יום שבת, 17 במאי 2014

היום , היום ל"ג בעומר


הערב ירד, ריח חרוך עולה באפי. מדורות ל"ג בעומר.
הריח הזה המוכר גרם לי לחשוב: מה אני רוצה השנה להשליך אל האש הבוערת מלבד תפוחי אדמה ומרשמלו?
בראש ובראשונה כמובן את
הפחד.
 הפחד הזה ששרת אותי נאמנה השנה- איני זקוקה לו עוד!גם אם יתחנן על נפשו אשליכהו.
שנייה מובלת אחר כבוד אל המדורה גברת
תלות.גברת נכבדה שלבשה מחלצותיה לכבוד הפרידה ממני. אמרתי לה תודה והשלכתי.
שלישי נשק לי לפרידה
העצב – עצוב הוא מאוד שנסתיים תור הזהב שלו.
רביעית בתור, גברת
דאגה. אותה גברת נכבדת שנהגה להתחפש תדיר לאכפתיות.
אחרונה חביבה שהחזיקה בי קמעה וניסתה להתחנן על נפשה, גברת
עצלות. לא ויתרתי לה, אף היא הושלכה אל המדורה.
מגורשת! מגורשת! מגורשת!
הנה עכשיו השטח פנוי והדלת פתוחה. מזמינה את חברי החדשים להיכנס ולחגוג עימי ליד המדורה הגדולה.
אהבה, עצמאות, בהירות, שמחה, הקשבה, מוטיבציה, תשוקה. עד ל"ג בעומר הבא מוטלת עלי המשימה לשמור על הגחלת שלהם לוחשת בתוכי.

חג שמח והגשמת כל משאלותיכם
 
                               


יום שני, 5 במאי 2014

מעגל הצבעים האינדיאני של מדינת ישראל


 
האינדיאנים מאמינים שכאשר הנשמה ירדה אל העולם היא קיבלה קשת של צבעים.

הצבעים מ-1-7 הם המתנות שהנשמה קיבלה (תכונותיה הטובות)

הצבעים מ-8-12 – השיעורים שהנשמה קיבלה – (הקשיים) –בכל קושי מסתתרת מתנה סמויה

ובמס' 13 צבע המרכז שלנו –מלמד על הייעוד והמהות שלנו

 יום אחד, לפני כ-3 שנים, הגעתי קצת מוקדם להעביר  סדנת מעגל צבעים במרכז של גילה בוים.

גילה היקרה שמעגל הצבעים שלה מלמד על שילוב קטלני של מעשיות ויצירתיות זרקה לי אתגר.

מה דעתך לעשות מעגל צבעים אינדיאני ל-מדינת ישראל?

בטרם היה סיפק בידי להשיב לקחה גילה את המטוטלת שלה ותוך דקה הייתה לנו רשימה של מספרים שירכיבו את מעגל הצבעים של המדינה.

נו טוב, הייתה לי ברירה? מי יכול על גילה? הרמתי את הכפפה.

מדינת ישראל היא ישות חיה וקיימת –בעלת נשמה .

הנה לפניכם יצירת הפאר -  מעגל הצבעים של המדינה

תודה גילה – היה מרתק לעשות זאת

 במרכז מפת מעגל הצבעים של המדינה יושב הצבע האפור.(מס' 13)

לזקני השבט האינדיאני היו מחלפות שיער אפורות. זקני השבט היו האנשים הכי מכובדים אצל האינדיאנים לכן הצבע האפור מלמד על כבוד

מה זה אומר על מדינת ישראל? המהות של המדינה והיעוד שלה הם כבוד. המדינה שלנו נולדה אחרי שנים שהעם היהודי היה עם ללא מדינה. כבודו נלקח ממנו פעמים רבות במשך ההיסטוריה ובמיוחד בתקופת השואה שקדמה לקום המדינה. הייעוד של המדינה הוא: לאפשר לכל אחד ואחת בעם היהודי לחיות בכבוד בארצו.

נכון, המרכז הזה אינו מאוזן-לעיתים אנו מכבדים את עצמנו ולעיתים פחות אך אם נלמד לאזן את הדברים נוכל לחיות כאן מתוך כבוד הדדי שהוא מהותנו וייעודנו.

-         מספר 1 במעגל הצבעים האינדיאני מלמד איך אנו מתחילים תהליכים חדשים. זהו הצבע שאתו ירדנו לעולם – אתו נולדנו.

במעגל הצבעים של המדינה זהו הצבע השחור.

שחור הוא צבע ההתכנסות פנימה.

מדינת ישראל בצעדיה הראשונים שאותם צעדה כילדה קטנה חדורת מוטיבציה, נדרשה להתכנס פנימה ולדלות מתוכה כוחות נפש ואיכויות כדי להתמודד עם כל מה שחיכה לה כמדינה טרייה.

כוחות אלו נבעו מתוכה  וגרמו לה להתחזק. המדינה הייתה אז מחוברת לעצמה ולחזונה – לשמש בית לכל היהודים בתבל.

מכל קצווי תבל התכנסו ובאו יהודים לארץ ישראל – להתחיל התחלה חדשה.

-        במספר 4 של מפת המדינה, יושב צבע האיזון והריפוי שלה.

מה שעוזר לרפא ולאזן את המדינה הוא צבע הרוז – ורוד פוקסיה.

הרוז במעגל הצבעים מלמד על ראייה חושית ועל חושית.

כלומר, אין כל מקריות שם למעלה יש כוח עליון המלווה את המדינה ועוזר לה לשרוד ולהתאזן במצבים הקשים.

הכוח העליון הזה אינו מבטל מצבים קשים, מצבים קשים במדינה נועדו כדי שנצמח מהקושי ונגלה את המתנה הטמונה בכל קושי.

אך מומלץ לנו כדי לחזור לאיזון להתייעץ ולהקשיב לליווי שלנו מלמעלה.

כל אחד בדרכו הוא מתוך אהבה ולא מתוך פחד.

-         במספר 7 של מפת המדינה מצוי צבע ההגנה  שלה-מה שיותר מכל יכול להגן עליה. יחד עם זאת אם צבע ההגנה אינו מאוזן הוא יכול גם להצביע על הפחדים העמוקים של המדינה.

מספר 7 של המדינה צבוע בצבע קריסטל. קריסטל הוא צבע שקוף  המאגד בתוכו את כל הצבעים. כפי שלקריסטל יש את כל הצבעים כך גם למדינה יש את כל הדרכים שבעולם ואפשרויות רבות להיות מוגנת: שמירה והגנה מלמעלה, אינטואיציה טובה, צבא חזק ויכולת צמיחה מדברים קשים שקורים.

יחד עם זאת, בגלל פחדים עמוקים לפעמים איננו משתמשים בכל הפוטנציאל ובהשגחה הפרטית שלנו עד הרגע האחרון. יש למדינה אפשרות לשלב כוחות ולצמוח מהקשיים אך עליה ללמוד לעשות זאת .

-        במספרים 1-ו2 במעגל המדינה מצויים האנרגיה והיחס שהמדינה מעניקה לסביבה והשירות שהמדינה נותנת לסביבה

-        מספר 2 במעגל המדינה מיוצג על ידי הצבע הלבן – לבן במעגל מסמל מערכות יחסים-קבלה ונתינה ,משיכה ושחרור

-        מספר 3 במעגל מיוצג על ידי הצבע הירוק שפירושו צמיחה וכוח רצון

ובאמת, כאשר קורה משהו (למשל מקרה גלעד שליט או לא עלינו מלחמה) המדינה מתאחדת וכולם מתגייסים. מערכות יחסים של אכפתיות והבנה נוצרות. אבל כשאין עיתות משבר יש חוסר איזון במערכות היחסים של המדינה עם תושביה- חבל כי יש פוטנציאל עצום למדינה לעזור לתושביה לצמוח  ולא רק בעיתות משבר.

זאת ועוד ניתנת בזאת המלצה לשפר את מערך ההסברה כדי לשפר מערכות יחסים כלפי חוץ

-        מספר 5 במעגל הצבעים מלמד על הדרך שבה המדינה יוצרת ופועלת בעולם ומספר 6 מלמד  עם מה באנו כמדינה לשתף את העולם

5 במעגל צבוע בצהוב –צהוב הוא צבע האהבה: לעצמנו ולאחרים

6 במעגל צבוע באדום – אדום-אמון ואמונה בעצמנו, באחר ו בבורא עולם

הווה אומר יש למדינה  פוטנציאל רב אם אך תשתמש באהבה . לא ארץ אוכלת יושביה כי אם ארץ אוהבת יושביה. על המדינה למצוא מנהיג שיוביל אותה לכך ואז תצליח היא להיות אור לגויים.

עלינו להאמין בייעודנו כעם הנבחר להיות אור לגויים .להאמין אמונה מתוך אהבה ולא מתוך פחד.

-        מספר 8 במעגל הצבעים של המדינה מלמד על השיעור הכי גדול שבאנו לגלגול הזה ללמוד.

     במעגל המדינה המקום הזה צבוע בוורוד. ורוד במעגל מסמל חשיבה      יצירתית. זהו שיעור עצום שלנו ועלינו ללמוד אותו. כשקורים דברים קשים לנסות לחשוב איך פותרים את הבעיה באופן יצירתי. ההמלצה היא לא ללכת עם ראש בקיר ולא להיות חלמאים אלא להפעיל דרכים יצירתיות לפתרון

-        בשיעור מס' 9 של המדינה מצוי שיעור של כבוד. כיצד אנחנו מכבדים את  עצמנו ואיך אנו שמים גבולות לעצמנו ולסביבה?

כאן נמצא הצבע הסגול שבמעגל הצבעים מסמל הכרת תודה , רוחניות איזון וריפוי. זהו שיעור. על המדינה ללמוד לומר תודה לתושביה, ללמוד לכבד דעות והשקפות אחד של השני, להתייחס בדרך של כבוד למגזרים השונים לדתם ולהשקפתם בנושא הרוח


-        בשיעור מספר 10 מצויה הדרך שבה במדינה צריכה ללמוד לממש את עצמה ובשיעור מס' 11 נמצא השיעור של מימוש הפוטנציאל של הראייה החושית והעל חושית של המדינה.

כחול מצוי במספר 10 במעגל והוא מסמל אינטואיציה וכתום במספר 11 מסמל למידה.

המשמעות: על מנהיגי המדינה ללמוד להקשיב לאינטואיציה, לתחושות הבטן שלהם. להתחבר לעצמם ולא לחשוב רק על הפוליטיקה ועל הכיסא. מלבד זאת יש לנו גם הדרכה מלמעלה אבל אין אנו מקשיבים להדרכה

-        מספר 12 במעגל הצבעים מסמל מה יביא אותנו לשלווה ולשקט פנימי עמוק

מספר 12 במעגל המדינה צבוע בצבע החום-חום במעגל מסמל מימוש והבאה לידי מעשה

מה שיביא שלווה למדינה וחיי רווח לתושביה : אם נדע לאפשר לאזרחים לממש את עצמם ולחיות כאן בכבוד הדדי, אם נדע לאפשר ולממש שלום בתוכנו ושלום עם סביבתנו. –אמן כן יהי רצון.

הילוכי אדמה

לפי הילוכי האדמה במעגל הצבעים ניתן לבדוק לגבי אירועים שונים שקרו במדינה מדוע המדינה זימנה אותם אליה ומה עליה ללמוד מהם.

כמובן זה מתבסס על התפיסה שאנו מזמנים אלינו את האירועים שקורים לנו על מנת לצמוח מהם.

נתון מעניין- האירוע של הכרזת המדינה במאי 1948 והאירוע של רצח רבין בנובמבר 1995 שניהם מגיעים בהילוך האדמה אל אותו מקום משני צידי המעגל

בשני האירועים האלה מככבים הצבע הכחול (אינטואיציה) והצבע רוז (ראייה חושית ועל חושית)- יכולות אלו של אינטואיציה ושימוש בכל החושים הן יכולות גבוהות כלומר אירועים אלו קרו כדי שהמדינה תלמד להתעלות מעל חילוקי דעות פנימיים וחיצוניים ולהשתמש ביכולותיה הגבוהות.


מלחמת יום הכיפורים שהתרחשה באוקטובר 1973 ושחרורו של גלעד שליט שהתרחש באוקטובר 2011 – צבע ירוק (צמיחה וכוח רצון) צבע סגול (רוחניות איזון וריפוי)

אירועים אלו התרחשו כדי ללמד את המדינה לגלות כוח רצון, לצמוח מהקושי

ולגלות מחדש גישה רוחנית והומאנית.


מלחמת לבנון השנייה והמחאה החברתית שהחלו ביולי – חום (מימוש) אדום –(אמון ואמונה) אירועים שקרו כדי ללמד את המדינה ואזרחיה לממש ערכים חשובים ולהגדיל את האמונה שניתן לעשות שינוי.

 קו האמת של המדינה

זהו הקו שלאורו המדינה צריכה לצעוד הקו שבין התחלת התהליכים (מספר 1) שחור (התכנסות פנימה) דרך המהות (מספר 13)  אפור (כבוד) אל צבע ההגנה (מס' 7) (קריסטל)

על המדינה להשתמש בכל האיכויות שיש בה החל מאוצרות הטבע וכלה בהון האנושי בכל אלו תוכל להשתמש כשתחפש בתוך עצמה דרך המהות של המדינה שהיא כבוד שעליה לגלות לתושביה ולשכניה. אם תעשה זאת יש לה אפשרויות אין ספור להיות מוגנת לצמוח ולהתפתח.
 
חג שמח ומואר לכולנו
 
                                            

 

 

יום ראשון, 4 במאי 2014

המעגל הפתוח שלי -ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל

הם היו אחים תאומים בני שמונה עשרה
כדרכם של תאומים, אחד מהם לקח את הבכורה.
היה זה ר. –עלם חמודות, תלמיד מצטיין שהתגייס ליחידה מובחרת.
כנערה בת 17 בשבט הצופים הייתי מאוהבת ב-ר.
ככה , מבטים מרחוק ולב שהלם בחוזקה בכל פעם שראיתי אותו.
לא היה לי אומץ לספר לו מה אני מרגישה. ספקות ופחדים קיננו בי:
ומה אם אני לא מוצאת חן בעיניו? מה אם הוא לא מאוהב בי? הבטחתי לעצמי שבחופשה הבאה שלו מהצבא אנסה לצוד את ליבו.
ואז, בבת אחת וללא התראה פרצה מלחמת יום הכיפורים.
המלחמה תפשה את ר. על הר החרמון-  ר. נהרג ביום הראשון של המלחמה.
נותרתי, נערה בת 17 שלא הספיקה לגלות לאהבה הראשונה את ליבה. נערה המומה עם תחושת כאב והחמצה.
פעמים רבות,כשאנו אוהבים מישהו(ילדים, בני זוג, חברים, אחים)אנו לא טורחים לומר זאת – בטוחים שנגיד מתי שהוא, בטוחים שיש זמן.
לפעמים אנו צריכים לסגור מעגל כל שהוא ודוחים זאת.
כדאי תמיד לומר את שאנו רוצים, לסגור את המעגל שלנו כי אולי אחר כך יהא זה מאוחר מדי
והמעגל ייסגר רק בגלגול הבא...
שנים רבות חלפו מאז שר. נהרג- היום אני כבר יודעת שהחיים נגמרים במוות פיזי, אך הנשמה ממשיכה לחיות ולהתגלגל.
מי יודע? אולי בגלגול הבא אסגור עם ר. את המעגל הקטן הזה?
יהי זכרו של ר. ברוך. תהיי נשמתם של חללינו הרבים צרורה בצרור החיים.
 
                                      

יום ראשון, 27 באפריל 2014

השואה של שושי - שיעור של נשמה

לפני כמה שנים נסעתי לחתונה בקיבוץ ממנו באתי
נשארתי ללון שם  ולמחרת ערכתי לחברותי את סדנת מעגל הצבעים האינדיאני. בסדנא השתתפה חברתי הטובה שושי.
שושי היא מתקשרת מופלאה וידועה עד מאוד , מתקשרת גם בחלומות...
כפי שציפיתי לשושי היה מעגל צבעים מיוחד , היא לא צבעה את כל המעגל אלא השאירה מקום רב לצבע הלבן המסמל תקשורת עם הסביבה.
לא הופתעתי מכך כי את רוב יומה מבלה שושי בתקשורת עם הסביבה.(הפיזית והרוחנית).
אבל להפתעתי הרבה  המעגל שלה הראה שיעור חשוב מאוד:
היא בחרה לצבוע את שיעור מס' 9 המדבר על כבוד, בצבע  הצהוב (בחירה לא מודעת כמובן)
צהוב במעגל הצבעים האינדיאני מסמל אהבה- כלומר לשושי היה שיעור של כבוד לאהבה
כאשר צובעים את המקום הזה (מספר 9 ) במפה בצבע צהוב ,זה מלמד על אדם מוכה פיזית או רגשית.
הופתעתי מאוד מבחירת הנשמה לצבוע את פלח מס' 9 בצבע הצהוב .שהרי אני מכירה את המשפחה ויודעת ששושי אינה אישה מוכה. אבל מאידך אני יודעת שמעגל הצבעים האינדיאני אינו משקר...
שושי מלאה את החלק בשני סימנים קטנים צהובים.
כאשר הגענו לפירוש טענה , שעוד משחר ילדותה אינה מסוגלת לסבול את הצבע הצהוב.(המסמל אהבה)
שושי שמעה ממני נאום חוצב להבות על השיעור שלה הצהוב (אהבה לעצמה) ואמרה כי היא חשה ששנאת הצהוב עמוקה מאוד אצלה ואין לה קצה חוט היכן להתחיל.
השיעור שלה הפליא אותי מאוד, מהכרות עם המשפחה ממש לא הבנתי אותו ובכל זאת...
גם שושי לא ידעה להסביר זאת אך שתינו חשנו שמדובר במשהו עמוק.נסעתי הביתה כשאין בידי פתרון. רק דבר אחד ידעתי: מעגל הצבעים אינו משקר ובטוח יש הסבר לשיעור הזה של שושי.
למחרת היום צלצל הטלפון, על הקו הייתה שושי חברתי הנפלאה.
בהתרגשות סיפרה לי כי בלילה חלמה חלום ובחלומה, היא ילדה  קטנה בשואה, כחושה ורעבה עם טלאי צהוב ענק, ניצבת מול כיתת יורים נאצית לאחר שהרגו את כל משפחתה
הנאצים יורים והילדה עם הטלאי הצהוב אומרת "שמע ישראל" ומתה.
התרגשות רבה אחזה בנו למשמע החלום –ללא ספק חלום תקשורי.
זו אם כן הסיבה הנשמתית העמוקה לשנאת הצהוב של שושי.
זו הסיבה שהיום היא מעניקה אהבה לאחרים  ולא לעצמה.
זהו השיעור העמוק של שושי עם האהבה. היא אינה מכבדת את האהבה ואינה יודעת לאהוב את עצמה בגלל גלגולה כילדה בשואה.
 שושי חיה בהאשמה עצמית לא מודעת על הקורות אותה ואת משפחתה בשואה
לכן היא מעניקה אהבה לזולת אך לא לעצמה. בעיני עצמה אינה ראויה לאהבה.
בתוך השיעור הזה, מסתתרת מתנה עבורה אם תשכיל ללמוד את השיעור ולהשתחרר מהשואה.
ביקשתי משושי רשות לכתוב על המקרה היות ויש רבים וטובים החיים כאן בקרבנו שהיו שם, בגלגול אחר, בשואה.
בעיני זוהי הוכחה לקיומה של השואה בנפשות רבות, קיום שמשפיע על החיים  גם כיום.
שושי נתנה לי  את רשותה באהבה רבה וכן הוסיפה ואמרה כי קיבלה את קצה החוט אשר חיפשה והיא מתחילה לעבוד על איזון האהבה  אצלה.


                                                   




יום ראשון, 20 באפריל 2014

שם המשחק עכשיו: דיוק


היא ישבה בכניסה לתחנה המרכזית בנהרייה , בתוך ריח שתן של חתולים וכלבים.

בכל יום מחדש היא פתחה את דוכן הסדקית שלה.

אישה גבוהה, חובשת כובע לראשה,סיגריה תמידית בזויות הפה, מסדרת באדיקות את הסחורה על הדוכן.

ובסוף היום, עדין עם סיגריה בזויות הפה, הייתה מכניסה את מרכולתה לקונטיינר קטן שחנה על הכביש והולכת לדרכה...

 בדרכי אל תחנת הרכבת היא הייתה חלק מהנוף וכשחלפתי על פניה הנהנתי בראשי לשלום תוך שאני חושבת לעצמי: "אם היו לי בנות הייתי קונה ממנה קוקיות נחמדות", (אבל הבנים שלי לא צריכים קוקיות...)

עד ש...יום בהיר אחד היא לא הייתה שם...

שבוע אחר שבוע הלכתי לתחנת הרכבת בדרכי לקורס שלי בכפר סבא ושבוע אחר שבוע, דוכן העץ והקרון בצד הדרך נותרו מיותמים.

האישה והסיגריה פשוט נעלמו מהנוף...

בדיוק כמו אדם אחד או שניים שנעלמו מהנוף שלי השנה (כל אחד בשל סיבותיו) בלי להותיר עקבות.

בהתחלה מכוחו של הרגל חיפשתי אחריהם...היה לי קשה לשחרר...

אבל אז הבנתי: שם המשחק השנה הוא דיוק!

כל מערכת יחסים שכבר עשתה את תפקידה, כל מערכת יחסים שכבר אינה מדויקת עבורנו, פשוט נעלמת.

גם אם זאת מערכת יחסים עם משפחה .

שכן בניגוד לדעה הרווחת, משפחה כן בוחרים. הנשמה שלנו בוחרת את המשפחה, את החברים ועלינו להודות למי שבצע את תפקידו ופשוט לשחרר.

התדר הגבוה ביקום דורש דיוק: דיוק במעשים, דיוק במערכות יחסים, דיוק במשפחה הנשמתית שלנו.

מערכות היחסים שאנו ממגנטים אלינו מלמדים אותנו פרק על נתינה וקבלה, משיכה ושחרור (הצבע הלבן במעגל הצבעים האינדיאני).

אם יש לנו מערכת יחסים שבה אנחנו נשאבים, נותנים ולא מקבלים חזרה, אנו מתרוקנים ומשאירים את הצד השני במערכת היחסים בחוב אנרגטי אלינו.

חוב אנרגטי שמישהו חייב לנו יכול בהחלט ליצור אצלנו תקיעות...

אם יש לנו מערכת יחסים שבה אנו שואבים אנרגיה ולא נותנים חזרה גם זה אינו מדויק ועלול ליצור אצלנו ואצל האחר תקיעות.

בעצם אנחנו ממגנטים אלינו מערכות יחסים כאלה ,כדי ללמוד לדייק.ללמוד לתת ולקבל באופן מאוזן.

מתי אנחנו לא מאוזנים במערכות היחסים שלנו?

כמובן כשאנחנו לא מאמינים בעצמנו ולא אוהבים את עצמנו .אנחנו מאוד רוצים לקבל אהבה ממישהו אחר ומוכנים לעשות הכל כדי שזה יקרה .גם לוותר מעט על עצמנו ולתת לאחר על חשבוננו.

השנה התדר הגבוה ביקום עוזר לנו לדייק.

לדייק את האמון והאמונה בעצמנו, לדייק את האהבה לעצמנו, לדייק את מערכות היחסים שלנו .לדייק כדי לצמוח לתדר גבוה יותר .

לדייק כדי לממש חלק נוסף מהניצוץ האלוהי שבתוכנו.

ומוכרת הסדקית בתחנה המרכזית? אני יודעת שהיא נעלמה כדי לדייק את המקום שלה ולצמוח...

חג שמח חברים יקרים שלי ושבוע מבורך

 

 

יום שבת, 12 באפריל 2014

כאן, עכשיו ובכל ההוויה שלנו -חג שמח

יקירי,
סיימתם לנקות את הבית, ערכתם קניות לחג, שחררתם,סלחתם.
הגיעה עת ברכות ואיחולים לחג.
בעיני ברכה אמיתית ,היא ברכה מהלב עם מיקוד וכוונה.
כדי שנוכל להעניק ברכה כזאת לאחרים, חשוב לברך את עצמנו תחילה
"ואהבת לרעך כמוך".
אז ישבתי וחשבתי: איזו ברכה אמיתית מהלב אני רוצה? במה אני מברכת אותי?
אני רוצה שפע? אני רוצה שמחה? אני רוצה אביב בלב? כן, אני רוצה!
אבל מה אני רוצה יותר מכל?התהלכתי מעט עם המחשבה ואז, בבת אחת הבנתי:
אני רוצה להיות מסוגלת להתמקד בהווה, בכאן ועכשיו!
מה שהיה כבר עבר. מה שיהיה עדין לא כאן. אני רוצה למצות את הרגע הזה!
למצוא את כל מה שטוב בו ולבחור להנות. כאן עכשיו ובכל ההוויה שלי!

אז בעוד כמה שעות, כשתשבו אל שולחן הסדר החגיגי ומולכם תשב הדודה שתמיד קצת מרגיזה אתכם – קחו נשימה עמוקה, חייכו אל עצמכם ואל הסובבים (כולל הדודה) ובחרו להנות מהרגע הזה. נקודת המבט שלכם וזכות הבחירה בכל רגע נתון ,היא החשובה – זאת החרות האמיתית.תבורכו בה.
מי שיודע מהו צבע השיתוף שלו במעגל הצבעים האינדיאני (מס' 6) יכול ללבוש את הצבע הזה בליל הסדר – בואו לשולחן החג עם מיקוד וכוונה להנות  ולשתף אחרים בהנאה שלכם.
חג שמח ומואר
רותי

                            

יום חמישי, 10 באפריל 2014

הצייר המופלא


אני מכירה צייר אחד מוכשר שבכל שנה באביב,פותח במקומות שונים בארץ
תערוכת ציורים צבעונית שמרעידה מיתר בלב.
הצייר המופלא הזה הוא כמובן הטבע.
עם בוא האביב, מצייר הוא במכחולו מרבדי פרחים.
אדומים, צהובים, סגולים, לבנים,ורודים – שלל צבעים קסומים.הציור הקסום של הטבע מלמד אותנו במה כדאי להתחדש עם בוא האביב.
אדום: כדאי לנו לחדש את האמון והאמונה בעצמנו.בעונת החורף הגשומה אמונתנו ישבה ליד התנור-בתוך הבית והביטחון קצת התערער.
סגול : כדאי לנו ,להעיר ולהאיר את כוחות הריפוי והאיזון שקיימים בנו .
להכיר תודה על מה שיש. לדעת שאנו יכולים...
צהוב: כדאי לנו , לאהוב את עצמנו, את זולתנו ואת הטבע ,אהבה ללא תנאי.כזאת שאינה מותנית בדבר – פשוט למלא את הלב באהבה.
ורוד : כדאי לנו ללגום בעיניים מהורוד הורוד הזה.הורוד יעיר/יאיר בתוכנו את החשיבה היצירתית שקצת קפאה בקור של החורף.
לבן : כדאי לנו, לעשות סדר במערכות היחסים שלנו – מה מתאים לנו ומה כבר אינו מתאים.מה שאינו מתאים פשוט לשחרר.

יקירי, הטבע אמר את דברו.נותר לנו רק, לצאת אל המרחבים, להתמזג עם הצבעוניות הקסומה,לפתוח את הלב ולהגשים.
שבת מבורכת לכולכם