ספירת מלאי 2018

שנת 2018 כבר נושמת את נשימותיה האחרונות וזה בדיוק הזמן לספירת מלאי קטנה
אז מה היה ב-2018?

 הוצאתי את חוברת ה"מעגל הסגול" ,חוברת הדרכה בת 94 עמודים שמקבלים הלומדים את השיטה שלי:

 "צמיחה חדשה" באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני.גאווה גדולה.

יצאתי מאזור הנוחות של כפר סבא ונהריה, לימדתי ועדין מלמדת קורסים גם בקריות, רחובות, ונופית.

עוד ועוד תלמידים מדהימים הצטרפו למשפחת מעגל הצבעים בשיטתי ולמדו לאבחן, לייעץ וללוות למימוש באמצעות מעגל הצבעים האינדיאני.
שדרגתי איחדתי את חלק ב' וג' בקורס שלי והתאמתי אותו לעידן החדש.

השנה נולד הנכד הראשון המהמם שלי (כן ירבו)אושר אמיתי.

במאי 2017, נכנסתי לשנה נומרולוגית מס' 1, (שנה של התחלות חדשות) וגם הפכתי לאזרחית ותיקה.

השנה בני המדהים, עופר שלי ,נישא לבחירת ליבו ואני זכיתי לסגור מעגל מרפא עם סיפור עזיבת הקיבוץ שלנו (לפני כ-15 שנה).

באוגוסט ערכתי מסע נוסף להר שאסטה המופלא עם קבוצה נהדרת בהדרכת דורית ישראל האהובה שלי.
בעקבות המסע קיבלתי חלק נוסף ואחרון לקורס שלי ועדין עובדת על הוצאתו לאור-

וגולת הכותרת

בסיומה של 2018 העליתי לאוויר העולם יחד ,עם אדריאנה שותפתי ,פרויקט הדסטרט להוצאת קלפי "ריפוי בצבע " באמצעות צבעי הנשמה

ובכך אני מהדהדת את התדר המרפא של הצבעים לכל אחד ואחת ולא רק למי שעשה מעגל צבעים אינדיאני.

ממליצה לכם מאוד לרכוש דרך הדסטרט ולתמוך כך בהוצאתם. יש בהם לפחות תהליך ריפוי אחד חדשני  שקיבלתי בתקשור ואפשר גם לעבוד בעזרתם עם מאובחנים וגם בעבודה עצמית.
לתמיכה בפרוייקט ההדסטרט של קלפי ריפוי בצבע

 אז תכלס, מה קרה לי ב2018?

 למדתי לאהוב, לכבד ולהאמין בעצמי קצת יותר.
 שחררתי מערכות יחסים שהסתיים תפקידן.
 גיליתי רובד נוסף בייעוד שלי.
 העמקתי את הלמידה ואת הריפוי.

יש לי תוכניות רבות לשנת 2019, תוכניות שאת חלקן כבר התחלתי ליישם.

מגלה לכם חלק: 

קורס הבסיס של המעגל נשאר כפי שהוא(17 מפגשים בני 4שעות) אני מוסיפה 4 מפגשי פרקטיקה שכל תלמידה תוכל להצטרף אליהם. את החלק השני והשלישי אני הופכת למודולרי, מחלקת לנושאים ולכל נושא, שניים/שלושה מפגשים ועוד מפגש פרקטיקה(אלמד את המודולות במקום מרכזי במרכז ובצפון.)

הנושאים הם: מעגלים של זוגות ומשפחות, מעגל נקודתי, טראומות ומחלות, הילדה הפנימית ואמונות יסוד, מעגל נפטרים ותהליכי עבודה בעקבותיו( כולל השבת רסיסי נשמה וחיות הכוח של הצבעים), תודעת שפע באמצעות המעגל וכמובן החלק החדש עבודת ריפוי באמצעות הד.נ.א. 

לכל מודולת לימוד אפשר יהיה להצטרף רק אם עברת את קורס הבסיס בבדיקת התאמה שלי וללא צורך לעבור הכל.

ותוכנית נוספת שמרגשת אותי מאוד:
אישתתי היקרה שרי שלנו ואני מתכוונות בספטמבר השנה להוציא טיול רוחני של התפתחות אישית לארמניה, עם סדנה מיוחדת וייחודית המשלבת עבודת טבע עם המעגל .

עד סוף מאי עדין בשנה נומרולוגית מס' 1ועוד הרבה התחלות חדשות נכונות לי

אבל ראשית  אומרת תודה ענקית לשנת 2018.
 תודה ענקית ליקום על כל מה שקרה לטובתי העליונה ביותר
 וזהו ,אני מגייסת את ה"מרי פופינס" שבי ומוכנה לדלג לשנת 2019
 ואתם?
 שתהיה לכם, שנה מלאה באדם או שניים שמאמינים בכם, שנה של אמונה ללא סייג בעצמכם, שנה של פריצת דרך ומימוש ייעוד הנשמה, שנה מוארת וברוכה.

ולכל מי שרוצה לתמוך בפרויקט הנפלא של קלפי "ריפוי בצבע" ולחוות ריפוי באמצעות הצבעים, הנה שוב הלינק לתמיכה:

לתמיכה בפרויקט ההדסטרט של קלפי ריפוי בצבע

באהבה
רותי

 

פרויקט הדסטארט לקלפי ריפוי בצבע

בקרוב יוצא לאור פרויקט הדסטארט של קלפי ריפוי בצבע שלי ושל אדריאנה קלכמן.

 בהתרגשות רבה אנו  מזמינות אתכם לקחת חלק בהוצאת קלפי "ריפוי בצבע" בהשראת צבעי הנשמה.

הקלפים נכתבו בהשראת מעגל הצבעים האינדיאני בשיטת "צמיחה חדשה" של רותי טל ועל ידי רותי טל מפתחת השיטה,

 במטרה לאפשר לכל אחד ואחת עבודה עם התדר המרפא של הצבעים, גם אם לא עשה מעגל צבעים אינדיאני.

בקלפים יש דרך עבודה אישית וגם הדרכה לעבודת מטפלים, מאמנים ויועצים עם המטופלים שלהם.

הקלפים נכתבו בהשראת מעגל הצבעים האינדיאני בשיטת "צמיחה חדשה" של רותי טל ועל ידי רותי טל מפתחת השיטה,

 במטרה לאפשר לכל אחד ואחת עבודה עם התדר המרפא של הצבעים, גם אם לא עשה מעגל צבעים אינדיאני.

בקלפים יש דרך עבודה אישית וגם הדרכה לעבודת מטפלים, מאמנים ויועצים עם המטופלים שלהם.

הפיקה והייתה הכוח המניע לכתיבת הקלפים : אדריאנה קלכמן.

הפיילוט לקלפים כבר יצא לאור וכל שנותר הוא להדפיס ולהוציא את ערכות הקלפים וגם את סדנאות הקלפים לדרך, בעזרתכם כמובן.

זה הלינק לפרוייקט: https://headstart.co.il/project/46587 

תודה ענקית על תמיכתכם

תודה שנת תשע"ח היוצאת , תשע"ט ,עוד רגע " אני על זה"

הנה היא כבר בפתח שנת תשע"ט באריזה חדשה , מבריקה ויפה ,ממתינה לתורה להיכנס
זמן להיפרד יפה מהשנה היוצאת.
תודה תשע"ח על שנה כיפית וגם מאתגרת

תודה לכל מי שקיים את החוזה הנשמתי שלנו ועזר לי לדייק כל תחום בחיי ולצמוח.
תודה על קשרים שסיימו את תפקידם.
תודה על קשרים שהחלו.
תודה על הקשיים.

תודה על השמחות.

תודה שלמדתי אהוב את עצמי קצת יותר, 
להאמין בעצמי , לכבד, את עצמי , להציב גבולות.
תודה על החברים.
תודה על התלמידים שמהם למדתי המון.
תודה על המשפחה שלי.
תודה על הנכד המהמם שלי.
תודה על המים ועל הלחם.
תודה על השמים ועל האדמה.
תודה על הרוח שתמיד איתי.

שנת תשע"ט הנה פיניתי לך מקום ,פילסתי דרכך פנימה

צחה את וחדשה- מרגישה לי כמו בגד חדש לבן כשלג, שכדאי לשמור עליו חדש ונקי .

אז שנת תשע"ט יקרה, לכבודך מתחייבת היום לכמה דברים:

מתחייבת לנשום אותך במלוא הריאות שלי ולא רק נשימות שטוחות...
מתחייבת לצאת יותר אל הטבע לנשום שמיים וארץ, ללכוד את צבעי הקשת בענן ולשמור אותם קרוב אלי
מתחייבת להיות בכאן ועכשיו תמיד וליהנות מהרגע כאילו זה יומי האחרון עלי אדמות.

לשנות נקודת מבט ולראות את חצי הכוס המלאה בכל דבר – את הפן החיובי (שהלוא תמיד יש כזה אם רק נבחר לראותו)
מתחייבת למגנט אלי את כל מה שאני רוצה וללמוד מכל מה שמתרחש בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי
לכבד להאמין ולאהוב את עצמי כמה שיותר
לשמור על תזונה נכונה לי וטובה , לכבד את הגוף שלי שהוא הכלי שמכיל את הנשמה
מתחייבת אני להעמיק עוד ועוד בייעוד הנשמה שלי, ליישם את מפת הצבעים שלי באופן מאוזן
להעמיק את הקשר עם ההדרכה שלי ועם הניצוץ האלוהי.

שנת תשע"ט יקרה , "אני על זה" ברוכה הבאה

שנה מוארת וברוכה לכולם

לשנה טובה תכתבו ותחתמו

 באהבה גדולה

רותי טל

                                      

זיכרונות מהר שאסטה - 16/8/18 בריאה חדשה

כששמאן אינדיאני יוצא למסע של למידה, רק נקודת ההתחלה של המסע ידועה לו.

לאן ייקח אותו המסע הזה? מה ילמד בעצמו כדי ללמד את השבט שלו?

אילו כוחות יגלה בתוכו? אם אילו תובנות ישוב?

כל אלו הם בחזקת נעלם...

כמובן שכדי לצאת למסע כזה , השמאן נדרש לשים מבטחו ברוח הגדולה(היקום) , להאמין ולדעת ידיעה מאוד ברורה ,שהכל קורה לטובה הגבוהה ביותר.

בכל צעד במסע שלו, השמאן מקשיב לסימני היקום שמכוונים אותו בדרך, הוא נוכח ברגע הקיים פתוח ללמידה – "נעשה ונשמע, נשמע ונעשה"

ב-16/8/2004, עזבתי את הקיבוץ, בגיל 48 ועם 3 ילדים בגיל בית ספר.

זה היה מסע השמאן הראשון שלי בגלגול הזה – מסע של ריפוי לי, לבן שלי ולכל משפחתי.
לא ידעתי מה ילד יום, לא הבטתי לאחור, רק האמנתי וידעתי בידיעה ברורה – הכל יסתדר.
חלפו מאז 14 שנים של מסע מתמשך.
מסע שבו למדתי את כוחה של האמונה בעצמי וביקום, את כוחם של סימני היקום, את כוחה של האהבה לעצמנו.
מסע שהביא אותי אל הייעוד שלי- מסע של ריפוי

ב-16/8/2018, החל בפועל (לאחר הטיסות) המסע שלנו בהר שאסטה.

מסע של סגירת מעגל הריפוי שנפתח ב2004 (לא סתם גם אישי היה עמי במסע).- מסע של "בריאה חדשה"
מסע בסימן ה"מובן מאליו שאינו מובן מאליו" כפי שאמר "קריון " בתקשורה של דורית ישראל שכמובן הדריכה את המסע הזה.
עוד לפני שהחל המסע נאמר לדורית שיהיו בו הפתעות רבות

ואכן היו...

ככול שהתקרבנו אל ההר עשן וערפל כיסו אותו .דוק של מסתורין נראה על פניו כאילו ביקש : "למרות העשן והערפל האמינו ובטחו בי"
למרות שכבר הכרתי את ההר, פגשתי במסע הזה הר אחר: הרבה יותר עוצמתי ומכיל ומבין – ממש אנושי...

התחלנו את המסע במקורות הסקרמנטו  הבענו כוונות אל תוך מיי הריפוי שלו ושתינו מהם.

במעגל הפתיחה העוצמתי שעשינו ,כל אחד הביע כוונותיו להמשך המסע – מה תביא איתה הרוח עבור כל אחד ואחת?

למרות שתכלית המסע עדין לא הייתה ברורה לי ,הבעתי כוונה לשחרר שליטה, לאפשר לעצמי להיות נוכחת ברגע, לאפשר לרוח להיכנס, לאפשר הקשבה לסימנים, לאפשר שמחת חיים והנאה גם כשאני בלא נודע.

לאפשר ריפוי לי ולאחר בכל הרבדים ובכל המיימדים.

כבר ביום הראשון למסע, דורית קיבלה קריאה לעלות להר עם הקבוצה, שם חווינו ריפוי עוצמתי לפלנטה וליקום, לקרובינו ולעצמנו.

אם עדין לא הבנתם, היה זה מסע של ריפוי והקבוצה הייתה קבוצת מרפאים עוצמתית ביותר שנבחרה בקפידה על ידי הרוח .

הריפוי הכי גדול היה ריפוי יכולת האמונה.

לקבל את זה שבכל רגע הכל משתנה ולהתמסר למה שמגיע (המובן מאליו שאינו מובן מאליו).

כיאה למסע כזה , דבר לא התרחש לפי הצפוי.

יום אחד היה עשן וכמה שעות אחר כך הוא נעלם וחוזר חלילה

ביום שבו אשלין שומרת ההר הדריכה אותנו אל "מפל הפיות" פגשתי אשלין שונה לגמרי מהצפוי, שונה משומרת ההר הקשוחה שזכרתי.

רכה יותר, קשובה יותר, מכילה ומשלבת אל תוך ההר ונפלאותיו כל אחד ואחת מהקבוצה – ממש הפתעה.

וכאילו להמשיך את קבלת הבלתי צפוי ,בסלע הידע התחזקה אצלי תובנה נפלאה: " לקבל את הבלתי צפוי ולשמוח בתוכו, זה אומר גם לקבל את השונה וזה אומר שאם מישהו עשה לנו משהו מרגיז , עלינו להבין שמעשיו נועדו לעזור לנו לצמוח על פי החוזה הנשמתי ביננו ולסלוח לו בחמלה ואהבה .

ב"מפלי מקלאוד" ו"בפנתא מדאו"הגיע אלי בקלות ובפשטות מעגל הד.נ.א, החלק הנוסף של מעגל הצבעים האינדיאני – ריפוי הד.נ.א .

בהתרגשות ישבתי וציירתי אותו.(גמול ענקי  שהיקום גמל לי בשל  ההקשבה לסימנים)

בכל יום שעבר דורית העבירה תהליכים עוצמתיים לפי הכוונת הרוח,

תהליכים שעבורי היוו חיבור בין מימדי ובו זמני לכאן ועכשיו, חיבור בין אדמה , רוח, אש ושמים בכל הרבדים.

יום אחד כשישבנו על ההר ודורית העבירה מדיטציה וחניכה התרחשה הפתעה נוספת: ההר פצה פיו ודיבר אלינו

"וירעש ההר רעשים משונים וחזקים ,ויעלה וייתמר  עשן סמיך ויצבע את גופו באדום (אמונה) ובסגול (חשיבה רוחנית) ,ממש כמו רצה להריע לנו על העבודה העוצמתית".

אז אם עוד לא הבנתם, כל יום במסע הזה התרחשו דברים בלתי צפויים, המובן מאליו הפך לשאינו מובן מאליו, ואנחנו נאלצנו (לפחות כך הרגשתי)פשוט לקבל ולהאמין שהכל לטובה הגבוהה.

כאילו לא די בכך, באמצע המסע קיבלנו אישי ואני מהבית בשורה של שינוי עצום בחיים ונדרשנו שוב לסמוך, לסמוך לסמוך...

ועוד לא דיברנו על החלליות שגילה צילמה בלילה על ההר...

מה הפלא איפה שביום האחרון , רק כדי לחזק את המוטו של המסע הזה, התרחשה גולת הכותרת של הבלתי צפוי- שינוי מטלטל בתוכנית:

כשהגענו לשדה התעופה ברידינג כדי לטוס לסאן פרנציסקו שם המתינה לנו הטיסה הביתה, הטיסה בוטלה בשל ערפל.

נסענו כל עוד נפשנו בנו עם הרכבים לסאן פרנציסקו אבל איחרנו את המועד, הטיסה נסגרה.

רשויות התעופה פיצלו את הקבוצה לטיסות לא נוחות ביום המחרת ונאלצנו לחכות, מי יום אחד ומי חצי יום לטיסה הביתה.

טלטלה ענקית ושינוי  לא נוח בעליל בתוכנית.

למרות הטלטלה, בחרתי להאמין שהכל לטובה הגבוהה ,
בחרתי לקבל את הטלטלה הזאת בחמלה לעצמי ולכל הנוכחים.
בחרתי להסתכל עליה במשקפיים של למידה ענקית.

מאמינה שזה היה המסמר האחרון של הרוח בשאינו מובן מאליו.

מסע השמאן הראשון שלי (כשעזבתי את הקיבוץ )הביא אותי אל הייעוד שלי

המסע הנוכחי עזר לי ללמוד לחיות בידיעה שהכל לטובה הגבוהה, להאמין, להכיל את סימני היקום, לתת לרוח לכוון אותי ולצמוח.

כנראה שרמה כזאת של אמונה ממש בדרגה של ידיעה ,הכרחית לכולנו במימד החמישי.

לסיום: עוד לא עבר שבוע .

המסע העוצמתי הזה עדין מהדהד בי ותובנות ממשיכות להגיע.

תודה ענקית לדורית ישראל ולקבוצה הנהדרת שלנו.

וההר? אני כבר מתגעגעת אליו והוא כמובן מרגיש ומתגעגע בחזרה.

יא ירח , יא ירח , מה עשית?

אני לא אסטרולוגית וגם לא ממשפחתו של אליעזר בן יהודה מחייה השפה העברית.

אבל, ליקוי הירח האיר לי כמה דברים:

כשיש ליקוי זה אומר שמשהו לוקה בחסר (אם תרצו אפשר לקרוא לזה גם לקות).

אני יודעת שבאופן טבעי כאשר יש לנו ליקוי מסוים, החלק שאינו לקוי מודגש מאוד.

קחו למשל אדם עם לקות שמיעה, באופן טבעי כדי לתפקד ולהתגבר על כך שאינו שומע ,מתחדדים אצלו חושים אחרים – למשל הראייה.

אז מה בעצם ליקוי הירח הגדול של המאה בא להדגיש לנו?

כמובן את האור הגדול בחלק שאינו לקוי - אור אדום.

הצבע האדום במעגל הצבעים האינדיאני מדבר על אמון ואמונה: אמונה בעצמנו, באחר ובטובה הגבוהה שלנו – אמונה כזאת מביאה אור גדול

אז ירח, ירח , מה בעצם קרה כאן? מהו המסר?

בתקופה לא פשוטה, כאשר הכל צף ועולה ממעמקים- כל האמת יוצאת לאור, כל הליקויים מתגלים , בא הירח ולוחש לנו בלאט:

כדי להתגבר על כל הליקויים ועל כל הלקויות ועל כל החוליים ,עלינו פשוט להאיר

 להדגיש מאוד מאוד את החלק המואר עד שהלקויים ילכו  ויתמעטו.

אני רואה בליקוי הירח הגדול של המאה, רמז ענקי להזדמנות עצומה לעבוד על הליקויים ולהדגיש את האור ואת האמונה– כולנו יחד וכל אחד לחוד.

מתנה המסתתרת בלקות אומרים האינדיאנים.

הזדמנות של פעם במאה שנים.

יא ירח יא ירח הבנתי אותך ברוך. תודה

  

  

הללויה - אני אזרח ותיק

יום הולדת  62
היום אני מקבלת תואר  משמח , רם ונשגב:

אזרח ותיק.

תאמינו או לא, התואר הזה מגיע לי בזכות.

כל שנת ותק שצברתי, בין אם הייתה קלה או קשה,

כל ההתנסויות שחוויתי, בין אם גרמו לקמטי צחוק  בפני או לקמטי עצב  ,

הוסיפו לי חוכמה ודעת.

כל סערה הביאה אותי תמיד אל חוף מבטחים .

נכון, חבוטה וכואבת ,אבל חכמה יותר, מעריכה יותר את העוצמות שלי.

כל אירוע משמח ונפלא גרם ללב שלי להתרחב מבלי לפחד מפגיעה.

חברים שהיו, חברים שישנם, משפחה יקרה, מורים, תלמידים,

כולם חלק מהחוזה הנשמתי שלי וכולם עזרו לי לצמוח.

כולם חלק מהשלם שאני.

לפני שבוע שאלה אותי חברה:

" אם היית יכולה לחזור אחורה בזמן ,לאיזה גיל היית בוחרת לחזור"?

לא היססתי ושלפתי מהמותן:

"רוצה להיות בגיל הזה – כאן ועכשיו".

רוצה להיות אזרח ותיק, כי בגיל הזה אני כבר מתגוררת בעולם של אהבה וקבלה והאהבה לעצמי ולזולת, מאפשרת לי להיות כל מה שאני יכולה להיות .

אז הנה אני כאן, בת 62, נמצאת בייעוד שלי ,מתחילה היום שנה נומרולוגית מספר אחד כאזרחית ותיקה עם נכד מהמם ועם משפחה נפלאה ממשיכה ללכת אלי .מה עוד אפשר לבקש?
הודיה עמוקה

יום מבורך ומואר

הרבה אהבה ממני

רותי

                                              אני הולכת אלי
                            

חג שבועות - חג מתן תורה -לגלות את התורה שבלב

ילדים לבושים בלבן. לראשם זר פרחים ובידיהם מלוא הטנא פירות וירקות.

"ים השיבולים " מתנגן ברקע.

על במה חגיגית סוקרים את היבול : כמה ילדים נולדו השנה? מה היה היבול בגד"ש? חג שבועות בקיבוץ.

ואני לבושה לבן וליבי נחמץ. חג מתן תורה, איה תורתי הקדושה?

היכן הוא הדיבר החשוב ביותר: ואהבת לרעך כמוך! הדיבר האוגד בתוכו את כל עשרת הדיברות.

לפני כ- 14 שנים עזבתי את הקיבוץ, נושאת את לוחות הברית שלי בתוכי.

רק כאן, הרחק מההמון הלבוש לבן כשהקשבתי ללב, נתגלו בפני לוחות הברית שלי- עשרת הדברות החקוקות על לוח ליבי. כולן מדברות על היחסים בין אדם לעצמו ולמקום ובין אדם לחברו.

בין אדם לעצמו/למקום

"לא יהיה לך אלוהים אחר על פני" – בכל אחד מאתנו ניצוץ אלוהי. הבה נקשיב לניצוץ הזה, למה שלבנו אומר ולא לאלוהים אחרים.

"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – כדי להיות מאושרים אין לנו צורך בדברים חיצוניים.  האושר, השמחה, האהבה, הניצוץ האלוהי, כולם מצויים בתוכנו ותלויים בדרך בה נבחר להסתכל על הדברים.

לא תישא את שם אלוהיך לשווא" – אדם האוהב את עצמו ומכיר בערך עצמו אין לו צורך להתפאר , להזין את האגו. צניעות וענווה הם נר לרגליו.

"שמור את יום השבת לקודשו" – תן לעצמך זמנים של מנוחה ופינוק.

אם אוהב אתה עצמך הכר בצורך שלך למנוחה ולהנאה ושבץ אותם בסדר השבוע שלך.

אלו ארבע הדיברות המדברות על אהבת הניצוץ האלוהי שבנו והידיעה המוחלטת שאנו נשמה גבוהה שיש להוקיר, לכבד ולאהוב.

מתוך דברות אלו אנו יוצאים אל אהבת הזולת

"כבד את אביך ואת אמך"- משפחתך נתנה בך את היסודות של מה שהינך.

גם אם היו קשיים ,כבד אותם, הודה להם- הכל נעשה לטובתך העליונה ובהתאם לחוזה הנשמתי שלכם.

"לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תחמוד"- דברות אלו כולן מדברות על הצורך להעניק כבוד ואהבה לזולת. כמובן זה אפשרי אם אתה אוהב את עצמך ומאמין בניצוץ האלוהי באמונה שלמה . או אז אתה יודע לאהוב את זולתך אהבה ללא תנאי.

בכל אחד מכם יקירי חקוקות על לוח הלב עשרת הדברות אותם עליכם לטפח.

איך מגלים אותם? כיצד מיישמים אותם? מקשיבים ללב .

התורה כולה נמצאת שם.

חג שבועות שמח ומואר

                                   

מזמינה אתכם באהבה לסדנה של מעגל הצבעים האינדיאני מעגל הקריסטל בנופית שני מפגשים בני 4 שעות

כל הפרטים כאן- צמיחה חדשה , מעגל הצבעים האינדיאני -מעגל הקריסטל

ערב יום השואה והגבורה - לזכור ולא לשכוח

כילדים בתנועת "הצופים" בעכו , נהגנו בערב יום השואה ללכת ברגל מעכו לקיבוץ לוחמי הגטאות שם נערך הטקס המרכזי.

היה משהו מאוד סוריאליסטי , בנוער העצום ורב הזה מבתי הספר ומתנועות הנוער, שצעד בצדי הכביש והתכנס לפני הבמה, על הדשא הגדול בקיבוץ כמו בהפנינג ענקי...

היו לחשושים רבים בקהל , לחשושים של חברים שנפגשו על הדשא, אבל היו רגעים שכל הקהל הרב והעצום הזה קם כאיש אחד על רגליו, הקשיב ללא רחש, בדממה חותכת וקיבל ביראה את הורדת הדגל לחצי התורן ואת מטחי הכבוד של החיילים שעמדו על החומות.

בהתחלה הטקס הזה היה בשבילנו  (הנוער) גם הזדמנות להיפגש בצידי הדרך ועל המדשאה עם החברים.

אבל ככול שנקפו השנים וגברה ההבנה ,עמדנו שם מאוחדים בחולצות הלבנות שלנו ובדממה.

שמחת החיים התחלפה בעצב עמוק, בתחושה שזה לא נתפס מה שקרה לעם היהודי בשואה...

ככול שבגרנו הבנו יותר ויותר את המשמעות המצמררת של מה שקרה.

הורים, ילדים, אחים, סבים, סבתות – שישה מיליון אנשים שנספו בשל היותם יהודים...

עם שלם שעבר שואה ותקומה....

במבט לאחור ועם התובנות שיש לי היום ,אני יודעת ומבינה את תכלית הבחירה הקולקטיבית של העם היהודי.

אני גם יודעת ומבינה שחיים בקרבנו השרידים האחרונים של ניצולי השואה ההיא וגם חיות  בקרבנו נשמות שנספו בשואה ובחרו להתגלגל כאן בארץ ישראל והפעם כנשמות חופשיות בארצנו...(אני רואה את זה במעגלי צבעים במפות הנשמה)

אותם נשמות שהיו נשמות מוכות פיזית ורגשית.

נשמות שבאו לכאן כדי לתקן...לחוות את כבוד האדם וחרותו שנגזלו מהם אז...לחוות את האהבה שנלקחה מהם. ללמוד לאהוב את עצמם ואת האחרים בצורה מאוזנת...

כל אחד ואחד מאיתנו בדרך זאת או אחרת , נושא עימו בדנ"א שלו את הטראומה הזאת של השואה . מה שעושה את החיים שלנו כאן בארץ שלנו , במדינת היהודים, בעלי משמעות רבה.

"להיות עם חופשי בארצנו" - זה מחייב את כולנו לדאוג שיהיו ביננו אהבה וכבוד.

זה יכול לקרות רק אם נקבל באהבה ובכבוד את כל החלקים שבתוכנו.נעשה שלום עם עצמנו.

כן, גם שלום עם הניצוץ הזה בתוכנו ניצוץ של היהודי שהיה בשואה , שרד אותה וקם תקומה גדולה...

אז מדי שנה כשאנחנו עומדים דום בטקס יום השואה בזמן הצפירה כדאי שנזכור: כבוד ואהבה לעצמנו , כבוד ואהבה לסביבה יבטיחו את שהותנו כאן במקום הבטוח שלנו – ארץ ישראל

לזכור ולא לשכוח!