל אחד התפקידים החשובים בייעוד שלי: ללמד אחרים לאהוב את עצמם ולשתף את העולם באהבה שבי (6 צהוב)

ככול שאנחנו עושים את מה שבאנו לעשות כאן עם עצמנו, כך נטיב לעשות זאת עם אחרים

אז אני מבטיחה לעצמי ומתחייבת ,להעביר הלאה לתלמידי את כל אשר אלמד בשאסטה

וכמובן מביעה כוונה מהלב ללמוד בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי (פייר נכון?)

אדיוס חברים יקרים שלי

אשוב ב-18/7 ומבטיחה לעדכן ולספר מה למדתי בבית הספר ללימודים גבוהים בשאסטה

 באהבה גדולה

רותי
                                                                          

 

                                                                                      
       



 

יום שלישי, 24 במרץ 2015

השיעור (האתגר) הכי גדול שלי

לכולנו יש שיעור מרכזי שבאנו לגלגול הזה ללמוד.שיעור שחוזר על עצמו שוב ושוב במהלך החיים שלנו.
השיעור הכי גדול שבאנו לגלגול הזה ללמוד ,נמצא במספר 8 במעגל הצבעים שלנו.ככול שנעבור אפילו  חלק מהשיעור ,תתגלה בפנינו מתנה גדולה -אינסוף אפשרויות צמיחה.

במעגל הצבעים שלי זהו שיעור כפול של למידה (הצבע הכתום)

מה זה בעצם אומר?

זה אומר שהנשמה שלי לקחה על עצמה בגלגול הזה ללמוד וללמוד...

ללמוד מהטבע – מהעצים, מהצמחים, מהים...

ללמוד להקשיב לסימנים שהיקום שולח אלי...

ללמוד מהטעויות שאני עושה...

ללמוד מהניצחונות שלי...

ללמוד להיות מי שאני באמת.

ללמוד מכל אדם שזימנתי לחיי כדי שישמש לי מורה (כולל אישי וילדי).

ללמוד מכל התנסות שאני מזמנת לחיי כדי שההתנסות הזאת לא תחזור אלי שוב במעטפת אחרת.

במהלך הגלגול הזה, בחרתי לעצמי הזדמנויות ללמוד –התנסויות שמתאימות לשיעור הגדול הזה ואני "מבלה" את הגלגול הזה בלמידה.

אז לפני פסח וכחלק מהנקיון שמתי לי מטרה:

אני רוצה שמהיום הזה ואילך , הלמידה שלי תתבצע בקלילות והנאה ולא בכאב

לשם כך אני מתחייבת:

לרשום את עצמי בראש רשימת האהובים שלי

לעשות למען האחר, אך לא לתת לעשייה הזאת להשבית את העשייה למען עצמי.

לתת ולקבל בצורה מאוזנת  כדי לא להגיע למצב של התרוקנות וכדי שלאחר לא יהיה חוב אנרגטי אלי (כשמישהו חייב לנו חוב אנרגטי, זה יכול לתקוע גם אותנו...)

אני מתחייבת להביט על הדברים מהמקום הכי גבוה שלי להבין את השיעור וללמוד מהטעויות שלי.


לאינדיאנים יש דרך נפלאה לשאוב כוח. הם אוספים בתוך גביע סימנים מכל הקרבות בהם נצחו ובשעה קשה כאשר אינם מאמינים בעצמם הם מוציאים את גביע הניצחונות, מביטים על הניצונות שלהם ומבינים מי הם באמת ואיזו עוצמה מסתתרת בתוכם.
                                                                   
 
 
המון אהבה ולמידה קלה
רותי

השיעור (האתגר) הכי גדול שלי

לכולנו יש שיעור מרכזי שבאנו לגלגול הזה ללמוד.שיעור שחוזר על עצמו שוב ושוב במהלך החיים שלנו.
השיעור הכי גדול שבאנו לגלגול הזה ללמוד ,נמצא במספר 8 במעגל הצבעים שלנו.ככול שנעבור אפילו  חלק מהשיעור ,תתגלה בפנינו מתנה גדולה -אינסוף אפשרויות צמיחה.


במעגל הצבעים שלי זהו שיעור כפול של למידה (הצבע הכתום)


מה זה בעצם אומר?


זה אומר שהנשמה שלי לקחה על עצמה בגלגול הזה ללמוד וללמוד...


ללמוד מהטבע – מהעצים, מהצמחים, מהים...


ללמוד להקשיב לסימנים שהיקום שולח אלי...


ללמוד מהטעויות שאני עושה...


ללמוד מהניצחונות שלי...


ללמוד להיות מי שאני באמת.


ללמוד מכל אדם שזימנתי לחיי כדי שישמש לי מורה (כולל אישי וילדי).


ללמוד מכל התנסות שאני מזמנת לחיי כדי שההתנסות הזאת לא תחזור אלי שוב במעטפת אחרת.


במהלך הגלגול הזה, בחרתי לעצמי הזדמנויות ללמוד –התנסויות שמתאימות לשיעור הגדול הזה ואני "מבלה" את הגלגול הזה בלמידה.


אז לפני פסח וכחלק מהנקיון שמתי לי מטרה:


אני רוצה שמהיום הזה ואילך , הלמידה שלי תתבצע בקלילות והנאה ולא בכאב


לשם כך אני מתחייבת:


לרשום את עצמי בראש רשימת האהובים שלי


לעשות למען האחר, אך לא לתת לעשייה הזאת להשבית את העשייה למען עצמי.


לתת ולקבל בצורה מאוזנת  כדי לא להגיע למצב של התרוקנות וכדי שלאחר לא יהיה חוב אנרגטי אלי (כשמישהו חייב לנו חוב אנרגטי, זה יכול לתקוע גם אותנו...)


אני מתחייבת להביט על הדברים מהמקום הכי גבוה שלי להבין את השיעור וללמוד מהטעויות שלי.


לאינדיאנים יש דרך נפלאה לשאוב כוח. הם אוספים בתוך גביע סימנים מכל הקרבות בהם נצחו ובשעה קשה כאשר אינם מאמינים בעצמם הם מוציאים את גביע הניצחונות, מביטים על הניצונות שלהם ומבינים מי הם באמת ואיזו עוצמה מסתתרת בתוכם.



 
 
המון אהבה ולמידה קלה ממני
רותי

יום חמישי, 11 בספטמבר 2014

מה קרה מהיום שחליתי והעיניים הפיזיות שלי התחילו לראות מטושטש וכפול


חברים יקרים שלי,

כבר חצי שנה בערך, היקום שולח אלי תלמידים ומאובחנים שמרכז המעגל שלהם צבוע רוז ומדבר על ראייה חושית ועל חושית

הבחנתי כמובן בתופעה החריגה, אבל לא הבנתי עד הסוף את המשמעות שלה...

ואז, בבת אחת וללא כל התראה הראייה שלי למרחוק היטשטשה ולעיתים אף ראיתי כפול.

כל עין לחוד רואה מעולה, מקרוב אני רואה מעולה, אבל ממרחק של 200 מ' מתחילה לראות מטושטש וכפול (הסבר רפואי של מה שגורם לתופעה:  עצב בעין ימין שלי אינו מתפקד כנראה והעין החלה להתכנס פנימה ולפזול מעט)

 זה קרה בדיוק כשהייתי בים המלח בפסטיבל הרוחני של ידידי ג'בר.

אני, שבדרך כלל בוחנת כל כתם צבע במעגלי הצבעים בשבע עיניים, נתתי בפסטיבל שתי טעימות ממעגל הצבעים, בלי לראות משני מטר בעיניים הפיזיות וראו זה פלא: כשלא ראיתי היטב בעיניים הפיזיות, העין השלישית דייקה מאוד את האבחונים.

אז עוד לא ידעתי שאני עומדת לעבור טלטלה רצינית בנושא הראייה...

נבדקתי אצל רופאי עיניים שלא מצאו דבר,אושפזתי בבית חולים, ערכתי בדיקות מקיפות של הראש והעיניים ועודני בתהליך מקיף של ברור פיזי, התייעצות עם מומחים מהרפואה הרגילה ועוד...

המלחמה הפרטית שלי

אני מאמינה כמובן שמאחורי כל מחלה פיזית מסתתרות סיבות אנרגטיות ורגשיות

במעגל הצבעים הנשמתי שלי יש שיעור כפול של למידה בדרך אחרת. (כשאני לומדת בדרך אחרת אני יכולה ללמד אחרים את הדרך שלי) ויש גם נשמה של שמאן מגלגולים ומרפא...

היה לי ברור לגמרי שיש לי כאן משהו רציני ללמוד כדי ללמד אחרים אבל מה?

 בנתים החלה בארצנו מלחמה שחפפה את המלחמה הפרטית שלי...

בחודשים שחלפו היטלטלתי בין ייאוש לתקווה.

עברתי רגעים של פחד שמא ראייתי לא תחזור אלי ,רגעים של פחד שמא לא אוכל להתפרנס כראוי, רגעים של דיכאון ובכי ותחושת קורבנות (למה זה קורה דווקא לי...)וגם רגעים של תקווה

משפחתי הנפלאה,תלמידי המופלאים, חברים טובים, מטפלים ומתקשרים מדהימים, כולם התגייסו לעזרתי, מי בטיפול, בתקשור, בהפלת תובנות, בעזרה פיזית ובחיזוק ותמיכה רגשית

כפי שכתבתי כבר ,הבעיה עדין  קיימת ,דבר לא הסתיים ובחרתי לשתף אתכם באמצע תהליך ההבראה שלי, כדי לחלוק את התובנות שלי ואת הלמידה שכבר למדתי ויכולה להועיל למישהו..

לקחת אחריות

 תהליך היציאה מהמשבר הגדול החל כשהחלטתי להפסיק לשאול למה זה קרה לי, לקחת אחריות על מה שקורה לי ולזוז קדימה...

החלטתי שלמרות טשטוש הראייה שלי אני ממשיכה ללמד ולהכשיר מאבחנים דרך מעגל הצבעים האינדיאני גם אם זה כרוך בנסיעה לכפר סבא

מצאתי פטנטים, הכנתי לי רטייה של משה דיין לעין הפגועה ונסעתי לכפר סבא לפתוח את חלק ב' של הקורס שלי.

החיבוק הרחב שזכיתי לו וההתגייסות של תלמידותי המדהימות  ושל רווית ארבל חברתי המופלאה הראו לי שעשיתי החלטה נכונה.

את המעגלים ראיתי מעולה אפילו טוב יותר מבעבר...

חזרתי לחיים, גירשתי את הייאוש ומלאתי את הנשמה בתקווה...

 מה אני צריכה להסכים לראות?

משך כל התקופה הזאת, חיפשתי את הסיבה המדויקת שהדבר קרה.

נעזרתי בחברות, במתקשרות מדהימות, בקלפים ואפילו ברב סוויסא שהבן שלי התעקש לקחת אותי אליו.

בכל פעם קיבלתי חלק מהפאזל

אתמול  הבנתי את הפאזל השלם...מה אני צריכה להסכים לראות ב"עין טובה" (עין טובה מושג ששמעתי מידידי יוסף לוי)

במילה מחלה מסתתרת המילה חמלה...

עם העיניים הפיזיות ועם העין השלישית אנו רואים גם את הנגלה וגם את הנסתר הסמוי מהעין – ראייה כפולה

כשמסתכלים החוצה אנחנו רואים את האחר (בחמלה ובעין טובה) וכשמסתכלים פנימה אנחנו רואים את עצמנו.

הראייה הכפולה הזאת חשוב שתהיה מאוזנת

כשאנו רואים את האחר, אנו עסוקים בלתת, לעזור, להרים, להקשיב לשמוע

ולפעמים קורה שהאיזון מופר ואנחנו שוכחים לראות גם את עצמנו...שמים את עצמנו בסדר עדיפות שני

מה זה אומר לראות את עצמי?

זה אומר: לשחרר דאגה ולחיות מתוך שמחה והנאה ולא מתוך הישרדות (בדיוק לזה הנשמה משתוקקת , להביא שמחה לעולם...)

זה אומר, לדאוג לכלי שלנו, לגוף הפיזי ולספק לו מזון איכותי שיגרום לו להרגיש טוב

זה אומר לדאוג לגוף הרגש שלנו ,לשחרר כל רגש שאינו מתאים ולמלא גוף הרגש באהבה וחמלה לעצמנו...

זה אומר להיות באמונה שלמה שהכל מתרחש לטובה העליונה שלנו גם אם אנו לא רואים אותה כרגע

זה אומר להקשיב ללב שלנו ולאינטואיציות שלנו, לסימנים שאנחנו מקבלים ולבדוק בכל רגע ורגע נתון מה מתאים לנו ומה לא

זה בפשטות רבה מאוד אומר: לתת מעצמנו ולא את עצמנו .

להסכים להבין שאנחנו ראויים לאהבה ולהסכים לראות את הניצוץ האלוהי שבתוכנו, את כל היכולות הגבוהות שלנו  ולצמוח ...

אז מה הלאה?

שלשום עשיתי לעצמי מעגל נקודתי לכבוד השנה הקרובה...

כרגיל המעגל מאוד מדייק...

באופן הכי מדויק רואים במעגל שלי שהשנה הנשמה שלי בחרה ללמוד את השיעור הזה של כבוד ואהבה לעצמי של שימוש בקול הפנימי ובראייה העל חושית שלי...

היות ואנחנו בעידן של דיוק היקום לא מוותר לי!!!

הבנתי ואני מסכימה לראות.

מתחילה את השנה החדשה בתהליך של החלמה

משנה את התזונה לתזונה מתאימה.

ממשיכה להיעזר בחברים ובמטפלים נפלאים.

מטפלת בעצמי בשיטות הטיפול שלי.

לומדת לפתוח את העין השלישית ולהקשיב ללב.

מתחברת עוד קצת  לניצוץ האלוהי שבתוכי.

אני מודה לנשמות המדהימות שסובבות אותי, לתלמידים שלי ולחברים שלי

לאילן, האיש הכי ראוי שלצידי כל הזמן: בעושר ובעוני במחלה ובשמחה

לילדים המדהימים שבחרתי.

והעיקר חברים יקרים שלי, הלמידה הזאת נכנסת כבר עכשיו לחומר הלימוד של הכשרת המאבחנים והיועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני

אני  "רוצה תמיד עיניים לראות את יפי העולם" (נתן יונתן)

אני  בדרך הנכונה להחלמה ולראייה בהירה ממוקדת ומאוזנת

תודה לנשמה שלי שבחרה את האתגר הזה ותודה לבורא עולם

אם גם אתם רוצים מעגל צבעים אינדיאני נקודתי לשנה החדשה, מעגל שיראה לכם על מה עליכם לעבוד בשנה הקרובה? במה אתם יכולים להיעזר כדי לעבור את האתגרים שהנשמה שלכם בחרה? איך תמגנטו אליכם שנה מלאת משמעות? ועוד... 
 עד ערב ראש השנה המעגל הנקודתי במחיר מיוחד

אוהבת המון

רותי טל
 

 

יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

כמה דברים שהיקום רצה ללמד אותי....


כבר כמה שנים אני מכשירה מאבחנים ויועצים לאבחן ולייעץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני בקורס ייחודי שפיתחתי (27 מפגשים בני 4 שעות)

חלק גדול מהידע התקבל בתקשור היות והייתי שמאן אינדיאני בגלגולי (רואים את זה במעגל שלי)וחלק נוסף הוא שילוב של כל הכלים שלמדתי במשך השנים ושילוב של כל מה שעזר לי להתפתחות הרוחנית ולריפוי של בני ממחלת הטורט.

 להעביר את הידע הזה הלאה זה משהו שבוער בעצמותי...

יתרה מכך הידע הזה ממשיך להגיע אלי ועל סמך הידע הזה אני מפתחת עוד ועוד חלקים חשובים הקשורים למפת הנשמה שלנו (כיאה ליכולות הבלתי נדלות של הנשמה ולניצוץ האלוהי שבתוכה)

כבר הוצאתי לשמחתי כמה וכמה מחזורים של תלמידים שיודעים לאבחן ולייעץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני בצורה מופלאה.

מדי פעם אני מקבלת טלפונים מאנשים השואלים אותי אם אני ממליצה על אבחון וייעוץ אצל תלמידה כזאת או אחרת ואני ממליצה בחום רב על כל תלמידותי.

אני גאה בהן ובדרך היסודית , המחוברת והנפלאה שבה הן מאבחנות
 
היות ואנחנו לומדות בדרך של מעגל , נוצרים בקבוצה קשרים נפלאים והקבוצה הופכת להיות השבט שלנו.
במרחב המקבל הזה של השבט אנו חולקות הכל וכל אחת עוברת תהליך מופלא של ריפוי.
ריפוי דרך מפת הנשמה שלנו וריפוי בזכות כוחה של הקבוצה.
היות שאני שואפת להעביר לתלמידי את כל מה שאני יודעת , הם מקבלים ממני את כל החומר כתוב ומודפס על מנת שיוכלו לעיין בו בהמשך ולהתקדם תוך כדי עשייה.

אני אוהבת אהבה עמוקה את כל הקבוצות שלי, חולקת עימן את כל הידע ולא משאירה אצלי דבר.
אני מאמינה שידע שאנחנו מקבלים שומה עלינו להעביר הלאה  באהבה

 הקבוצה שלימדה אותי דבר או שניים...

 מכל קבוצה אני כמובן לומדת עוד ועוד ונוצר עבורי מעגל נפלא של למידה

אבל קבוצה אחת כנראה באה ללמד אותי משהו קצת אחר:

כשפנתה אלי בעלת הבית לפני שנה והציעה לארגן אצלה קבוצה האינטואיציה שלי צעקה : לא!

אבל אז נכנס קולו המשמעותי של ההיגיון לפעולה. למה לא?את מקבלת קבוצה על מגש של כסף...
 משהו בקבוצה הזאת חרק מהתחלה.השבט לא התגבש...

הייתה זאת קבוצה שנותני הטון בה לא הגיעו ללמוד מעגל צבעים אינדיאני בגלל קריאה של הנשמה.
הם הגיעו משיקולים זרים ושונים...

כשלומדים מעגל צבעים אינדיאני משיקולים שאינם מחוברים לקריאת הנשמה קשה להיות פתוחים לתהליכים, קשה להיות פתוחים לריפוי וודאי שלא מצליחים אחר כך לאבחן אחרים בדרך מחוברת ונכונה...
אחד הדברים החשובים שאני מלמדת את תלמידי:

למרות שיש את כל החומר כתוב באופן מסודר, מה אומר כל צבע בכל מקום, מה אומרת דרך הצביעה וכו'
כדאי תמיד להסתכל על המעגל של המאובחן ולקבל דרכו מידע מתוקשר (מלמדת איך לעשות את זה) כי מה שרואים בעין השלישית הוא תוספת משמעותית לאבחון ולדרך הריפוי

אכן, כל תלמידי יודעים לקבל מידע רלוונטי מדויק ומתוקשר דרך המעגל

כל תלמידי, למעט התלמידים בקבוצה הזאת...

 איך אני יודעת? חלק מהמאובחנים שלהם מרגישים צורך לשתף אותי באבחון שנעשה להם ולשאול שאלות...

לעיתים אני רואה בפייסבוק פרסומים של תלמידה מהקבוצה הזאת שהם פרסומים של: העתק החומר והדבק בפייסבוק

כשכותבים דברים מתוך ראייה גבוהה בשילוב ידע מרגישים...

כשמעתיקים ומדביקים רק כדי להראות כמה אנחנו יודעים ,מרגישים...

אז אני שואלת את עצמי ואתכם: מה קרה כאן? האם נכשלתי בקבוצה הזאת?

התשובה כמובן מאוד מורכבת

 אני מאמינה שמי שמקבל אבחון מאנשי הקבוצה הזאת ואינו מבקש הרחבה כנראה שזה לעת עתה מה שהנשמה שלו יכולה להכיל...

כל אחד מגיע למאבחן המדויק עבורו

ומה אני למדתי מכך?

למדתי להקשיב היטב ללב ולאינטואיציה כשהם צועקים לי לא!!!

למדתי לא להתפתות – לא כל הנוצץ זהב הוא...

למדתי שמי שעוסק במעגל הצבעים לא מתוך קריאת הנשמה אינו יכול לעשות בו שימוש נכון...

היקום רצה ללמד אותי את כל הדברים הללו ולכן שלח אלי את הקבוצה הזאת

אם כך, אני אומרת להן תודה ושמחה שמילאו את הצד שלהן בחוזה הנשמתי שלנו.

תודה  מלב

 

יום רביעי, 7 באוגוסט 2013

השיעור (האתגר) הכי גדול שלי


לכולנו יש שיעור מרכזי שבאנו לגלגול הזה ללמוד.שיעור שחוזר על עצמו שוב ושוב במהלך החיים שלנו.

השיעור הכי גדול שבאנו לגלגול הזה ללמוד ,נמצא במספר 8 במעגל הצבעים שלנו.ככול שנעבור אפילו  חלק מהשיעור ,תתגלה בפנינו מתנה גדולה -אינסוף אפשרויות צמיחה.

במעגל הצבעים שלי זהו שיעור כפול של למידה (הצבע הכתום)

מה זה בעצם אומר?

זה אומר שהנשמה שלי לקחה על עצמה בגלגול הזה ללמוד וללמוד...

ללמוד מהטבע – מהעצים, מהצמחים, מהים...

ללמוד להקשיב לסימנים שהיקום שולח אלי...

ללמוד מהטעויות שאני עושה...

ללמוד מהניצחונות שלי...

ללמוד להיות מי שאני באמת.

ללמוד מכל אדם שזימנתי לחיי כדי שישמש לי מורה (כולל אישי וילדי).

ללמוד מכל התנסות שאני מזמנת לחיי כדי שההתנסות הזאת לא תחזור אלי שוב במעטפת אחרת.

במהלך הגלגול הזה, בחרתי לעצמי הזדמנויות ללמוד –התנסויות שמתאימות לשיעור הגדול הזה ואני "מבלה" את הגלגול הזה בלמידה.

אז לפני פסח וכחלק מהנקיון שמתי לי מטרה:

אני רוצה שמהיום הזה ואילך , הלמידה שלי תתבצע בקלילות והנאה ולא בכאב

לשם כך אני מתחייבת:

לרשום את עצמי בראש רשימת האהובים שלי

לעשות למען האחר, אך לא לתת לעשייה הזאת להשבית את העשייה למען עצמי.

לתת ולקבל בצורה מאוזנת  כדי לא להגיע למצב של התרוקנות וכדי שלאחר לא יהיה חוב אנרגטי אלי (כשמישהו חייב לנו חוב אנרגטי, זה יכול לתקוע גם אותנו...)

אני מתחייבת להביט על הדברים מהמקום הכי גבוה שלי להבין את השיעור וללמוד מהטעויות שלי.

לאינדיאנים יש דרך נפלאה לשאוב כוח. הם אוספים בתוך גביע סימנים מכל הקרבות בהם נצחו ובשעה קשה כאשר אינם מאמינים בעצמם הם מוציאים את גביע הניצחונות, מביטים על הניצחונות שלהם ומבינים מי הם באמת ואיזו עוצמה מסתתרת בתוכם.


 

אז כאינדיאנית וותיקה, אני מתחייבת בכל שעה קשה להיזכר בניצחונות שלי

וללמוד מהם.

מתחייבת אני לאהוב את עצמי.

מתחייבת, מתחייבת, מתחייבת.

 

חודש מלמד ומצמיח לכולם והמון אהבה