דמיינו שמונח לפניכם בד צחור גדול על קן של ציור.
הבד הצחור הזה הוא אתם כפי שירדתם לעולם:
צחורים וטהורים,נקיים וזכים.
מוכנים ליצור את חייכם, כמהים ללמוד,לגלות את נפלאות היקום- לצמוח.
הבד הצחור הזה מאגד בתוכו קשת של צבעים.
הקשת הזאת היא החלום שלכם – החזון- הייעוד הנשמתי שלקראתו אתם צועדים.
לאט לאט אתם מגלים את צבעי הקשת-יוצרים את חייכם.
בוחרים את צבעי המחשבות שלכם: צבעים זורמים-פסטוראליים-שקטים,או צבעים חמים-עזים-חזקים.
אתם בוחרים את הצבעים מהם מורכבים הרגשות שלכם: צבעים כהים-צבעים בהירים.: אהבה, פחד,עצב, כעס, שמחה, חמלה.
חלק מהצבעים אתם מטביעים חזק על הבד הצחור וחלק רק מתיזים נגיעה קלה.
אנשים אחרים תורמים את חלקם לציור שלכם-מטביעים חותמם על הבד.
הורים, ילדים, אחים, שותפים למסע- ממלאים את תפקידם בחוזה הנשמתי המשותף.
הרגעים בחייכם נשקפים על הבד הצחור-יוצרים תמונה שלמה: תודעה, מחשבה, רגש, אירועים פיזיים.
כל אחד והציור המיוחד שלו – המתנות שלנו, הקשיים שלנו והמתנה שמסתתרת בתוך הקושי.כל אלה יוצרים את מסע החיים שלנו. קשת הצבעים המשקפת את הדרך הנפלאה שעושה הנשמה כדי לממש את הייעוד.
והיקום? הוא מסתכל על קשת הצבעים שלכם/שלנו משתחווה באהבה ובחמלה ו...מעניק לנו פרס נובל על יצירת המופת של חיינו.
