היום קיבלתי את
המשקפיים החדשים שלי.
ביולי 2014, הייתי
בדרך לכנס ים המלח של ג'בר בו השתתפתי כמרצה על "מעגל הצבעים
האינדיאני".
שמתי לב שככול שההסעה
מתקרבת לים המלח הראייה שלי למרחוק הולכת ומיטשטשת.
העברתי בכנס שתי
טעימות חווייתיות ממעגל הצבעים האינדיאני מבלי לראות דבר.
הייתי מוטרדת
ומבולבלת, לא הבנתי מה קורה לי.
יכול להיות שהמשקפיים
שלי אינן תקינות?
זאת הייתה תחילתה של
סאגה קשה...
כשחזרתי מים המלח
אושפזתי בבית חולים במחלקה הנוירולוגית.
העין שלי החלה ממש
לפזול, הראייה הייתה כפולה ומטושטשת
ועברתי סדרת בדיקות
מכאיבות
השתחררתי מבית החולים
עם דיאגנזות מפחידות , מדוכאת לחלוטין.
מכיוון שלא הה אישור
לדיאגנוזות האלה חזרו על הבדיקות המכאיבות פעם נוספת ושוב לא גילו דבר.
נכנסתי לנוהל מעקב אחר
הפזילה בבית החולים כשהרופאים חסרי אונים לחלוטין ואינם יודעים לתת תשובות .
ואז...הבנתי שאני
נאלצת לשנס מותניים ולמצוא לעצמי פתרונות.
שאלתי את עצמי מה
בעצם אני מסרבת לראות בחיים שלי ,
גייסתי לעזרה את מיטב
חברי המתקשרים והמטפלים וגם את הידע העצום שיש לי בטיפולים אנרגטיים.
טיפלתי בעצמי באופן
יום יומי וגם נעזרתי במטפלים נוספים ובחברי.
נסעתי לטיול בהר
שאסטה שתרם רבות להחלמתי
לאט לאט המצב הלך
והשתפר.
הכנסתי לשיעורי מעגל
הצבעים שלי ,שיעור על מחלות שמגיעות אלינו בלי התראה מוקדמת ודרכי ההתמודדות איתן
, כי ברור לי שמה שאנחנו עוברים וחווים, אנחנו חווים בין היתר, כדי שנהיה יכולים
להעביר זאת לאחרים.
לפני שבועיים החלטתי
שעדשות המשקפיים שלי כבר ממש שרוטות
ושעלי להחליף אותן
ונבדקתי אצל אותו אופטיקאי וותיק שבזמנו ליווה אותי בכל המשבר.
הבשורה הנפלאה שלו
הייתה: "מצב העיניים שלך חזר לקדמותו.
הפזילה נעלמה לחלוטין
והראייה שלך חדה ומדויקת"
ברור לי שמהסאגה הזאת
בחיי, מהקושי הזה למדתי המון.
חיפשתי ומצאתי מה אני
מסרבת לראות בחיים שלי
למדתי להסתכל על עצמי
ב"עין טובה" (כמו שאומר יוסי יוסף ידידי).
תרגלתי איך להיות
בשמחה גם כשיש קושי.
הבנתי את הסיבות
הגבוהות למה שקרה לי.
הבנתי איזה חברים
נפלאים ,איזה תלמידים מהממים, ואיזו משפחה מדהימה יש לי.
הגיע הזמן לסגור מעגל
ולומר לכולם תודה ענקית.
בכוונה איני מציינת
שמות כדי לא לשכוח אף אחד, אבל אני מודה מהלב לכל מי שליווה אותי במסע הלא פשוט
הזה.
מודה לעצמי שהיו בי עוז
הרוח, היכולת והחוכמה (סליחה על חוסר
הצניעות)
ללמוד ממה שקרה
ולעבוד בתוכי על מה שהייתי צריכה לעבוד.
ואחרון אחרון חביב
לתודות: אני מודה ליקום הנפלא שתמיד איתי גם כשנדמה לי שהוא לא איתי..
מבקשת ממנו ללמוד
מעתה את הלמידה שהנשמה שלי בחרה ללמוד , בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי.
כפי שכתב המשורר נתן
זך:
אני רוצה
תמיד עיניים כדי לראות
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא כל כך מלא יופי
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא כל כך מלא יופי
הללויה
הרבה אהבה ממני
רותי טל
