יום ראשון, 27 באפריל 2014

השואה של שושי - שיעור של נשמה

לפני כמה שנים נסעתי לחתונה בקיבוץ ממנו באתי
נשארתי ללון שם  ולמחרת ערכתי לחברותי את סדנת מעגל הצבעים האינדיאני. בסדנא השתתפה חברתי הטובה שושי.
שושי היא מתקשרת מופלאה וידועה עד מאוד , מתקשרת גם בחלומות...
כפי שציפיתי לשושי היה מעגל צבעים מיוחד , היא לא צבעה את כל המעגל אלא השאירה מקום רב לצבע הלבן המסמל תקשורת עם הסביבה.
לא הופתעתי מכך כי את רוב יומה מבלה שושי בתקשורת עם הסביבה.(הפיזית והרוחנית).
אבל להפתעתי הרבה  המעגל שלה הראה שיעור חשוב מאוד:
היא בחרה לצבוע את שיעור מס' 9 המדבר על כבוד, בצבע  הצהוב (בחירה לא מודעת כמובן)
צהוב במעגל הצבעים האינדיאני מסמל אהבה- כלומר לשושי היה שיעור של כבוד לאהבה
כאשר צובעים את המקום הזה (מספר 9 ) במפה בצבע צהוב ,זה מלמד על אדם מוכה פיזית או רגשית.
הופתעתי מאוד מבחירת הנשמה לצבוע את פלח מס' 9 בצבע הצהוב .שהרי אני מכירה את המשפחה ויודעת ששושי אינה אישה מוכה. אבל מאידך אני יודעת שמעגל הצבעים האינדיאני אינו משקר...
שושי מלאה את החלק בשני סימנים קטנים צהובים.
כאשר הגענו לפירוש טענה , שעוד משחר ילדותה אינה מסוגלת לסבול את הצבע הצהוב.(המסמל אהבה)
שושי שמעה ממני נאום חוצב להבות על השיעור שלה הצהוב (אהבה לעצמה) ואמרה כי היא חשה ששנאת הצהוב עמוקה מאוד אצלה ואין לה קצה חוט היכן להתחיל.
השיעור שלה הפליא אותי מאוד, מהכרות עם המשפחה ממש לא הבנתי אותו ובכל זאת...
גם שושי לא ידעה להסביר זאת אך שתינו חשנו שמדובר במשהו עמוק.נסעתי הביתה כשאין בידי פתרון. רק דבר אחד ידעתי: מעגל הצבעים אינו משקר ובטוח יש הסבר לשיעור הזה של שושי.
למחרת היום צלצל הטלפון, על הקו הייתה שושי חברתי הנפלאה.
בהתרגשות סיפרה לי כי בלילה חלמה חלום ובחלומה, היא ילדה  קטנה בשואה, כחושה ורעבה עם טלאי צהוב ענק, ניצבת מול כיתת יורים נאצית לאחר שהרגו את כל משפחתה
הנאצים יורים והילדה עם הטלאי הצהוב אומרת "שמע ישראל" ומתה.
התרגשות רבה אחזה בנו למשמע החלום –ללא ספק חלום תקשורי.
זו אם כן הסיבה הנשמתית העמוקה לשנאת הצהוב של שושי.
זו הסיבה שהיום היא מעניקה אהבה לאחרים  ולא לעצמה.
זהו השיעור העמוק של שושי עם האהבה. היא אינה מכבדת את האהבה ואינה יודעת לאהוב את עצמה בגלל גלגולה כילדה בשואה.
 שושי חיה בהאשמה עצמית לא מודעת על הקורות אותה ואת משפחתה בשואה
לכן היא מעניקה אהבה לזולת אך לא לעצמה. בעיני עצמה אינה ראויה לאהבה.
בתוך השיעור הזה, מסתתרת מתנה עבורה אם תשכיל ללמוד את השיעור ולהשתחרר מהשואה.
ביקשתי משושי רשות לכתוב על המקרה היות ויש רבים וטובים החיים כאן בקרבנו שהיו שם, בגלגול אחר, בשואה.
בעיני זוהי הוכחה לקיומה של השואה בנפשות רבות, קיום שמשפיע על החיים  גם כיום.
שושי נתנה לי  את רשותה באהבה רבה וכן הוסיפה ואמרה כי קיבלה את קצה החוט אשר חיפשה והיא מתחילה לעבוד על איזון האהבה  אצלה.


                                                   




יום ראשון, 20 באפריל 2014

שם המשחק עכשיו: דיוק


היא ישבה בכניסה לתחנה המרכזית בנהרייה , בתוך ריח שתן של חתולים וכלבים.

בכל יום מחדש היא פתחה את דוכן הסדקית שלה.

אישה גבוהה, חובשת כובע לראשה,סיגריה תמידית בזויות הפה, מסדרת באדיקות את הסחורה על הדוכן.

ובסוף היום, עדין עם סיגריה בזויות הפה, הייתה מכניסה את מרכולתה לקונטיינר קטן שחנה על הכביש והולכת לדרכה...

 בדרכי אל תחנת הרכבת היא הייתה חלק מהנוף וכשחלפתי על פניה הנהנתי בראשי לשלום תוך שאני חושבת לעצמי: "אם היו לי בנות הייתי קונה ממנה קוקיות נחמדות", (אבל הבנים שלי לא צריכים קוקיות...)

עד ש...יום בהיר אחד היא לא הייתה שם...

שבוע אחר שבוע הלכתי לתחנת הרכבת בדרכי לקורס שלי בכפר סבא ושבוע אחר שבוע, דוכן העץ והקרון בצד הדרך נותרו מיותמים.

האישה והסיגריה פשוט נעלמו מהנוף...

בדיוק כמו אדם אחד או שניים שנעלמו מהנוף שלי השנה (כל אחד בשל סיבותיו) בלי להותיר עקבות.

בהתחלה מכוחו של הרגל חיפשתי אחריהם...היה לי קשה לשחרר...

אבל אז הבנתי: שם המשחק השנה הוא דיוק!

כל מערכת יחסים שכבר עשתה את תפקידה, כל מערכת יחסים שכבר אינה מדויקת עבורנו, פשוט נעלמת.

גם אם זאת מערכת יחסים עם משפחה .

שכן בניגוד לדעה הרווחת, משפחה כן בוחרים. הנשמה שלנו בוחרת את המשפחה, את החברים ועלינו להודות למי שבצע את תפקידו ופשוט לשחרר.

התדר הגבוה ביקום דורש דיוק: דיוק במעשים, דיוק במערכות יחסים, דיוק במשפחה הנשמתית שלנו.

מערכות היחסים שאנו ממגנטים אלינו מלמדים אותנו פרק על נתינה וקבלה, משיכה ושחרור (הצבע הלבן במעגל הצבעים האינדיאני).

אם יש לנו מערכת יחסים שבה אנחנו נשאבים, נותנים ולא מקבלים חזרה, אנו מתרוקנים ומשאירים את הצד השני במערכת היחסים בחוב אנרגטי אלינו.

חוב אנרגטי שמישהו חייב לנו יכול בהחלט ליצור אצלנו תקיעות...

אם יש לנו מערכת יחסים שבה אנו שואבים אנרגיה ולא נותנים חזרה גם זה אינו מדויק ועלול ליצור אצלנו ואצל האחר תקיעות.

בעצם אנחנו ממגנטים אלינו מערכות יחסים כאלה ,כדי ללמוד לדייק.ללמוד לתת ולקבל באופן מאוזן.

מתי אנחנו לא מאוזנים במערכות היחסים שלנו?

כמובן כשאנחנו לא מאמינים בעצמנו ולא אוהבים את עצמנו .אנחנו מאוד רוצים לקבל אהבה ממישהו אחר ומוכנים לעשות הכל כדי שזה יקרה .גם לוותר מעט על עצמנו ולתת לאחר על חשבוננו.

השנה התדר הגבוה ביקום עוזר לנו לדייק.

לדייק את האמון והאמונה בעצמנו, לדייק את האהבה לעצמנו, לדייק את מערכות היחסים שלנו .לדייק כדי לצמוח לתדר גבוה יותר .

לדייק כדי לממש חלק נוסף מהניצוץ האלוהי שבתוכנו.

ומוכרת הסדקית בתחנה המרכזית? אני יודעת שהיא נעלמה כדי לדייק את המקום שלה ולצמוח...

חג שמח חברים יקרים שלי ושבוע מבורך

 

 

יום שבת, 12 באפריל 2014

כאן, עכשיו ובכל ההוויה שלנו -חג שמח

יקירי,
סיימתם לנקות את הבית, ערכתם קניות לחג, שחררתם,סלחתם.
הגיעה עת ברכות ואיחולים לחג.
בעיני ברכה אמיתית ,היא ברכה מהלב עם מיקוד וכוונה.
כדי שנוכל להעניק ברכה כזאת לאחרים, חשוב לברך את עצמנו תחילה
"ואהבת לרעך כמוך".
אז ישבתי וחשבתי: איזו ברכה אמיתית מהלב אני רוצה? במה אני מברכת אותי?
אני רוצה שפע? אני רוצה שמחה? אני רוצה אביב בלב? כן, אני רוצה!
אבל מה אני רוצה יותר מכל?התהלכתי מעט עם המחשבה ואז, בבת אחת הבנתי:
אני רוצה להיות מסוגלת להתמקד בהווה, בכאן ועכשיו!
מה שהיה כבר עבר. מה שיהיה עדין לא כאן. אני רוצה למצות את הרגע הזה!
למצוא את כל מה שטוב בו ולבחור להנות. כאן עכשיו ובכל ההוויה שלי!

אז בעוד כמה שעות, כשתשבו אל שולחן הסדר החגיגי ומולכם תשב הדודה שתמיד קצת מרגיזה אתכם – קחו נשימה עמוקה, חייכו אל עצמכם ואל הסובבים (כולל הדודה) ובחרו להנות מהרגע הזה. נקודת המבט שלכם וזכות הבחירה בכל רגע נתון ,היא החשובה – זאת החרות האמיתית.תבורכו בה.
מי שיודע מהו צבע השיתוף שלו במעגל הצבעים האינדיאני (מס' 6) יכול ללבוש את הצבע הזה בליל הסדר – בואו לשולחן החג עם מיקוד וכוונה להנות  ולשתף אחרים בהנאה שלכם.
חג שמח ומואר
רותי

                            

יום חמישי, 10 באפריל 2014

הצייר המופלא


אני מכירה צייר אחד מוכשר שבכל שנה באביב,פותח במקומות שונים בארץ
תערוכת ציורים צבעונית שמרעידה מיתר בלב.
הצייר המופלא הזה הוא כמובן הטבע.
עם בוא האביב, מצייר הוא במכחולו מרבדי פרחים.
אדומים, צהובים, סגולים, לבנים,ורודים – שלל צבעים קסומים.הציור הקסום של הטבע מלמד אותנו במה כדאי להתחדש עם בוא האביב.
אדום: כדאי לנו לחדש את האמון והאמונה בעצמנו.בעונת החורף הגשומה אמונתנו ישבה ליד התנור-בתוך הבית והביטחון קצת התערער.
סגול : כדאי לנו ,להעיר ולהאיר את כוחות הריפוי והאיזון שקיימים בנו .
להכיר תודה על מה שיש. לדעת שאנו יכולים...
צהוב: כדאי לנו , לאהוב את עצמנו, את זולתנו ואת הטבע ,אהבה ללא תנאי.כזאת שאינה מותנית בדבר – פשוט למלא את הלב באהבה.
ורוד : כדאי לנו ללגום בעיניים מהורוד הורוד הזה.הורוד יעיר/יאיר בתוכנו את החשיבה היצירתית שקצת קפאה בקור של החורף.
לבן : כדאי לנו, לעשות סדר במערכות היחסים שלנו – מה מתאים לנו ומה כבר אינו מתאים.מה שאינו מתאים פשוט לשחרר.

יקירי, הטבע אמר את דברו.נותר לנו רק, לצאת אל המרחבים, להתמזג עם הצבעוניות הקסומה,לפתוח את הלב ולהגשים.
שבת מבורכת לכולכם