יום שבת, 27 בדצמבר 2014

2015 הנה אני באה

תמרור עצור מהיקום
בתקופה האחרונה הייתי בשגרה אינטנסיבית מאוד .שגרה שהיא תוצאה של פריצות דרך שאירעו עבורי ב-2014.

בניסיון לאזן בין העבודה למשפחה שכחתי משהו מאוד חשוב – שכחתי לדאוג קצת לעצמי...
ואז ביום ג' האחרון  התחלתי לחוש ברע – התקררות חשבתי לעצמי...
זחלתי הביתה למיטה ואז נפל האסימון:

קיבלתי מהיקום תמרור עצור!

כשאני מקבלת תמרור עצור מהיקום אני מקשיבה לו...עוצרת ומסתכלת ימינה ושמאלה בטרם אמשיך ואסע...
עושה חשבון נפש קטן ובודקת מה היקום מנסה לומר לי?

והבנתי, לגמרי הבנתי.היקום מבקש ממני לזכור אותי.לתת לעצמי שלווה, איזון ,מנוחה גם בתוך שגרה מוצלחת.
 רק כשאנחנו נמצאים באיזון ובריפוי אנחנו יכולים לצמוח....
רק כשאנו נותנים גם לעצמנו ,אוהבים את עצמנו  ומאמינים בעצמנו אנחנו יכולים לעשות פריצות דרך.

 לקפוץ באומץ אל הלא נודע

כשאני מסתכלת על המקומות בחיי בהם הייתה לי פריצת דרך, אני מבינה שפריצת הדרך התרחשה עבורי כאשר קפצתי באומץ אל הלא נודע.

אזרתי את כל הכוחות, את האמונה שלי ביקום ובעצמי וקפצתי.
כמובן שפחדתי, אבל היה פחד חזק יותר מהפחד מהלא נודע והוא: פחד ממה שיקרה אם לא יחול שינוי.
אם לא אקשיב למה שהלב שלי אומר, אם לא אבטח ביקום, אם לא אקפוץ...

לפני עשר שנים קפצתי אל הלוא נודע כדי להציל את הבן שלי.
עזבתי עולם מוכר ובטוח בקיבוץ וקפצתי...

 הקפיצה הנועזת הזאת גרמה לי למצוא את הייעוד שלי ולממש את חלקו.
לפני כ-4  שנים, היקום זימן לי הזדמנות נוספת לקפוץ אל הלא נודע:
קרובי משפחה וחברים שהיו כל עולמי ושעבורם הייתי מוכנה לעשות הכל, גרמו לי כאב רב כשהפנו לי עורף.

ושוב בלית ברירה כמעט, קפצתי אל הלא נודע...

הקפיצה הזאת הביאה אותי לפריצת דרך נוספת ולמימוש חלק נוסף בייעוד שלי: הוצאתי את קלפי הריפוי בצבע, פיתחתי שיטה ייחודית לייעוץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני ופיתחתי את הקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני.

בחודש יולי האחרון קיבלתי מהיקום הזדמנות נוספת:
פתאום התחלתי לראות כפול ומטושטש בראייה למרחוק. הרופאים לא מצאו את הסיבה לכך...
זה אילץ אותי לנסות ולהבין : מה אני לא רוצה לראות? על מה בתוכי אני צריכה לעבוד כדי להבריא? מה קורה לראייה הפנימית שלי ? מה עם הראייה העל חושית שלי ? איך אני מתפקדת כראוי גם כשאיני רואה היטב ועוד...

מחזיקה חזק ב...וקופצת...

כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שכאשר מתרחשת עבורי קפיצת דרך, נמצאים איתי תמיד: אישי וילדי ושניים שלושה חברי אמת שמאמינים בי מאוד.

האמונה שלהם בי פותחת לי את הדלת לקפיצה הבאה ולפריצת הדרך הבאה.

האמונה שלהם בי גורמת לי להאמין בעצמי וביכולת שלי, להאמין בייעוד שלי ולבטוח ביקום.
כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שבעצם עלי להודות לכל אלה שיצרו עבורי את הקושי שגרם לי לקפוץ אל הלא נודע..
להודות ליקום על ההזדמנות לצמוח...
ועוד יותר עלי להודות למשפחתי , לתלמידי ולחברים האמיתיים שמאמינים בי והאמונה שלהם בי מחזיקה אותי בזמן הקפיצה.

אני מבינה שהיקום דוחק בי לקפוץ, אבל הוא גם שולח לי מלאכים שפותחים לי דלת .כי כשמישהו מאמין בך זה פשוט גורם לך להאמין בעצמך מאוד
אז יקירי, כששנת 2013 הולכת לדרכה, אני בוחרת לחבק אל חיקי את הקשיים שהיו, להודות להם על כי היו לטובתי העליונה ביותר  ולשחרר אותם.

אני בוחרת לחבק את משפחתי ואת החברים האמיתיים שלי ולהודות להם על האמון בי.


אני מקשיבה ללב שלי ויודעת שב- 2015 תתרחש עבורי קפיצה נוספת אל הלא נודע – קפיצה שתוביל אותי לפריצת דרך נוספת.

הטיב לבטא זאת בני היקר בשיר שכתב :


"וכשאפרוש כנפיים ואעוף אל השמים
זה יהיה כל כך נפלא
התענוג גדול כפליים, אז תחזיקו ידיים
אל תחששו מנפילה..."
 
2015 חכי לי

אז 2015 יקרה, חכי לי.הנה אני, מתחממת לאורה של האמונה, מדייקת את הקפיצה וכבר אני באה...

שתהיה לכם,שנה מלאה באדם או שניים שמאמינים בכם, שנה של אמונה ללא סייג בעצמכם,שנה של פריצת דרך ומימוש ייעוד הנשמה,שנה מוארת וברוכה


 


ואם אתם רוצים לפתוח את השנה החדשה בלימודים ייחודיים שיעזרו לכם למצוא את ייעוד הנשמה שלכם ,לממש אותו  בתהליך ייחודי וגם ללמוד איך לעזור לאחרים לעשות זאת
הזדמנות נוספת ב-4/1/15,בקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני  שייפתח בנופית
http://halelcenter.mypages.co.il/pages/23066
וגם ב31/12/2014 בילדותי השנייה שבכפר מסריק -טעימה חווייתית ממעגל הצבעים האינדיאני
מוזמנים באהבה רבה

יום שני, 15 בדצמבר 2014

החנוכיה שלי


בכל שנה בחג החנוכה אני חושבת על הנס הגדול – ניצחון האור על החושך.
מספיק אור קטן אחד כדי לגרש את החושך – האין זה נס?
לכן אני כל כך אוהבת את חג החנוכה.
החג הזה מזכיר לכולנו שהחושך הוא ארעי .ברגע שנבחר להכניס את האור אל חיינו, הוא יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר- יגרש את החושך בבושת פנים.
רוצה לשתף אתכם באורות הקטנים שלי, נרות החנוכייה ,הלהבות שמאירות את החושך הפרטי שלי ומגרשות אותו.
הנר הראשון הוא נר אדום -הלהבה שלו בוערת באור של אמון ואמונה.
אמון ואמונה  בעצמנו ובניצוץ האלוהי שבתוכנו .אמון ואמונה באחר,אמון ואמונה בבורא עולם.אור הנר האדום  מגרש את הספק.
ביום השני תתכבד החנוכייה שלי בנר צהוב – .להבה בוערת המייצגת אהבה וחמלה.
"ואהבת לרעך כמוך" ככול שנאהב את עצמנו כך נדע להעניק אהבה לזולת.
אור הנר הצהוב מגרש את הפחד
הנר השלישי בחנוכייה הוא נר כחול. מבט לעומק בלהבת הנר מעיר את היכולת האינטואיטיבית שלנו. להבה המייצגת אינטואיציה.
אור הנר הכחול מגרש את השיפוטיות ואת התקשורת הלקויה.
הנר הרביעי בחנוכייה שלי צבעו ירוק. הלהבה שלו מייצגת את יכולת ההתרחבות והצמיחה.
אור הנר הירוק מגרש את צרות העין ,את הקטנוניות, את העולם הצר כעולם נמלה
הנר החמישי שמחכה בשקיקה לתורו הוא הנר הורוד. הלהבה שלו מייצגת יצירתיות, שמחה, הומור,חשיבה מקורית.
אור הנר הוורוד מגרש את המסגרות שאנו שמים לעצמנו,את התבניות, ומאפשר לילד הקטן שבתוכנו לצאת החוצה בשמחה מתפרצת.(מי רוצה לרקוד ברחוב?אולי לשיר?) מאפשר גמישות מחשבתית.
הנר השישי המכובד הוא הנר הלבן.
הלהבה שלו מייצגת מערכות יחסים: טוהר, תום, קבלה ונתינה, משיכה ושחרור.אורו של הנר הזה מגרש את הדעות הקדומות, את הפחד מ"מה יגידו" את הפחד מכישלון, את הפחד מהצלחה.
הנר השביעי בחנוכייה שלי הוא הנר הסגול. הלהבה שלו מסמלת רוחניות, איזון וריפוי ,שפע,
 יכולת להכיר תודה על מה שיש שלנו. אור הנר הסגול מגרש את חוסר האיזון, את החולי והחסר.
הנר השמיני בחנוכייה שלי הוא הנר הכתום .הלהבה שלו מסמלת את הלמידה .יכולת ללמוד מטעויות. אור הנר הכתום מגרש את הבורות והבערות.ופותח פתח להזדמנויות חדשות.
אחרון חביב וראש וראשון בחנוכייה שלי:
הנר התשיעי, השמש. בשמש שלי יש מעט מכל צבע. הלהבה שלו דואגת להדליק את שמונה הלהבות המגרשות את החושך. להדליק את הלהבות ולשמור אותן בוערות - לעזור לנס להתממש בסנכרון נפלא.

ראו ברכה וניסים גדולים. חג אורים שמח
 
                  

יום חמישי, 2 באוקטובר 2014

סליחה


אני מבקשת את סליחתך על כי לא הייתי שם בשבילך כשהיית צריכה אותי מאוד.
מקווה שתסלחי לי על קוצר הרוח שהפגנתי כלפייך לפעמים.
 
סליחה על הפקפוקים, ההתניות, על המחשבות השליליות שחשבתי עלייך לפעמים.
סליחה אם נפגעת בימים של אנרגיות נמוכות כשהכל נראה לי חסר תוחלת.
 
סליחה אם הייתי ביקורתית מדי כלפייך.
סליחה שפגעתי בך כשכעסתי על מישהו אחר.
 
סליחה  על כך שלפעמים לא התייחסתי אלייך באהבה ובכבוד.
סליחה על כך שלפעמים לא האמנתי בך באמונה שלמה.
 
סליחה על הבחירות הלא פשוטות שבחרת כשהיית נשמה
כמו למשל, בחירה לצמוח וללמוד מתוך קושי ואתגר
זה הולך להשתנות:)
מבקשת סליחה ממך מעומק הלב ומקווה שתסלחי לי - רותי טל.
 
כי אם באמת תדעי לסלוח לעצמך, תדעי לבקש סליחה אמיתית מעומק הלב:
ממשפחתך, מהמטופלים שלך, מחברייך, מכרייך, מבורא עולם ומהיקום כולו.
תדעי לסלוח בלב שלם לאחרים.
סליחה, סליחה, סליחה
 
מאחלת לכם צום קל
לשנה טובה תכתבו ותחתמו
רותי
                                                         

יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

לשחרר ולסלוח , לא רק ביום כיפור - טקס שחרור אינדיאני


 כל כך חשוב בעיני לעשות מדי פעם תהליך של שחרור וסליחה בכל הרבדים: לסלוח לאחר או להרגל לא טוב שאימצנו.
לסלוח לעצמנו על בחירות קשות.
לבקש סליחה מהאחר
ופשוט לשחרר...
כל סליחה ושחרור שלנו מורידים מעלינו משא כבד שלעיתים אנחנו אפילו לא מודעים לכך שאנו נושאים אותו.
אז הנה תהליך סליחה ושחרור מקסים ביותר - טקס שחרור אינדיאני
הטבע: העצים, האגמים , הים סופגים עבורנו באהבה  את מה ששחררנו ומקלים עלנו.
 טקס שחרור אינדיאני
מבצעים אותו לאור יום בעמידה תחת עץ או על יד מקווה מים/ים. או מדמיינים שנמצאים ליד מקום כזה

רצוי תחילה להוריד מעצמנו תכשיטים.

במצב של עמידה אנו שולחים שתי ידיים קדימה כך שכף יד ימין קמורה כלפי הקרקע וכף שמאל קעורה כלפי השמיים (הפוך לשמאליים)

מדמיינים עצמנו מחזיקים ידיים עם האדם, ההרגל, המחלה אשר רצוננו לשחרר.

ואומרים בקול ברור –לא בלחישה:

שם, ושיוך (למשל: משה בן חנה או הכאב של משה בן חנה בצד ימין, או ההרגל של משה בן חנה לכסוס ציפורניים)

1.      אני רותי בת ___,מבקשת ממך משה בן _____סליחה על כל מה שהיה בינינו בחיים האלו ובחיים אחרים. אני מבקשת סליחה בכל הרבדים , בכל המימדים , בכל הגלגולים , בכל הגופים כאן ועכשיו

2.      אני רותי בת ______,סולחת לך  משה בן ___ על כל מה שהיה בינינו בחיים האלו ובחיים אחרים. אני סולחת לך בכל הרבדים , בכל המימדים , בכל הגלגולים , בכל הגופים, כאן ועכשיו

3.      אני רותי בת ____: סולחת לעצמי על כל מה שהיה ביני לבין משה בן _____בחיים אלו ובחיים אחרים. אני סולחת לעצמי בכל הרבדים , בכל המימדים , בכל הגלגולים, בכל הגופים, כאן ועכשיו

4.      אני רותי בת _____ משחררת אותך משה בן ____ באהבה:

5.      אני משחררת אותך בכל הרבדים , בכל המימדים , בכל הגלגולים, בכל הגופים, כאן ועכשיו

6.      לאחר כל משפט נושמים עמוק מבטן תחתונה

כשסיימנו לומר את המשפטים מנערים ידיים למעלה.

יש לחזור על הטקס X 3 (משפטים וניעור ידיים)

בסוף הטקס לשטוף ידיים במים

אפשר לבצע כמה טקסי שחרור שרוצים.

מי שעשה מעגל צבעים  ויודע היכן ממוקמים הצבעים שלו יכול ללבוש את צבע ההגנה שלנו או המהות או האיזון וריפוי או התחלת תהליכים. 1,4,7,13

גמר חתימה טובה לכולם
                                                              
                                                          

יום חמישי, 11 בספטמבר 2014

מה קרה מהיום שחליתי והעיניים הפיזיות שלי התחילו לראות מטושטש וכפול


חברים יקרים שלי,

כבר חצי שנה בערך, היקום שולח אלי תלמידים ומאובחנים שמרכז המעגל שלהם צבוע רוז ומדבר על ראייה חושית ועל חושית

הבחנתי כמובן בתופעה החריגה, אבל לא הבנתי עד הסוף את המשמעות שלה...

ואז, בבת אחת וללא כל התראה הראייה שלי למרחוק היטשטשה ולעיתים אף ראיתי כפול.

כל עין לחוד רואה מעולה, מקרוב אני רואה מעולה, אבל ממרחק של 200 מ' מתחילה לראות מטושטש וכפול (הסבר רפואי של מה שגורם לתופעה:  עצב בעין ימין שלי אינו מתפקד כנראה והעין החלה להתכנס פנימה ולפזול מעט)

 זה קרה בדיוק כשהייתי בים המלח בפסטיבל הרוחני של ידידי ג'בר.

אני, שבדרך כלל בוחנת כל כתם צבע במעגלי הצבעים בשבע עיניים, נתתי בפסטיבל שתי טעימות ממעגל הצבעים, בלי לראות משני מטר בעיניים הפיזיות וראו זה פלא: כשלא ראיתי היטב בעיניים הפיזיות, העין השלישית דייקה מאוד את האבחונים.

אז עוד לא ידעתי שאני עומדת לעבור טלטלה רצינית בנושא הראייה...

נבדקתי אצל רופאי עיניים שלא מצאו דבר,אושפזתי בבית חולים, ערכתי בדיקות מקיפות של הראש והעיניים ועודני בתהליך מקיף של ברור פיזי, התייעצות עם מומחים מהרפואה הרגילה ועוד...

המלחמה הפרטית שלי

אני מאמינה כמובן שמאחורי כל מחלה פיזית מסתתרות סיבות אנרגטיות ורגשיות

במעגל הצבעים הנשמתי שלי יש שיעור כפול של למידה בדרך אחרת. (כשאני לומדת בדרך אחרת אני יכולה ללמד אחרים את הדרך שלי) ויש גם נשמה של שמאן מגלגולים ומרפא...

היה לי ברור לגמרי שיש לי כאן משהו רציני ללמוד כדי ללמד אחרים אבל מה?

 בנתים החלה בארצנו מלחמה שחפפה את המלחמה הפרטית שלי...

בחודשים שחלפו היטלטלתי בין ייאוש לתקווה.

עברתי רגעים של פחד שמא ראייתי לא תחזור אלי ,רגעים של פחד שמא לא אוכל להתפרנס כראוי, רגעים של דיכאון ובכי ותחושת קורבנות (למה זה קורה דווקא לי...)וגם רגעים של תקווה

משפחתי הנפלאה,תלמידי המופלאים, חברים טובים, מטפלים ומתקשרים מדהימים, כולם התגייסו לעזרתי, מי בטיפול, בתקשור, בהפלת תובנות, בעזרה פיזית ובחיזוק ותמיכה רגשית

כפי שכתבתי כבר ,הבעיה עדין  קיימת ,דבר לא הסתיים ובחרתי לשתף אתכם באמצע תהליך ההבראה שלי, כדי לחלוק את התובנות שלי ואת הלמידה שכבר למדתי ויכולה להועיל למישהו..

לקחת אחריות

 תהליך היציאה מהמשבר הגדול החל כשהחלטתי להפסיק לשאול למה זה קרה לי, לקחת אחריות על מה שקורה לי ולזוז קדימה...

החלטתי שלמרות טשטוש הראייה שלי אני ממשיכה ללמד ולהכשיר מאבחנים דרך מעגל הצבעים האינדיאני גם אם זה כרוך בנסיעה לכפר סבא

מצאתי פטנטים, הכנתי לי רטייה של משה דיין לעין הפגועה ונסעתי לכפר סבא לפתוח את חלק ב' של הקורס שלי.

החיבוק הרחב שזכיתי לו וההתגייסות של תלמידותי המדהימות  ושל רווית ארבל חברתי המופלאה הראו לי שעשיתי החלטה נכונה.

את המעגלים ראיתי מעולה אפילו טוב יותר מבעבר...

חזרתי לחיים, גירשתי את הייאוש ומלאתי את הנשמה בתקווה...

 מה אני צריכה להסכים לראות?

משך כל התקופה הזאת, חיפשתי את הסיבה המדויקת שהדבר קרה.

נעזרתי בחברות, במתקשרות מדהימות, בקלפים ואפילו ברב סוויסא שהבן שלי התעקש לקחת אותי אליו.

בכל פעם קיבלתי חלק מהפאזל

אתמול  הבנתי את הפאזל השלם...מה אני צריכה להסכים לראות ב"עין טובה" (עין טובה מושג ששמעתי מידידי יוסף לוי)

במילה מחלה מסתתרת המילה חמלה...

עם העיניים הפיזיות ועם העין השלישית אנו רואים גם את הנגלה וגם את הנסתר הסמוי מהעין – ראייה כפולה

כשמסתכלים החוצה אנחנו רואים את האחר (בחמלה ובעין טובה) וכשמסתכלים פנימה אנחנו רואים את עצמנו.

הראייה הכפולה הזאת חשוב שתהיה מאוזנת

כשאנו רואים את האחר, אנו עסוקים בלתת, לעזור, להרים, להקשיב לשמוע

ולפעמים קורה שהאיזון מופר ואנחנו שוכחים לראות גם את עצמנו...שמים את עצמנו בסדר עדיפות שני

מה זה אומר לראות את עצמי?

זה אומר: לשחרר דאגה ולחיות מתוך שמחה והנאה ולא מתוך הישרדות (בדיוק לזה הנשמה משתוקקת , להביא שמחה לעולם...)

זה אומר, לדאוג לכלי שלנו, לגוף הפיזי ולספק לו מזון איכותי שיגרום לו להרגיש טוב

זה אומר לדאוג לגוף הרגש שלנו ,לשחרר כל רגש שאינו מתאים ולמלא גוף הרגש באהבה וחמלה לעצמנו...

זה אומר להיות באמונה שלמה שהכל מתרחש לטובה העליונה שלנו גם אם אנו לא רואים אותה כרגע

זה אומר להקשיב ללב שלנו ולאינטואיציות שלנו, לסימנים שאנחנו מקבלים ולבדוק בכל רגע ורגע נתון מה מתאים לנו ומה לא

זה בפשטות רבה מאוד אומר: לתת מעצמנו ולא את עצמנו .

להסכים להבין שאנחנו ראויים לאהבה ולהסכים לראות את הניצוץ האלוהי שבתוכנו, את כל היכולות הגבוהות שלנו  ולצמוח ...

אז מה הלאה?

שלשום עשיתי לעצמי מעגל נקודתי לכבוד השנה הקרובה...

כרגיל המעגל מאוד מדייק...

באופן הכי מדויק רואים במעגל שלי שהשנה הנשמה שלי בחרה ללמוד את השיעור הזה של כבוד ואהבה לעצמי של שימוש בקול הפנימי ובראייה העל חושית שלי...

היות ואנחנו בעידן של דיוק היקום לא מוותר לי!!!

הבנתי ואני מסכימה לראות.

מתחילה את השנה החדשה בתהליך של החלמה

משנה את התזונה לתזונה מתאימה.

ממשיכה להיעזר בחברים ובמטפלים נפלאים.

מטפלת בעצמי בשיטות הטיפול שלי.

לומדת לפתוח את העין השלישית ולהקשיב ללב.

מתחברת עוד קצת  לניצוץ האלוהי שבתוכי.

אני מודה לנשמות המדהימות שסובבות אותי, לתלמידים שלי ולחברים שלי

לאילן, האיש הכי ראוי שלצידי כל הזמן: בעושר ובעוני במחלה ובשמחה

לילדים המדהימים שבחרתי.

והעיקר חברים יקרים שלי, הלמידה הזאת נכנסת כבר עכשיו לחומר הלימוד של הכשרת המאבחנים והיועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני

אני  "רוצה תמיד עיניים לראות את יפי העולם" (נתן יונתן)

אני  בדרך הנכונה להחלמה ולראייה בהירה ממוקדת ומאוזנת

תודה לנשמה שלי שבחרה את האתגר הזה ותודה לבורא עולם

אם גם אתם רוצים מעגל צבעים אינדיאני נקודתי לשנה החדשה, מעגל שיראה לכם על מה עליכם לעבוד בשנה הקרובה? במה אתם יכולים להיעזר כדי לעבור את האתגרים שהנשמה שלכם בחרה? איך תמגנטו אליכם שנה מלאת משמעות? ועוד... 
 עד ערב ראש השנה המעגל הנקודתי במחיר מיוחד

אוהבת המון

רותי טל
 

 

יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

המלאך השומר של ילדכם

הורים יקרים,
היום שלחתי בדמיוני מלאך לכל ילדי ישראל.
מלאך שומר שבשנת הלימודים החדשה ישמור עליהם מכל פגע.
שלחתי והפלגתי במחשבות...
לפני הרבה שנים, כאשר בני האמצעי עלה לכיתה א', ביקשה ממני המורה לברך ביום הפתיחה בשם כל ההורים.
כתבתי ברכה מהלב – מהחוויות של הילד שלי. חוויות של ילד שכל כך התרגש יום לפני פתיחת שנת הלימודים וחלם בלילה שהוא מהלך בשבילי בית הספר לבד...לבוש בחולצה לבנה וחגיגית וילקוט על גבו – שלום כיתה א'.
כתבתי על ההתרגשות של אם ששולחת את בנה להתחלה חדשה, מרגשת, מסעירה – התחלה טובה...
בחלומות הגרועים ביותר שלי ,לא חלמתי את שהתרחש מהיום בו דרכו רגליו של בני בשערי בית הספר.
באמצע שנת הלימודים, החל הילד לקבל רטלין.
הרטלין גרם להתפרצות מחלת ה"טורט" אצלו (טיקים לא נשלטים).
בני היפה, הרגיש, הכל כך מיוחד, הפך מטרה להתעללות פיזית ורגשית של ילדי בית הספר/הקיבוץ.
מהיום הראשון שזה קרה, אני, רותי טל – אמא שלו, הייתי שם בשבילו בהתרחשויות קשות, מתוך כאב עצום שלעיתים לא הצלחתי להכיל – הייתי שם כל כולי כסלע איתן.
נלחמתי עבורו כאריה. דרשתי מהמערכת תשובות, שיחות הורים, שיח חברתי, פסיכולוג, תק"מ, מועצה אזורית – לא וויתרתי אפילו לשנייה אחת.
שידרתי לבן שלי שאני כאן בשבילו – אני המלאך השומר שלו.
יצרתי תשתית שאפשרה לו להאמין בבני אדם למרות מה שעבר...
כשהחברה בקיבוץ הראתה אטימות והבנתי שאין עם מי לדבר לא היססתי לשנייה.
עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר ...
את השנים הראשונות למעבר הלא פשוט הזה (בגיל מבוגר, עם 3 ילדים בגיל בית ספר וללא רכוש) הקדשנו לשיקום המשפחה, לשיקום הדימוי העצמי של הילד ולריפוי המחלה .
אכן השתקם הוא ונרפא. צמח לגובה ב23 שנותיו ועתה הוא חולק עם העולם את כל יכולותיו המופלאות.(באוקטובר 2015 מתחיל ללמוד לימודי יועץ מוזיקלי ואחר כך מטפל במוזיקה)

הורים יקרים, אני כותבת לכם כל זאת כדי שתבינו: אין ילד רע או טוב – יש ילד שלא נמצאים עבורו ולא מטווים לו את הדרך הנכונה.
אם הילד שלכם אלים או אם הילד שלכם קורבן לאלימות זה בידיים שלכם.
אל תוותרו ואל תניחו.
אתם יכולים להציל את ילדיכם מאלימות, משעמום, מערך עצמי נמוך, מפחד, מאכזבה.
אתם יכולים לחבר את ילדיכם לריפוי, לחמלה, לאהבה, לחוויות מופלאות של הצלחה.
אתם המלאך השומר שלו.
שנת לימודים מוצלחת לכל ילדי ישראל

יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

כמה דברים שהיקום רצה ללמד אותי....


כבר כמה שנים אני מכשירה מאבחנים ויועצים לאבחן ולייעץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני בקורס ייחודי שפיתחתי (27 מפגשים בני 4 שעות)

חלק גדול מהידע התקבל בתקשור היות והייתי שמאן אינדיאני בגלגולי (רואים את זה במעגל שלי)וחלק נוסף הוא שילוב של כל הכלים שלמדתי במשך השנים ושילוב של כל מה שעזר לי להתפתחות הרוחנית ולריפוי של בני ממחלת הטורט.

 להעביר את הידע הזה הלאה זה משהו שבוער בעצמותי...

יתרה מכך הידע הזה ממשיך להגיע אלי ועל סמך הידע הזה אני מפתחת עוד ועוד חלקים חשובים הקשורים למפת הנשמה שלנו (כיאה ליכולות הבלתי נדלות של הנשמה ולניצוץ האלוהי שבתוכה)

כבר הוצאתי לשמחתי כמה וכמה מחזורים של תלמידים שיודעים לאבחן ולייעץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני בצורה מופלאה.

מדי פעם אני מקבלת טלפונים מאנשים השואלים אותי אם אני ממליצה על אבחון וייעוץ אצל תלמידה כזאת או אחרת ואני ממליצה בחום רב על כל תלמידותי.

אני גאה בהן ובדרך היסודית , המחוברת והנפלאה שבה הן מאבחנות
 
היות ואנחנו לומדות בדרך של מעגל , נוצרים בקבוצה קשרים נפלאים והקבוצה הופכת להיות השבט שלנו.
במרחב המקבל הזה של השבט אנו חולקות הכל וכל אחת עוברת תהליך מופלא של ריפוי.
ריפוי דרך מפת הנשמה שלנו וריפוי בזכות כוחה של הקבוצה.
היות שאני שואפת להעביר לתלמידי את כל מה שאני יודעת , הם מקבלים ממני את כל החומר כתוב ומודפס על מנת שיוכלו לעיין בו בהמשך ולהתקדם תוך כדי עשייה.

אני אוהבת אהבה עמוקה את כל הקבוצות שלי, חולקת עימן את כל הידע ולא משאירה אצלי דבר.
אני מאמינה שידע שאנחנו מקבלים שומה עלינו להעביר הלאה  באהבה

 הקבוצה שלימדה אותי דבר או שניים...

 מכל קבוצה אני כמובן לומדת עוד ועוד ונוצר עבורי מעגל נפלא של למידה

אבל קבוצה אחת כנראה באה ללמד אותי משהו קצת אחר:

כשפנתה אלי בעלת הבית לפני שנה והציעה לארגן אצלה קבוצה האינטואיציה שלי צעקה : לא!

אבל אז נכנס קולו המשמעותי של ההיגיון לפעולה. למה לא?את מקבלת קבוצה על מגש של כסף...
 משהו בקבוצה הזאת חרק מהתחלה.השבט לא התגבש...

הייתה זאת קבוצה שנותני הטון בה לא הגיעו ללמוד מעגל צבעים אינדיאני בגלל קריאה של הנשמה.
הם הגיעו משיקולים זרים ושונים...

כשלומדים מעגל צבעים אינדיאני משיקולים שאינם מחוברים לקריאת הנשמה קשה להיות פתוחים לתהליכים, קשה להיות פתוחים לריפוי וודאי שלא מצליחים אחר כך לאבחן אחרים בדרך מחוברת ונכונה...
אחד הדברים החשובים שאני מלמדת את תלמידי:

למרות שיש את כל החומר כתוב באופן מסודר, מה אומר כל צבע בכל מקום, מה אומרת דרך הצביעה וכו'
כדאי תמיד להסתכל על המעגל של המאובחן ולקבל דרכו מידע מתוקשר (מלמדת איך לעשות את זה) כי מה שרואים בעין השלישית הוא תוספת משמעותית לאבחון ולדרך הריפוי

אכן, כל תלמידי יודעים לקבל מידע רלוונטי מדויק ומתוקשר דרך המעגל

כל תלמידי, למעט התלמידים בקבוצה הזאת...

 איך אני יודעת? חלק מהמאובחנים שלהם מרגישים צורך לשתף אותי באבחון שנעשה להם ולשאול שאלות...

לעיתים אני רואה בפייסבוק פרסומים של תלמידה מהקבוצה הזאת שהם פרסומים של: העתק החומר והדבק בפייסבוק

כשכותבים דברים מתוך ראייה גבוהה בשילוב ידע מרגישים...

כשמעתיקים ומדביקים רק כדי להראות כמה אנחנו יודעים ,מרגישים...

אז אני שואלת את עצמי ואתכם: מה קרה כאן? האם נכשלתי בקבוצה הזאת?

התשובה כמובן מאוד מורכבת

 אני מאמינה שמי שמקבל אבחון מאנשי הקבוצה הזאת ואינו מבקש הרחבה כנראה שזה לעת עתה מה שהנשמה שלו יכולה להכיל...

כל אחד מגיע למאבחן המדויק עבורו

ומה אני למדתי מכך?

למדתי להקשיב היטב ללב ולאינטואיציה כשהם צועקים לי לא!!!

למדתי לא להתפתות – לא כל הנוצץ זהב הוא...

למדתי שמי שעוסק במעגל הצבעים לא מתוך קריאת הנשמה אינו יכול לעשות בו שימוש נכון...

היקום רצה ללמד אותי את כל הדברים הללו ולכן שלח אלי את הקבוצה הזאת

אם כך, אני אומרת להן תודה ושמחה שמילאו את הצד שלהן בחוזה הנשמתי שלנו.

תודה  מלב

 

יום ראשון, 1 ביוני 2014

חג שבועות -חג מתן תורה - לגלות את התורה שבלב


ילדים לבושים בלבן. לראשם זר פרחים ובידיהם מלוא הטנא פירות וירקות.
"ים השיבולים " מתנגן ברקע. על במה חגיגית סוקרים את היבול : כמה ילדים נולדו השנה? מה היה היבול בגד"ש? חג שבועות בקיבוץ.
ואני לבושה לבן וליבי נחמץ. חג מתן תורה, איה תורתי הקדושה? היכן הוא הדיבר החשוב ביותר: ואהבת לרעך כמוך! הדיבר האוגד בתוכו את כל עשרת הדיברות.
לפני כ- תשע שנים עזבתי את הקיבוץ, נושאת את לוחות הברית שלי בתוכי.
רק כאן, הרחק מההמון הלבוש לבן כשהקשבתי ללב, נתגלו בפני לוחות הברית שלי- עשרת הדברות החקוקות על לוח ליבי. כולן מדברות על היחסים בין אדם לעצמו ולמקום ובין אדם לחברו.
בין אדם לעצמו/למקום
"לא יהיה לך אלוהים אחר על פני" – בכל אחד מאתנו ניצוץ אלוהי. הבה נקשיב לניצוץ הזה, למה שלבנו אומר ולא לאלוהים אחרים.
"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – כדי להיות מאושרים אין לנו צורך בדברים חיצוניים.  האושר, השמחה, האהבה, הניצוץ האלוהי, כולם מצויים בתוכנו ותלויים בדרך בה נבחר להסתכל על הדברים.
לא תישא את שם אלוהיך לשווא" – אדם האוהב את עצמו ומכיר בערך עצמו אין לו צורך להתפאר , להזין את האגו. צניעות וענווה הם נר לרגליו.
"שמור את יום השבת לקודשו" – תן לעצמך זמנים של מנוחה ופינוק.אם אוהב אתה עצמך הכר בצורך שלך למנוחה ולהנאה ושבץ אותם בסדר השבוע שלך.
אלו ארבע הדיברות המדברות על אהבת הניצוץ האלוהי שבנו והידיעה המוחלטת שאנו נשמה גבוהה שיש להוקיר, לכבד ולאהוב.
מתוך דברות אלו אנו יוצאים אל אהבת הזולת
"כבד את אביך ואת אמך"- משפחתך נתנה בך את היסודות של מה שהינך.גם אם היו קשיים ,כבד אותם, הודה להם- הכל נעשה לטובתך העליונה ובהתאם לחוזה הנשמתי שלכם.
"לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תחמוד"- דברות אלו כולן מדברות על הצורך להעניק כבוד ואהבה לזולת. כמובן זה אפשרי אם אתה אוהב את עצמך ומאמין בניצוץ האלוהי באמונה שלמה . או אז אתה יודע לאהוב את זולתך אהבה ללא תנאי.
בכל אחד מכם יקירי חקוקות על לוח הלב עשרת הדברות אותם עליכם לטפח.
איך מגלים אותם? כיצד מיישמים אותם? מקשיבים ללב .התורה כולה נמצאת שם.
חג שבועות שמח ומואר

 
 

יום חמישי, 29 במאי 2014

אני הולכת אלי

 30/05/2014
כן , כן היום אני בת 58 – חתיכת גיל...
 
אז הנה סיכום ביניים קצר :
כשאני מביטה לאחור ממרומי גילי אני יודעת:
בשנים שחלפו "ציפור הנפש שלי" ידעה הכל:
ילדות ובגרות, אהבה ופחד, שמחה ועצב, קורבנות ולקיחת אחריות
שגרה ושינוי גדול, ארעיות וקביעות, קושי והצלחה.
 
בדמיוני  כבר הייתי מרי פופינס , וגם סינדרלה ,הייתי עליסה בארץ הפלאות וגם השפן, הייתי חבורת הבלשים והכלב, הייתי נערות בחברה וגם נשים קטנות, אפילו סקארלט א'והרה כבר הייתי, שהרי לאחר ככלות הכל השמש תמיד זרחה ליום חדש.
 
במציאות הייתי ילדה, נערה וגם אישה ואם. תלמידה וגם מורה, קיבוצניקית וגם עירונית.
הייתי ועודני...
אני מחבקת אל חיקי בחיבוק גדול וחם, כל רגע ורגע מ- 58 השנים שחלפו
הכל היה לטובתי העליונה ביותר...
 
מהמקום הזה שאליו צמחתי , אני רוצה לומר תודה ענקית לאישי וילדי שתמיד איתי באהבה גדולה, בסערות ובסופות וכמובן גם בשמחות.
תודה ליקום שתמיד איתי גם כשנדמה לי שלא...
לחברי הטובים , חברי הנשמה שמלווים אותי בדרך אלי באהבה גדולה.
לתלמידים המופלאים שאני ממגנטת אלי ולומדת מכל אחד ואחד מהם.
וגם...תודה ענקית לכל מי שהערים בדרכי קשיים עצומים, למי שלא אהב, למי שלא חמל, למי שלא קיבל...
 לכל מי שמקיים את החוזה הנשמתי שלנו ועוזר לי לצמוח...
 
כשאני מביטה לאחור, אני יודעת שהרווחתי כל רגע ורגע מחיי ביושר...
 
מה למדתי בדרך?
למדתי לשחרר מה שלא נחוץ לי – להרפות. לאהוב, לחמול, לאזן מערכות יחסים, להיות בצל וגם באור הזרקורים, להאמין ולסמוך על עצמי ועל היקום, להשתמש ביכולות הגבוהות שלי, לאמץ אותי אל חיקי.
 אז תודה אחרונה כמובן לעצמי על הנכונות לפתוח את הלב וללמוד לצמוח.
כמילות השיר המופלא ששרה חוה אלברשטיין : הדרך הארוכה שעשיתי הובילה אותי אלי ועוד אני צועדת בה...
 
 "השנים פרכסו את פני בזיכרון אהבות
וענדו לראשי חוטי כסף קלים
עד יפיתי מאוד...
בעיני נשקפים הנופים ודרכים שעברתי
יישרו צעדי עייפים ויפים...
אם תראני עכשיו,
לא תכיר , לא תכיר את תמולך
אני הולכת אלי בפנים שביקשת לשווא
כשהלכתי אלייך"
 

  אני יודעת ש...כשילדת יום הולדת מברכת ,אז הברכה תמיד מתגשמת.
 
תבורכו בשפע רב ובחיבור למי שאתם באמת, חיבור לניצוץ האלוהי שבתוככם

באהבה רבה

רותי
 
ואם כבר בחיבור עסקינן, חיבור אל מפת הנשמה שלכם היא המתנה הכי עוצמתית שאדם יכול להעניק לעצמו.
המתנה הזאת שינתה את החיים שלי ודברים טובים אני תמיד מעבירה הלאה
 הנה פעילות רוחשת של האינדיאנים לחודשים יוני/יולי
קורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני
בקורס תקבלו את האבחון שלכם
תלמדו כיצד לאבחן ולייעץ לאחרים איך לממש
ותעברו תהליך מופלא של העצמה אישית.
3 ציפורים במכה
הקורסים הקרובים שנפתחים:
18/6 בנהרייה
13/7 בנופית
אחרי החגים בכפר סבא
 
ב-24/6 , בבית נשים יוצרות בכפר סבא מפגש לתרגול אבחונים לכל המאבחנים והיועצים דרך המעגל.

ב-4/7 סדנא יומית של אבחון בבית נשים יוצרות בכפר סבא

ב-9/7 אבחונים פרטניים בבית נשים יוצרות בכפר סבא

 
ב-26/27/28/6
אהיה בפעילות נופש רוחני ומיוחד בים המלח
אפשר להירשם גם דרכי
מוזמנים באהבה רבה ומוזמנים גם להעביר לאחרים אם זה מרגיש לכם נכון
תבורכו
רותי