זכרונות מהר שאסטה -1

הקדמה

ביום שישי בלילה נחתתי בארץ לאחר 10 ימים בהר שאסטה.

בפיזי אני כאן אבל חלק ממני ממשיך לקבל תובנות ולעבד את המסע הקסום הזה.

יודעת שרוח  ההר תלווה אותי עוד זמן רב והתובנות ימשיכו להגיע...

מה שאני לומדת ומבינה אני תמיד מעבירה הלאה , לכן החלטתי לכתוב פוסט בהמשכים.

הרי לפניכם חברים יקרים שלי: זיכרונות מהר שאסטה פרק א

 

7/72015,רכבת לילית לשדה התעופה.

רכבת  שיוצאת מנהרייה בשעה 11:11 בדיוק- רמז עבה של הרוח לבאות...

ברכבת אני פוגשת את אילנה ותופאחה המקסימות ושלושתנו אחוזות התרגשות דוהרות עם הרכבת אל מסע חיים

 שדה התעופה, מפגש עם הקבוצה בטרמינל 3 וביקורת דרכונים.

כן, ארזתי לבד, בעצמי ממש ארזתי את התכולה שאני לוקחת עימי למסע הזה.

לוקחת צמוד אלי ,תקווה לריפוי בעיניים (אכן התרחש ועל כך בפוסט נוסף)

השתאות , התרגשות , תמימות ומבט של ילדה, המון אהבה וכמובן גם פחד מהלא נודע...

הכל ארוז ושוקל הרבה יותר מ-23 הק"ג המותרים במזוודה...

כשמאנית בגלגולים, אני חושבת על על הדרך שבה השמאן עורך מסעות שמאנים: הוא יודע מהי נקודת ההתחלה של המסע אך את המשכה של הדרך אינו מכיר.

מאותה נקודה ברורה, הוא שם מבטחו ברוח הגדולה ומתקדם כשהוא בהקשבה מלאה לדרך, לסימנים שהוא מקבל מהרוח הגדולה,לתובנות וכשהלא נודע הופך לידוע ומוכר הוא פשוט יוצא למסע נוסף...

צריך המון אמונה בעצמנו ואמונה ביקום ובטובה העליונה כדי לצאת למסע כזה, אני חושבת ביני לבין עצמי ושואלת אותי בלב: האם יש בי את האמונה הזאת?

מגיעה למסקנה שכל עוד יש בי מעט  פחד כדאי לי לעבוד על  העצמת האמון והאמונה...

ביום היציאה למסע, עוד כשהייתי בבית, ביקשתי לקבל מסר על המסע והוצאתי לעצמי שני קלפים מקלפי הדרך המקודשת האינדיאנית.

 נפלו בחלקי קלף המרחב המקודש שסימן לי לשמור על המרחב המקודש שלי ולדעת לשים גבולות וקלף הפאו וואו הקופיד של שיתופי הפעולה שסימן לי כי עלי ללמוד גם לקבל..

(בהמשך המסע ראיתי כמה הקלפים הללו מדויקים ועוד אכתוב על כך בפוסטים הבאים)

באותו יום ולפני היציאה אל הרכבת החלטתי על 2 כללים שילוו אותי במסע:

א.    להיות ככול יכולתי במרחב מקודש ומחובר, בהתכנסות פנימה ולמידה

ב.     מדי בוקר לפני היציאה אל השטח להתכוונן אנרגטית ולהתפלל תפילה קטנה, לבקש מהיקום שיעזור לי להבין ולראות היכן דורכות רגלי במסע הזה, גם פיזית וגם רוחנית

לשים לב לכל צעד ולצעוד צעדים בטוחים, מחוברים ומקורקעים של אור בדיוק כמו שאומרת אשלין שומרת ההר שאז עוד לא הכרתי כמובן (עוד אכתוב על אשלין בהמשך)

צעדים בטוחים , צעד אחר צעד במסע אל הלא נודע...

והנה כבר המטוס , יום וחצי ארוכים של טיסות .

ועוד אנקדוטה קטנה: במטוס מפרנקפורט לסן פרנציססקו היקום סידר לי ניקוי קטן שגרם לי הכרות תכופה עם השירותים במטוס , ניקוי פיזי אמיתי ממש סווטלודג' יקומי.

זהו , כשהגענו כבר הרגשתי שאני באמת מוכנה ומזומנה לספוג אל קרבי תובנות חדשות.

הר שאסטה, הנה אני באה...

המשך יבוא...באהבה גדולה

 

 

 

והודעה חשובה לתושבי המרכז היקרים, ביקשתם קיבלתם אני מגיעה לאבחונים אישיים בכפר סבא הרי כל הפרטים

https://www.facebook.com/events/516026941886899/