יום ראשון, 31 באוגוסט 2014

המלאך השומר של ילדכם

הורים יקרים,
היום שלחתי בדמיוני מלאך לכל ילדי ישראל.
מלאך שומר שבשנת הלימודים החדשה ישמור עליהם מכל פגע.
שלחתי והפלגתי במחשבות...
לפני הרבה שנים, כאשר בני האמצעי עלה לכיתה א', ביקשה ממני המורה לברך ביום הפתיחה בשם כל ההורים.
כתבתי ברכה מהלב – מהחוויות של הילד שלי. חוויות של ילד שכל כך התרגש יום לפני פתיחת שנת הלימודים וחלם בלילה שהוא מהלך בשבילי בית הספר לבד...לבוש בחולצה לבנה וחגיגית וילקוט על גבו – שלום כיתה א'.
כתבתי על ההתרגשות של אם ששולחת את בנה להתחלה חדשה, מרגשת, מסעירה – התחלה טובה...
בחלומות הגרועים ביותר שלי ,לא חלמתי את שהתרחש מהיום בו דרכו רגליו של בני בשערי בית הספר.
באמצע שנת הלימודים, החל הילד לקבל רטלין.
הרטלין גרם להתפרצות מחלת ה"טורט" אצלו (טיקים לא נשלטים).
בני היפה, הרגיש, הכל כך מיוחד, הפך מטרה להתעללות פיזית ורגשית של ילדי בית הספר/הקיבוץ.
מהיום הראשון שזה קרה, אני, רותי טל – אמא שלו, הייתי שם בשבילו בהתרחשויות קשות, מתוך כאב עצום שלעיתים לא הצלחתי להכיל – הייתי שם כל כולי כסלע איתן.
נלחמתי עבורו כאריה. דרשתי מהמערכת תשובות, שיחות הורים, שיח חברתי, פסיכולוג, תק"מ, מועצה אזורית – לא וויתרתי אפילו לשנייה אחת.
שידרתי לבן שלי שאני כאן בשבילו – אני המלאך השומר שלו.
יצרתי תשתית שאפשרה לו להאמין בבני אדם למרות מה שעבר...
כשהחברה בקיבוץ הראתה אטימות והבנתי שאין עם מי לדבר לא היססתי לשנייה.
עזבנו את הקיבוץ ועברנו לעיר ...
את השנים הראשונות למעבר הלא פשוט הזה (בגיל מבוגר, עם 3 ילדים בגיל בית ספר וללא רכוש) הקדשנו לשיקום המשפחה, לשיקום הדימוי העצמי של הילד ולריפוי המחלה .
אכן השתקם הוא ונרפא. צמח לגובה ב23 שנותיו ועתה הוא חולק עם העולם את כל יכולותיו המופלאות.(באוקטובר 2015 מתחיל ללמוד לימודי יועץ מוזיקלי ואחר כך מטפל במוזיקה)

הורים יקרים, אני כותבת לכם כל זאת כדי שתבינו: אין ילד רע או טוב – יש ילד שלא נמצאים עבורו ולא מטווים לו את הדרך הנכונה.
אם הילד שלכם אלים או אם הילד שלכם קורבן לאלימות זה בידיים שלכם.
אל תוותרו ואל תניחו.
אתם יכולים להציל את ילדיכם מאלימות, משעמום, מערך עצמי נמוך, מפחד, מאכזבה.
אתם יכולים לחבר את ילדיכם לריפוי, לחמלה, לאהבה, לחוויות מופלאות של הצלחה.
אתם המלאך השומר שלו.
שנת לימודים מוצלחת לכל ילדי ישראל

יום שלישי, 26 באוגוסט 2014

כמה דברים שהיקום רצה ללמד אותי....


כבר כמה שנים אני מכשירה מאבחנים ויועצים לאבחן ולייעץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני בקורס ייחודי שפיתחתי (27 מפגשים בני 4 שעות)

חלק גדול מהידע התקבל בתקשור היות והייתי שמאן אינדיאני בגלגולי (רואים את זה במעגל שלי)וחלק נוסף הוא שילוב של כל הכלים שלמדתי במשך השנים ושילוב של כל מה שעזר לי להתפתחות הרוחנית ולריפוי של בני ממחלת הטורט.

 להעביר את הידע הזה הלאה זה משהו שבוער בעצמותי...

יתרה מכך הידע הזה ממשיך להגיע אלי ועל סמך הידע הזה אני מפתחת עוד ועוד חלקים חשובים הקשורים למפת הנשמה שלנו (כיאה ליכולות הבלתי נדלות של הנשמה ולניצוץ האלוהי שבתוכה)

כבר הוצאתי לשמחתי כמה וכמה מחזורים של תלמידים שיודעים לאבחן ולייעץ דרך מעגל הצבעים האינדיאני בצורה מופלאה.

מדי פעם אני מקבלת טלפונים מאנשים השואלים אותי אם אני ממליצה על אבחון וייעוץ אצל תלמידה כזאת או אחרת ואני ממליצה בחום רב על כל תלמידותי.

אני גאה בהן ובדרך היסודית , המחוברת והנפלאה שבה הן מאבחנות
 
היות ואנחנו לומדות בדרך של מעגל , נוצרים בקבוצה קשרים נפלאים והקבוצה הופכת להיות השבט שלנו.
במרחב המקבל הזה של השבט אנו חולקות הכל וכל אחת עוברת תהליך מופלא של ריפוי.
ריפוי דרך מפת הנשמה שלנו וריפוי בזכות כוחה של הקבוצה.
היות שאני שואפת להעביר לתלמידי את כל מה שאני יודעת , הם מקבלים ממני את כל החומר כתוב ומודפס על מנת שיוכלו לעיין בו בהמשך ולהתקדם תוך כדי עשייה.

אני אוהבת אהבה עמוקה את כל הקבוצות שלי, חולקת עימן את כל הידע ולא משאירה אצלי דבר.
אני מאמינה שידע שאנחנו מקבלים שומה עלינו להעביר הלאה  באהבה

 הקבוצה שלימדה אותי דבר או שניים...

 מכל קבוצה אני כמובן לומדת עוד ועוד ונוצר עבורי מעגל נפלא של למידה

אבל קבוצה אחת כנראה באה ללמד אותי משהו קצת אחר:

כשפנתה אלי בעלת הבית לפני שנה והציעה לארגן אצלה קבוצה האינטואיציה שלי צעקה : לא!

אבל אז נכנס קולו המשמעותי של ההיגיון לפעולה. למה לא?את מקבלת קבוצה על מגש של כסף...
 משהו בקבוצה הזאת חרק מהתחלה.השבט לא התגבש...

הייתה זאת קבוצה שנותני הטון בה לא הגיעו ללמוד מעגל צבעים אינדיאני בגלל קריאה של הנשמה.
הם הגיעו משיקולים זרים ושונים...

כשלומדים מעגל צבעים אינדיאני משיקולים שאינם מחוברים לקריאת הנשמה קשה להיות פתוחים לתהליכים, קשה להיות פתוחים לריפוי וודאי שלא מצליחים אחר כך לאבחן אחרים בדרך מחוברת ונכונה...
אחד הדברים החשובים שאני מלמדת את תלמידי:

למרות שיש את כל החומר כתוב באופן מסודר, מה אומר כל צבע בכל מקום, מה אומרת דרך הצביעה וכו'
כדאי תמיד להסתכל על המעגל של המאובחן ולקבל דרכו מידע מתוקשר (מלמדת איך לעשות את זה) כי מה שרואים בעין השלישית הוא תוספת משמעותית לאבחון ולדרך הריפוי

אכן, כל תלמידי יודעים לקבל מידע רלוונטי מדויק ומתוקשר דרך המעגל

כל תלמידי, למעט התלמידים בקבוצה הזאת...

 איך אני יודעת? חלק מהמאובחנים שלהם מרגישים צורך לשתף אותי באבחון שנעשה להם ולשאול שאלות...

לעיתים אני רואה בפייסבוק פרסומים של תלמידה מהקבוצה הזאת שהם פרסומים של: העתק החומר והדבק בפייסבוק

כשכותבים דברים מתוך ראייה גבוהה בשילוב ידע מרגישים...

כשמעתיקים ומדביקים רק כדי להראות כמה אנחנו יודעים ,מרגישים...

אז אני שואלת את עצמי ואתכם: מה קרה כאן? האם נכשלתי בקבוצה הזאת?

התשובה כמובן מאוד מורכבת

 אני מאמינה שמי שמקבל אבחון מאנשי הקבוצה הזאת ואינו מבקש הרחבה כנראה שזה לעת עתה מה שהנשמה שלו יכולה להכיל...

כל אחד מגיע למאבחן המדויק עבורו

ומה אני למדתי מכך?

למדתי להקשיב היטב ללב ולאינטואיציה כשהם צועקים לי לא!!!

למדתי לא להתפתות – לא כל הנוצץ זהב הוא...

למדתי שמי שעוסק במעגל הצבעים לא מתוך קריאת הנשמה אינו יכול לעשות בו שימוש נכון...

היקום רצה ללמד אותי את כל הדברים הללו ולכן שלח אלי את הקבוצה הזאת

אם כך, אני אומרת להן תודה ושמחה שמילאו את הצד שלהן בחוזה הנשמתי שלנו.

תודה  מלב