יום שבת, 17 במאי 2014

היום , היום ל"ג בעומר


הערב ירד, ריח חרוך עולה באפי. מדורות ל"ג בעומר.
הריח הזה המוכר גרם לי לחשוב: מה אני רוצה השנה להשליך אל האש הבוערת מלבד תפוחי אדמה ומרשמלו?
בראש ובראשונה כמובן את
הפחד.
 הפחד הזה ששרת אותי נאמנה השנה- איני זקוקה לו עוד!גם אם יתחנן על נפשו אשליכהו.
שנייה מובלת אחר כבוד אל המדורה גברת
תלות.גברת נכבדה שלבשה מחלצותיה לכבוד הפרידה ממני. אמרתי לה תודה והשלכתי.
שלישי נשק לי לפרידה
העצב – עצוב הוא מאוד שנסתיים תור הזהב שלו.
רביעית בתור, גברת
דאגה. אותה גברת נכבדת שנהגה להתחפש תדיר לאכפתיות.
אחרונה חביבה שהחזיקה בי קמעה וניסתה להתחנן על נפשה, גברת
עצלות. לא ויתרתי לה, אף היא הושלכה אל המדורה.
מגורשת! מגורשת! מגורשת!
הנה עכשיו השטח פנוי והדלת פתוחה. מזמינה את חברי החדשים להיכנס ולחגוג עימי ליד המדורה הגדולה.
אהבה, עצמאות, בהירות, שמחה, הקשבה, מוטיבציה, תשוקה. עד ל"ג בעומר הבא מוטלת עלי המשימה לשמור על הגחלת שלהם לוחשת בתוכי.

חג שמח והגשמת כל משאלותיכם
 
                               


תגובה 1:

  1. פוסט מדהים! כמה שאני אוהבת אותך רותי היקרה

    השבמחק