תמרור עצור מהיקום
בתקופה האחרונה הייתי בשגרה אינטנסיבית מאוד .שגרה שהיא תוצאה של פריצות
דרך שאירעו עבורי ב2013.
בניסיון לאזן בין העבודה למשפחה שכחתי משהו מאוד חשוב – שכחתי לדאוג קצת
לעצמי...
ואז ביום שישי האחרון ,בעיצומו של הקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל
הצבעים בנהרייה התחלתי לחוש ברע – התקררות חשבתי לעצמי...
זחלתי הביתה למיטה ואז נפל האסימון:
קיבלתי מהיקום תמרור עצור!
כשאני מקבלת תמרור עצור מהיקום אני מקשיבה לו...עוצרת ומסתכלת ימינה ושמאלה
בטרם אסע...
עושה חשבון נפש קטן ובודקת מה היקום מנסה לומר לי?
והבנתי, לגמרי הבנתי.היקום מבקש ממני לזכור אותי.לתת לעצמי שלווה, איזון ,מנוחה
גם בתוך שגרה מוצלחת.
רק כשאנו נותנים גם לעצמנו ,אוהבים את עצמנו ומאמינים בעצמנו אנחנו יכולים לעשות פריצות דרך
כשאני מסתכלת על המקומות בחיי בהם הייתה לי פריצת דרך, אני מבינה שפריצת
הדרך התרחשה עבורי כאשר קפצתי באומץ אל הלא נודע.
אזרתי את כל הכוחות, את האמונה שלי ביקום ובעצמי וקפצתי.
כמובן שפחדתי, אבל היה פחד חזק יותר מהפחד מהלא נודע והוא: פחד ממה שיקרה
אם לא יחול שינוי.
אם לא אקשיב למה שהלב שלי אומר, אם לא אבטח ביקום, אם לא אקפוץ...
לפני תשע שנים קפצתי אל הלוא נודע כדי להציל את הבן שלי.
עזבתי עולם מוכר ובטוח בקיבוץ וקפצתי...
לפני כ-3 שנים, היקום זימן לי
הזדמנות נוספת לקפוץ אל הלא נודע:
קרובי משפחה וחברים שהיו כל עולמי ושעבורם הייתי מוכנה לעשות הכל, גרמו לי
כאב רב כשהפנו לי עורף.
ושוב בלית ברירה כמעט, קפצתי אל הלא נודע...
הקפיצה הזאת הביאה אותי לפריצת דרך נוספת ולמימוש חלק נוסף בייעוד שלי:
הוצאתי את קלפי הריפוי בצבע, פיתחתי שיטה ייחודית לייעוץ דרך מעגל הצבעים
האינדיאני ופיתחתי את הקורס להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני.
מחזיקה חזק ב...וקופצת...
כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שכאשר מתרחשת עבורי קפיצת דרך, נמצאים איתי
תמיד: אישי וילדי ושניים שלושה חברי אמת שמאמינים בי מאוד.
האמונה שלהם בי פותחת לי את הדלת לקפיצה הבאה ולפריצת הדרך הבאה.
האמונה שלהם בי גורמת לי להאמין בעצמי וביכולת שלי, להאמין בייעוד שלי
ולבטוח ביקום.
כשאני מביטה לאחור, אני מבינה שבעצם עלי להודות לכל אלה שיצרו עבורי את
הקושי שגרם לי לקפוץ אל הלא נודע...
ועוד יותר עלי להודות למשפחתי ולחברים האמיתיים שמאמינים בי והאמונה שלהם
בי מחזיקה אותי בזמן הקפיצה.
אני מבינה שהיקום דוחק בי לקפוץ, אבל הוא גם שולח לי מלאכים שפותחים לי דלת
.כי כשמישהו מאמין בך זה פשוט גורם לך להאמין בעצמך מאוד
אז יקירי, כששנת 2013 הולכת לדרכה, אני בוחרת לחבק אל חיקי את הקשיים שהיו,
להודות להם על כי היו לטובתי העליונה ביותר
ולשחרר אותם.
אני בוחרת לחבק את משפחתי ואת החברים האמיתיים שלי ולהודות להם על האמון
בי.
אני מקשיבה ללב שלי ויודעת שב- 2014 תתרחש עבורי קפיצה נוספת אל הלא נודע –
קפיצה שתוביל אותי לפריצת דרך נוספת.
הטיב לבטא זאת בני היקר בשיר שכתב :
"וכשאפרוש כנפיים ואעוף אל השמים
זה יהיה כל כך נפלאהתענוג גדול כפליים, אז תחזיקו ידיים
אל תחששו מנפילה..."
אז 2014 יקרה, חכי לי.הנה אני, מתחממת לאורה של האמונה, מדייקת את הקפיצה
וכבר אני באה...
שתהיה לכם,שנה מלאה באדם או שניים שמאמינים בכם, שנה של אמונה ללא סייג
בעצמכם,שנה של פריצת דרך ומימוש ייעוד הנשמה,שנה מוארת וברוכה
