ממשיכה והולכת אלי- פוסט יום הולדת

כן, כן, היום אני בת 59 –חתיכת גיל...

 לפי מעגל הצבעים האינדיאני שלי ,הייעוד שלי הוא לעזור לאנשים אחרים להאמין בעצמם, להקשיב לאינטואיציה ולידע העתיק שבתוכם, לאהוב ולכבד את עצמם ואת היכולות הגבוהות שלהם...

כדי שאוכל לממש את התפקיד הענק הזה שהנשמה שלי בחרה ,עלי כמובן לעשות זאת קודם עם עצמי

וכך קרה שמילדות אני כהלך המהלך בשביל שיוביל אותי להאמין, לאהוב ולכבד את עצמי

לעיתים דרכי היא דרך חתחתים של מדבר וציה ולעיתים יש בה מים חיים להרוות את צימאוני

במרכז מעגל הצבעים שלי ,במהות שאני ,יש את הצבע האפור שמלמד על היותי שמאן בגלגולים ועל יכולות השמאן שהבאתי עימי משם

כששמאן אינדיאני יוצא למסע הוא יודע מהי נקודת ההתחלה אך אינו יודע מה ואת מי יפגוש בדרך

הוא מהלך במסעו מקשיב לסימנים שהיקום שולח אליו ולומד מהדרך

נקודת ההתחלה שלי במסע לא הייתה פשוטה...

כדי ללמוד לאהוב את עצמי, להאמין בעצמי ולכבד את עצמי הנשמה שלי עשתה חוזה נשמתי עם אנשים שלא הקלו עליה את הדרך

מגנטה אליה אירועים לא פשוטים .

 נפלתי וקמתי פעם אחר פעם...

במבט לאחור ,אני יכולה לומר שאמנם עוד רבה הדרך ,אבל למדתי גם למדתי 

צמחתי מכל קושי ואני מממשת באהבה חלק גדול מהייעוד שלי.

 היום 30/5/2015, אני מתחילה שנה נומרולוגית מספר 7.

שנה נומרולוגית מספר 7 היא בדרך כלל שנה שמתאפיינת בפרידות מדפוסים והרגלים ישנים, מאנרגיות שכבר לא מתאימות לנו.

פרידה מהישן על מנת לפנות מקום לחדש...

לפנות מקום למה שיותר נכון ומדויק עבורנו...

שנה 7 היא שנה של התכנסות פנימה, של חשבון נפש ושל למידה.

שנה של חיבור לרבדים גבוהים יותר.

שנה קארמתית שבה הגורל מתערב חזק כדי להפגיש  אותנו עם רובד נוסף  במסלול הנשמה שלנו.

שנה שכל מה שמתרחש בה, קל או קשה, מתרחש לטובתנו העליונה ביותר.

כמובן אין זה מקרי שיום ההולדת העברי שלי השנה מתרחש ב7/6...

אין זה מקרי שבדיוק ב7/7 אני יוצאת עם קבוצה נפלאה למסע משנה חיים בהר שאסטה, מסע אותו קיבלתי במתנה משליחה מקסימה של היקום.

 אז חברים יקרים שלי, הנה אני מתכווננת ,מדברת עם האני העליון שלי ,עם הדנ"א שלי ועם ההדרכה העליונה...

מדברת וגם כותבת את זה סגול על גבי כתוב :

אני בוחרת שכל הלמידה שלי בשנה החשובה הזאת, תתרחש בקלות ובשמחה ולא מתוך קושי

מתחילה את שנה 7 וממשיכה באומץ לדייק את מסלול הנשמה...

אני מודה ל כל מי שהולך איתי בדרך ומחבקת אותו חיבוק חם:

אישי וילדי שתמיד איתי באהבה גדולה, בצער וגם בשמחה,

חברי הנשמה שלי שתמיד מלווים אותי ,

התלמידים המופלאים שאני ממגנטת אלי ולומדת מהם המון.

אני מודה גם לכל מי שהערים בדרכי קשיים שמהם צמחתי

מודה לעצמי על הנכונות ללמוד, לחוות ,לצעוד במסלול הנשמה...

מודה לכל מי שמקיים את החוזה הנשמתי שלנו ועוזר לי לצמוח

 שנה מספר 7 ,הנה אני כאן, ממשיכה והולכת אלי

 תבורכו

באהבה
רותי

                                  

 

ואם  אתם רוצים לעלות על השביל שמוליך למימוש מסלול הנשמה שלכם

הרי כמה הזדמנויות לעשות זאת

ב11/6, בבית נשים יוצרות בכפר סבא, אצל רוית ארבל הנהדרת, סדנת אבחון יומית של מעגל הצבעים האינדיאני- אבחון מלא של מפת הנשמה שלכם

https://www.facebook.com/events/858122727584856/

 ב-17/6 במרכז מעגלים בזמן של חדוה המקסימה בלימן : טעימה חווייתית ממעגל הצבעים האינדיאני

https://www.facebook.com/events/100949430244610/

 ב9/6, ערב של קלפים, מסרים ומכירת תכשיטים אנרגטיים של מירי בן יוסף המדהימה

https://www.facebook.com/events/883965761645920/

 כמו כן לפני ראש השנה סדנת אבחון דרך מעגל הצבעים האינדיאני בשני מפגשים אצל סנדרה אליאש המדהימה בנופית

 ובאוקטובר לאחר החגים קורס נוסף להכשרת מאבחנים ויועצים דרך מעגל הצבעים האינדיאני בנהרייה ובכפר סבא

אז מי אמר אינדיאנים ולא קיבל?

מוזמנים באהבה רבה

רותי

חג שבועות - חג מתן תורה - לגלות את התורה שבלב

ילדים לבושים בלבן. לראשם זר פרחים ובידיהם מלוא הטנא פירות וירקות.

"ים השיבולים " מתנגן ברקע.

על במה חגיגית סוקרים את היבול : כמה ילדים נולדו השנה? מה היה היבול בגד"ש? חג שבועות בקיבוץ.

ואני לבושה לבן וליבי נחמץ. חג מתן תורה, איה תורתי הקדושה?

היכן הוא הדיבר החשוב ביותר: ואהבת לרעך כמוך! הדיבר האוגד בתוכו את כל עשרת הדיברות.

לפני כ- עשר שנים עזבתי את הקיבוץ, נושאת את לוחות הברית שלי בתוכי.

רק כאן, הרחק מההמון הלבוש לבן כשהקשבתי ללב, נתגלו בפני לוחות הברית שלי- עשרת הדברות החקוקות על לוח ליבי. כולן מדברות על היחסים בין אדם לעצמו ולמקום ובין אדם לחברו.

בין אדם לעצמו/למקום

"לא יהיה לך אלוהים אחר על פני" – בכל אחד מאתנו ניצוץ אלוהי. הבה נקשיב לניצוץ הזה, למה שלבנו אומר ולא לאלוהים אחרים.

"לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה" – כדי להיות מאושרים אין לנו צורך בדברים חיצוניים.  האושר, השמחה, האהבה, הניצוץ האלוהי, כולם מצויים בתוכנו ותלויים בדרך בה נבחר להסתכל על הדברים.

לא תישא את שם אלוהיך לשווא" – אדם האוהב את עצמו ומכיר בערך עצמו אין לו צורך להתפאר , להזין את האגו. צניעות וענווה הם נר לרגליו.

"שמור את יום השבת לקודשו" – תן לעצמך זמנים של מנוחה ופינוק.

אם אוהב אתה עצמך הכר בצורך שלך למנוחה ולהנאה ושבץ אותם בסדר השבוע שלך.

אלו ארבע הדיברות המדברות על אהבת הניצוץ האלוהי שבנו והידיעה המוחלטת שאנו נשמה גבוהה שיש להוקיר, לכבד ולאהוב.

מתוך דברות אלו אנו יוצאים אל אהבת הזולת

"כבד את אביך ואת אמך"- משפחתך נתנה בך את היסודות של מה שהינך.

גם אם היו קשיים ,כבד אותם, הודה להם- הכל נעשה לטובתך העליונה ובהתאם לחוזה הנשמתי שלכם.

"לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנוב", "לא תחמוד"- דברות אלו כולן מדברות על הצורך להעניק כבוד ואהבה לזולת. כמובן זה אפשרי אם אתה אוהב את עצמך ומאמין בניצוץ האלוהי באמונה שלמה . או אז אתה יודע לאהוב את זולתך אהבה ללא תנאי.

בכל אחד מכם יקירי חקוקות על לוח הלב עשרת הדברות אותם עליכם לטפח.

איך מגלים אותם? כיצד מיישמים אותם? מקשיבים ללב .

התורה כולה נמצאת שם.

חג שבועות שמח ומואר

                                             

האש שמניעה אותנו לפעולה

לכל אחד מאיתנו יש אש שמניעה אותו לפעולה – אור פנימי.

אצל אחד זוהי אש של אמון ואמונה.

אצל השני זוהי אש של אהבה.

ואצל השלישי זוהי התשוקה

 

על פי מעגל הצבעים האינדיאני, אם האש הזאת מאוזנת בתוכנו , אנו מפיצים את חומה ונוגעים בלבבות אחרים – מאחדים ומגדילים את האש. פועלים ממקום של תשוקה והתלהבות...

אם האש אינה מאוזנת בתוכנו, כלומר : אין אנו אוהבים את עצמנו מספיק ,או פחות מאמינים בעצמנו או אז , נעביר ללבבות אחרים ביקורתיות, ספק – אור שדולק באופן חלקי –

או אז נפעל ממקום חלש וחסר תשוקה

 כל אחד ומהות האש שמניעה אותנו לפעולה.

 

אנשים שמאמינים בעצמם יודעים ואוהבים לפרגן לאחרים.

לפרגן בלב שלם ותוך הבנה יקומית שכולנו ארוגים בחוט מקשר של אור.

כשאני מפרגן לאחר אני  בעצם מפרגן גם לעצמי.

כשאדם אינו מאמין בעצמו,הוא מונע מאגו, מספק, מחוסר פרגון, מרצון להוכיח  (בעצם לעצמו) כמה הוא  טוב. – ואז האש שלו אש שורפת והורסת ולא אש מחממת ומאירה.

 

במעגל הצבעים האינדיאני, חודש מאי הוא חודש ההקשבה לעצמנו.חודש ההתכנסות פנימה.

כשאנו מתכנסים פנימה , אנו פוגשים את עצמנו, את הנשמה הגבוהה שאנחנו, את האור הפנימי שלנו. את האש...

יש מי שפוגש אש ענקית, להבה מלאת תשוקה ויש מי שפוגש אש קטנה יותר.

כל אחד והמקום שמניע אותו לפעולה.

בכל מקרה, כולנו נטיב לעשות אם נעבוד על הגדלת האש – נוסיף זרדים למדורה.

יוסי ידידי הטוב אומר: " צריך ללמוד לקבל את הרע" ואני חושבת שהוא מתכוון שזה נפלא לפגוש גם את אלה עם האש הפנימית הקטנה.

הם אלו שמשקפים לנו חלקים בתוכנו שצריכים לגדול.הם אלו שעוזרים לנו להוסיף זרדים למדורה – להבעיר את המדורה באש גדולה יותר- אש של אהבה, אש של אמון ואמונה , אש של תשוקה.

אז בואו נשאף להגדיל  ולהבעיר את האור הפנימי בתוכנו כדי להפוך את היקום למקום טוב יותר

ל"ג בעומר שמח ומואר.

באהבה רבה

רותי