בכל שנה בחג החנוכה אני
חושבת על הנס הגדול – ניצחון האור על החושך.
מספיק אור קטן אחד כדי
לגרש את החושך – האין זה נס?
לכן אני כל כך אוהבת את
חג החנוכה.
החג הזה מזכיר לכולנו שהחושך הוא ארעי .
ברגע שנבחר להכניס את
האור אל חיינו, הוא יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר- יגרש את החושך בבושת פנים.
השנה, בחג החנוכה
2017,אני בוחרת להדליק את האור הפנימי, להתבונן בילדה שבתוכי ולהאיר את הנס שנעשה לה.
שנים ארוכות הילדה
הפנימית בתוכי הרגישה אשמה, לא ראויה, לא טובה מספיק, מנותקת מרגש של אהבה לעצמה.
שנים ארוכות היא הדחיקה :
שמחת חיים, רגישות, דמיון מפותח, יצירתיות.
הדחיקה היא את כל אלה
בניסיון לזכות בהכרה של הסביבה
ולא הבינה שהיא ורק היא
יכולה להכיר בזכות שלה להיות מאושרת...
בכל שנה , הנס גדל
קצת ועוד קצת עד ש...
בחג החנוכה הזה היא זוכה
להכרה ולהכרזה חגיגית (לא כמו של טראמפ אבל בכל זאת):
אני הנס של הילדה בתוכך –
אני אור של ילדה פנימית אהובה.
קצת לפני שאהיה סבתא (בעוד
3 חודשים) , אני בוחרת להדליק את האור הפנימי , לחבק את הילדה הקטנה, להאיר את
הדרך המופלאה שעשתה ולברך שהחיינו והגיענו לנס הזה.
חג אורים שמח
ראו ניסים גדולים
באהבה
רותי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה