יום רביעי, 24 באוגוסט 2011

עניין של קצב...

כאשר נולד תינוק, הנשמה שלו מגיעה לעולם עם קצב משלה.
יש נשמות עם קצב מהיר ספיראלי - האנשים שיכולים לעשות כמה דברים בעת ובעונה אחת.
יש נשמות עם קצב איטי – אנשים שמתנהלים לאט וביסודיות.
הסביבה לתוכה אנו נולדים מתווה גם היא קצב משלה.
לעיתים קרובות לבני אותה משפחה יש קצב שונה והדבר עלול לגרום לסכסוכים בלתי פוסקים.
אם נדרוש מאדם לפעול בניגוד לקצב הנשמה שלו הוא ירגיש מתוסכל ועלול להגיע לחוסר איזון.
מה עושים? כיצד מתגברים על הפערים בקצב באותה משפחה ממש?
התשובה פשוטה : עלינו לעשות הפרדה בין הקצב שלנו לקצב של האחרים ולגלות פתיחות ורצון לקבל את האחר כפי שהוא ,עם הקצב שלו .
במילים אחרות, נכבד את עצמנו ולא ננסה לעמוד בקצב של האחר.
נכבד את האחר ולא נכפה עליו את הקצב שלנו.
למשל, אם ביקשתי מבעלי לשפוך את הפח והוא עושה זאת בקצב שלו
עומדות בפני 3 אפשרויות:
1. לעשות זאת בעצמי בקצב שלי.
2. להבין שיש לו קצב משלו ולבטוח בו שיעשה זאת בקצב שלו.
3. להתרגז ולכעוס על כך שאינו עומד בקצב שלי.

אני בוחרת באפשרות השנייה.


ואתם הורים יקרים, אם יש לכם ילד שאינו עומד בקצב שלכם , כבדו זאת. שדרו לו שאתם סומכים עליו שיעשה את הדברים בקצב שלו ואל תדרשו ממנו להיות מישהו אחר.



תגובה 1:

  1. רותי יקרה! תודה על התזfורת. כל כך חשוב לכבד את הקצב של עצמנו ושל הסובבים אותנו!

    השבמחק