יום רביעי, 22 בפברואר 2012

לחזור הביתה

" בשבט מסוים באפריקה, כאשר אישה נכנסת להריון, היא יוצאת אל המדבר ביחד עם כמה חברות.הן מתפללות ומודטות עד שהן שומעות את השיר של הילד.
האפריקנים מודעים לכך שלכל נשמה יש את הרטט שלה שמבטא את הייחודיות והיעוד שלה.
כאשר הנשים מכווננות אל השיר וקולטות אותו,הן שרות אותו בקול רם. ואז הן חוזרות אל השבט ומלמדות את כל שאר אנשי השבט לשיר אותו.
כאשר הילד נולד הקהילה מתאספת ושרה לו או לה את השיר הזה.מאוחר יותר, כאשר הילד מגיע לגיל חינוך, הכפר מתאסף שוב ושר את שיר הילד.כשהילד מגיע לטקס חניכת ההתבגרות שלו, השבט שוב מתכנס ושר את אותו השיר.בזמן נישואיו האדם שומע שוב את שירו.
ולבסוף, כאשר הנשמה צריכה לחזור הביתה ולעבור מהעולם הזה,המשפחה והחברים מתאספים ליד המיטה, בדיוק כפי שעשו בזמן לידתו והם שרים את האדם לחייו החדשים.
בשבט האפריקאי יש עוד הזדמנות אחת נוספת שבה שרים את שיר הילד: אם באיזה שהוא זמן במשך החיים, האדם מבצע פשע או פעולה אנטי חברתית,הוא נקרא למרכז הכפר,אנשי הקהילה יוצרים מעגל סביבו ושרים לו את שירו.
השבט מכיר בכך שהעונש אינו התיקון על התנהגות אנטיסוציאלית.התיקון הוא בעזרת האהבה וההזכרות בזהות, במהות הפנימית.
כאשר אתה מכיר את השיר האישי שלך, אין לך שום תשוקה או צורך לעשות משהו שיפגע במישהו אחר.
בן משפחה הוא אדם שמכיר את השיר שלך ושר לך אותו כאשר אתה שכחת.אלה שאוהבים אותך ,אינם הולכים שולל אחרי השגיאות שעשית או אחרי הדימוי השלילי שיש לך על עצמך.הם זוכרים את היופי שלך כאשר אתה מרגיש מכוער, את השלמות שלך כאשר אתה שבור,את ניקיון כפייך כאשר אתה מרגיש אשם.את היעוד שלך כאשר אתה מבולבל.
גם אם לא גדלת בשבט אפריקאי ששר לך את שירך במעברים המשמעותיים של חייך, החיים תמיד מזכירים ומראים לך מתי אתה מכוון לעצמך ומתי לא.
כאשר אתה מרגיש טוב, מה שאתה עושה תואם את השיר וכאשר אתה מרגיש רע,זה אינו תואם.
בסוף כולנו נכיר את השיר שלנו ונשיר אותו היטב.יתכן שתרגישו שאתם קצת מזייפים לפעמים, אך כך קורה לכל הזמרים הגדולים.
רק המשיכו לשיר ותמצאו את דרככם הביתה"
כאשר אנו ברובד של נשמה, לפני שאנו יורדים אל העולם, אנו עורכים חוזה נשמתי עם השותפים שלנו למסע בגלגול הזה.
ילדים, הורים,בני זוג, חברים, בני משפחה – אנו בוחרים בהם והם בוחרים בנו.
בגלגל הצבעים האינדיאני רואים זאת היטב.
למשל, מעגל צבעים של ילד שיש לו קשיי קשב וריכוז (צבע כתום – למידה, באחד השיעורים המרכזיים).
כשמסתכלים על מעגל הצבעים של האם רואים שלה יש במתנה אותה באה לשתף עם העולם את הצבע הורוד (חשיבה יצירתית).כלומר, האם הנפלאה הזאת יכולה בעזרת החשיבה היצירתית שלה, לעזור לילד להתגבר על קשיי הקשב שלו בדרכים יצירתיות.לא לחינם בחרו אחד בשנייה.-אין זה מקרי.
כל אדם שאנו פוגשים בדרכנו- גם אנשים שאין אנו מסתדרים איתם.גם כאלה שעשו לנו עוול,כל אדם בעצם מעניק לנו הזדמנויות לצמוח, להיזכר בשיר שלנו.
לכן גם אנשים שאנו לא מסתדרים איתם הם בני משפחה, בני השבט שלנו, אחים ואחיות נשמתיים.
הם ממלאים את חלקם בחוזה הנשמתי ועוזרים לנו לשיר את השיר שלנו הכי טוב שאפשר – הם עוזרים לנו לשוב הביתה.
מאחלת ששירכם יתנגן עם המשפחה באותו הקצב ובלי לאבד מהייחודיות שלו.
יום משפחה חמים ומואר.

יום שני, 6 בפברואר 2012

עץ הצרות - סיפור לט"ו בשבט

" פעם אחת, כשעסקתי בשיפוץ של בית חווה ישן, שכרתי שירותי אינסטלאטור שיטפל בצנרת הבית.
כשסיים את יום העבודה הראשון שלו, יום קשה  ומתיש, יצא אל האוטו שלו  וראה שיש לו תקר בגלגל.
האינסטלאטור תיקן את התקר, נכנס לתא הנהג ניסה להתניע ו...כלום – המנוע שבק חיים.איזה מזל ביש, אחרי יום עבודה קשה.
הרגשתי ממש לא נעים בשבילו והצעתי לו טרמפ הביתה.כשהגענו אליו הביתה, הזמין אותי להיכנס ולהכיר את משפחתו.
בעודנו פוסעים על השביל לעבר כניסת הבית, הוא עצר לרגע ליד עץ קטן בצד השביל ונגע בקצות העלים שלו בשתי ידיו.
על מפתן הבית, שנייה לפני שפתח את הדלת, חל באיש שינוי מדהים: פניו המיוגעות אורו בחיוך רחב ושמח, הוא חיבק את שני ילדיו,הניף אותם באוויר בעליצות ונתן נשיקה אוהבת לאשתו.
לא יאומן שהאיש קשה ההיום הזה ,שאני עד לעבודתו המתישה וליום הנורא שעבר עליו, נמלא כל כך הרבה חיוניות ומרץ כשנכנס הביתה.
בתום הביקור, לאחר שביליתי במחיצתם שעה נעימה, הוא ליווה אותי החוצה אל מכוניתי.
כשעברנו ליד העץ שבצד השביל, לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו מה זה היה הקטע עם העץ? אה, זה פשוט מאוד ענה לי: העץ הזה הוא עץ הצרות שלי.
אני יודע שבסוג העבודה שלי, זה בלתי נמנע שיהיו לי צרות וקשיים.
אבל דבר אחד ברור לי: הצרות הללו לא שייכות לאשתי וילדי.
לכן, כשאני בא הביתה, אני פשוט תולה את הצרות של אותו יום על העץ ומבקש מאלוהים שיטפל לי בהן.
למחרת בבוקר, כשאני יוצא מהבית, אני ניגש לעץ ולוקח ממנו את הצרות שנשארו שם.ואתה יודע מה? ממש מפליא, אבל כשאני ניגש לעץ בבוקר כדי להוריד ממנו את הצרות, תמיד יש עליו הרבה פחות צרות ממה שזכרתי שתליתי שם בלילה הקודם."

אז לכו תדעו, או שבאמת אלוהים מטפל לו בצרות בשעה שהוא ישן, או שהשעות שעוברות נותנות לו פרספקטיבה אחרת לדברים.
או שהעץ הנדיב  סופח אליו כמה מהצרות...
העצים  והטבע הסובבים אותנו, נמצאים כאן עבורנו – איתנים, סופגים, מקשיבים, ממלאים את תפקידם בנאמנות.
כבר אמר רבי נחמן מברסלב:
"דע לך שכל רועה ורועה
יש לו ניגון מיוחד משלו.
דע לך, שכל עשב ועשב
יש לו שירה מיוחדת משלה
ומשירת העשבים: נעשה ניגון של רועה
כלומר, אם נקשיב בתשומת לב לטבע,נשמע את הניגון המיוחד של כל עשב ועשב - של כל  דבר בטבע.
משול הדבר לבני האדם: לכל אדם יש את הניגון המיוחד שלו – את המהות המיוחדת, אותה הוא מבטא בדרכו המיוחדת.
אדם שיהיה קשוב לניגון של עצמו, לניגון של מה שסובב אותו ולניגון של הטבע  -ימריא במסלול ההתפתחות שלו.
הטבע  הסובב אותנו הוא חלק מאתנו – הבה נתייחס אליו בכבוד.
חג שמח יקירי