‏הצגת רשומות עם תוויות רעידת אדמה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רעידת אדמה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 26 באוגוסט 2012

המלאך השומר של ילדיכם

הורים יקרים,
אתמול שלחתי בדמיוני מלאך לכל ילדי ישראל.
מלאך שומר שבשנת הלימודים החדשה ישמור עליהם מכל פגע.
שלחתי ונדדה שנתי...
לפני 20 שנה, כאשר בני האמצעי עלה לכיתה א', ביקשה ממני המורה לברך ביום הפתיחה בשם כל ההורים.
כתבתי ברכה מהלב – מהחוויות של הילד שלי.חוויות של ילד שכל כך התרגש יום לפני פתיחת שנת הלימודים וחלם בלילה שהוא מהלך בשבילי בית הספר לבד...לבוש בחולצה לבנה וחגיגית וילקוט על גבו – שלום כיתה א'.
כתבתי על ההתרגשות של אם ששולחת את בנה להתחלה חדשה, מרגשת, מסעירה – התחלה טובה...
בחלומות הגרועים ביותר שלי ,לא חלמתי את שהתרחש מהיום בו דרכו רגליו של בני בשערי בית הספר.
באמצע שנת הלימודים, החל הילד לקבל רטלין.הרטלין גרם להתפרצות מחלת ה"טורט" אצלו (טיקים לא נשלטים).
בני היפה, הרגיש, הכל כך מיוחד, הפך מטרה להתעללות פיזית ורגשית של ילדי בית הספר/הקיבוץ.
מהיום הראשון שזה קרה, אני, רותי טל – אמא שלו, הייתי שם בשבילו בהתרחשויות קשות, מתוך כאב עצום שלעיתים לא הצלחתי להכיל – הייתי שם כל כולי כסלע איתן.
נלחמתי עבורו כאריה.דרשתי מהמערכת תשובות, שיחות הורים, שיח חברתי, פסיכולוג, תק"מ, מועצה אזורית – לא וויתרתי אפילו לשנייה אחת.
שידרתי לבן שלי שאני כאן בשבילו – אני המלאך השומר שלו.
יצרתי תשתית שאפשרה לו להאמין בבני אדם למרות מה שעבר...
כשהחברה בקיבוץ הראתה אטימות והבנתי שאין עם מי לדבר לא היססתי לשנייה.
עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר ...
את השנים הראשונות למעבר הלא פשוט הזה (בגיל מבוגר, עם 3 ילדים בגיל בית ספר וללא רכוש) הקדשנו לשיקום המשפחה, לשיקום הדימוי העצמי של הילד ולריפוי המחלה .
אכן השתקם הוא ונרפא. צמח לגובה ב20 שנותיו ועתה הוא חולק עם העולם את כל יכולותיו המופלאות.
הורים יקרים, אני כותבת לכם כל זאת כדי שתבינו: אין ילד רע או טוב – יש ילד שלא נמצאים עבורו ולא מטווים לו את הדרך הנכונה.
אם הילד שלכם אלים או אם הילד שלכם קורבן לאלימות זה בידיים שלכם.
אל תוותרו ואל תניחו.
אתם יכולים להציל את ילדיכם מאלימות, משעמום, מערך עצמי נמוך, מפחד, מאכזבה.
אתם יכולים לחבר את ילדיכם לריפוי, לחמלה, לאהבה, לחוויות מופלאות של הצלחה.
אתם המלאך השומר שלו.
שנת לימודים מוצלחת לכל ילדי ישראל

יום שני, 5 בדצמבר 2011

כשהאדמה רעדה...

"פעם היה גל קטן,שעלה וירד בלב הים.נהנה מאור הרוח והשמש ובילה את זמנו בנעימים.
לפתע ראה את הגלים האחרים מתגלגלים ומתנפצים אל החוף.
למרות מרחביו העצומים של הים הגדול, גם הוא נע כעת במהירות בכיוון החוף, עוד מעט ויתנפץ.
,אלוהים,זה מה שעומד לקרות לי?" נבהל הגל מאוד.
והנה קרב ובא גל אחר,גם הוא עולה ויורד כדרך הגלים  ומתגלגל אל החוף.
למה אתה מבוהל כל כך? שאל את הגל הקטן.
כי עוד מעט נתנפץ, ענה הגל המפוחד, אתה לא מבין.אני, אתה,כולנו נתנפץ ונהפוך ללא כלום.
אתה הוא זה שלא מבין, ענה הגל השני, אתה לא גל, אתה חלק מהים."

אמש כשהייתה רעידת אדמה בצפון הייתי בחיפה ולא הרגשתי כלום.
רק כאשר חזרתי ופתחתי את הפייסבוק כדי לענות להודעות, הבנתי שהאדמה בצפון רעדה...
כשהאדמה רועדת בצפון – זה נוגע לכולנו.
כשיש סקאדים בדרום – זה נוגע לכולנו.
כשנשיא המדינה לשעבר מורשע בעבירות מין ויושב בכלא – זה נוגע לכולנו.
עניים ברחובות- זה נוגע לכולנו.
זקנים ללא טיפול רפואי וללא קורת גג – זה נוגע לכולנו.
למה?כי אנחנו חלק מהים וכל אחד ואחד מאיתנו הוא הגל הקטן.
כל אחד ואחד מאיתנו,יכול לתרום את חלקו ויחד ניצור ים מרהיב ביופיו- מסה קריטית שתגרום לשינוי.
ולא צריך רעידת אדמה כדי להבין זאת.