יום שבת, 31 בדצמבר 2011

אגדה אינדיאנית

אסף הבורא את כל היצורים ואמר: "אני רוצה להחביא משהו מפני בני האדם, עד אשר יהיו מוכנים.
את ההבנה שהם יכולים לברוא את המציאות שלהם עצמם""
אמר העיט: "תן לי, ואני אקח זאת אל הירח!".
אמר הבורא: "לא. יום אחד הם יגיעו לשם וימצאו זאת.".
אמר הסלמון: " אני אקבור זאת בתחתית האוקיינוסֱ!".
"לא.  הם יגיעו גם לשם".
אמר הבופאלו: "אני אקבור זאת במישורים הגדולים!".
אמר הבורא: " הם יחפרו באדמה וימצאו זאת גם שם.".
לסבתא חפרפרת, שחיה בלב האדמה, אין עיניים פיזיות ,אך היא רואה בעיניים רוחניות .
אמרה סבתא חפרפרת: שים זאת בתוכם.
אמר הבורא: "כך אעשה".
שנת 2012 כבר כאן . הגיעה השעה – אנו מוכנים למצוא בתוכנו את ההבנה ואת היכולת לברוא את המציאות שלנו.
במעגל הצבעים האינדיאני הצבע השחור מסמל את ההתכנסות פנימה לתוך עצמנו. כשאנו מביטים פנימה אנו פוגשים מישהו מאוד חשוב עבורנו – את עצמנו.אנחנו וכל הרבדים הגבוהים שלנו,הגלגולים אשר עברנו, השיעורים שעברנו לטובתנו העליונה, המתנות שמצאנו, היכולת המופלאה שלנו לאהבה וחמלה,האמונה שבתוכנו.
הגיעה השעה למצוא  בתוכנו את מתנת הבורא שהייתה חבויה עידן ועידנים וגלויה רק למתי מעט.
כדי למצוא את המתנה הנהדרת הזאת צריך לעשות רק דבר אחד:
להקשיב ל"קול הלב"
מאחלת לכם שנה של שפע, בריאת המציאות שלכם והגשמת שאיפותיכם הגבוהות ביותר.

יום שני, 19 בדצמבר 2011

החנוכייה שלי

בכל שנה בחג החנוכה אני חושבת על הנס הגדול – ניצחון האור על החושך.
מספיק אור קטן אחד כדי לגרש את החושך – האין זה נס?
לכן אני כל כך אוהבת את חג החנוכה.
החג הזה מזכיר לכולנו שהחושך הוא ארעי .ברגע שנבחר להכניס את האור אל חיינו, הוא יבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר- יגרש את החושך בבושת פנים.
רוצה לשתף אתכם באורות הקטנים שלי, נרות החנוכייה ,הלהבות שמאירות את החושך הפרטי שלי ומגרשות אותו.
הנר הראשון הוא נר אדום -הלהבה שלו בוערת באור של אמון ואמונה.
אמון ואמונה  בבורא שמסתתר בתוכנו אמון ואמונה באחר,אמון ואמונה בבורא עולם.אור הנר האדום  מגרש את הספק.
ביום השני תתכבד החנוכייה שלי בנר צהוב – להבה בוערת המייצגת אהבה וחמלה.
"ואהבת לרעך כמוך" ככול שנאהב את עצמנו כך נדע להעניק אהבה לזולת.
אור הנר הצהוב מגרש את הפחד
הנר השלישי בחנוכייה הוא נר כחול. מבט לעומק בלהבת הנר מעיר את היכולת האינטואיטיבית שלנו. להבה המייצגת אינטואיציה.
אור הנר הכחול מגרש את השיפוטיות.
הנר הרביעי בחנוכייה שלי צבעו ירוק. הלהבה שלו מייצגת את יכולת ההתרחבות והצמיחה. אור הנר הירוק מגרש את צרות העין ,את הקטנוניות, את העולם הצר כעולם נמלה
הנר החמישי שמחכה בשקיקה לתורו הוא הנר הורוד. הלהבה שלו מייצגת יצירתיות, שמחה, הומור,חשיבה מקורית.
אור הנר הוורוד מגרש את המסגרות שאנו שמים לעצמנו,את התבניות, ומאפשר לילד הקטן שבתוכנו לצאת החוצה בשמחה מתפרצת.(מי רוצה לרקוד ברחוב?אולי לשיר?)
הנר השישי המכובד הוא הנר הלבן. הלהבה שלו מייצגת מערכות יחסים: טוהר, תום, קבלה ונתינה, משיכה ושחרור.אורו של הנר הזה מגרש את הדעות הקדומות, את הפחד מ"מה יגידו" את הפחד מכישלון, את הפחד מהצלחה.
הנר השביעי בחנוכייה שלי הוא הנר הסגול. הלהבה שלו מסמלת רוחניות, איזון וריפוי ,שפע, יכולת להכיר תודה על מה שיש שלנו. אור הנר הסגול מגרש את חוסר האיזון, את החולי והחסר.
הנר השמיני בחנוכייה שלי הוא הנר הכתום .הלהבה שלו מסמלת את הלמידה .יכולת ללמוד מטעויות. אור הנר הכתום מגרש את הבורות והבערות.ופותח פתח להזדמנויות חדשות.
אחרון חביב וראש וראשון בחנוכייה שלי: הנר התשיעי, השמש. בשמש שלי יש מעט מכל צבע. הלהבה שלו דואגת להדליק את שמונה הלהבות המגרשות את החושך.להדליק את הלהבות ולשמור אותן בוערות - לעזור לנס להתממש בסנכרון נפלא.

ראו ברכה וניסים גדולים.חג אורים שמח

יום שבת, 10 בדצמבר 2011

יצירת המופת של חיינו

דמיינו שמונח לפניכם בד צחור גדול על קן של ציור.
הבד הצחור הזה הוא אתם כפי שירדתם לעולם:
צחורים וטהורים,נקיים וזכים.
מוכנים ליצור את חייכם, כמהים ללמוד,לגלות את נפלאות היקום- לצמוח.
הבד הצחור הזה מאגד בתוכו קשת של צבעים.
הקשת הזאת היא החלום שלכם – החזון- הייעוד הנשמתי שלקראתו אתם צועדים.
לאט לאט אתם מגלים את צבעי הקשת-יוצרים את חייכם.
בוחרים את צבעי המחשבות שלכם: צבעים זורמים-פסטוראליים-שקטים,או צבעים חמים-עזים-חזקים.
אתם בוחרים את הצבעים מהם מורכבים הרגשות שלכם: צבעים כהים-צבעים בהירים.: אהבה, פחד,עצב, כעס, שמחה, חמלה.
חלק מהצבעים אתם מטביעים חזק על הבד הצחור וחלק רק מתיזים נגיעה קלה.
אנשים אחרים תורמים את חלקם לציור שלכם-מטביעים חותמם על הבד.
הורים, ילדים, אחים, שותפים למסע- ממלאים את תפקידם בחוזה הנשמתי המשותף.
הרגעים בחייכם נשקפים על הבד הצחור-יוצרים תמונה שלמה: תודעה, מחשבה, רגש, אירועים פיזיים.
כל אחד והציור המיוחד שלו – המתנות שלנו, הקשיים שלנו והמתנה שמסתתרת בתוך הקושי.כל אלה יוצרים את מסע החיים שלנו. קשת הצבעים המשקפת את הדרך הנפלאה שעושה הנשמה כדי לממש את הייעוד.
והיקום? הוא מסתכל על קשת הצבעים שלכם/שלנו משתחווה באהבה ובחמלה ו...מעניק לנו פרס נובל על יצירת המופת של חיינו.

יום שני, 5 בדצמבר 2011

כשהאדמה רעדה...

"פעם היה גל קטן,שעלה וירד בלב הים.נהנה מאור הרוח והשמש ובילה את זמנו בנעימים.
לפתע ראה את הגלים האחרים מתגלגלים ומתנפצים אל החוף.
למרות מרחביו העצומים של הים הגדול, גם הוא נע כעת במהירות בכיוון החוף, עוד מעט ויתנפץ.
,אלוהים,זה מה שעומד לקרות לי?" נבהל הגל מאוד.
והנה קרב ובא גל אחר,גם הוא עולה ויורד כדרך הגלים  ומתגלגל אל החוף.
למה אתה מבוהל כל כך? שאל את הגל הקטן.
כי עוד מעט נתנפץ, ענה הגל המפוחד, אתה לא מבין.אני, אתה,כולנו נתנפץ ונהפוך ללא כלום.
אתה הוא זה שלא מבין, ענה הגל השני, אתה לא גל, אתה חלק מהים."

אמש כשהייתה רעידת אדמה בצפון הייתי בחיפה ולא הרגשתי כלום.
רק כאשר חזרתי ופתחתי את הפייסבוק כדי לענות להודעות, הבנתי שהאדמה בצפון רעדה...
כשהאדמה רועדת בצפון – זה נוגע לכולנו.
כשיש סקאדים בדרום – זה נוגע לכולנו.
כשנשיא המדינה לשעבר מורשע בעבירות מין ויושב בכלא – זה נוגע לכולנו.
עניים ברחובות- זה נוגע לכולנו.
זקנים ללא טיפול רפואי וללא קורת גג – זה נוגע לכולנו.
למה?כי אנחנו חלק מהים וכל אחד ואחד מאיתנו הוא הגל הקטן.
כל אחד ואחד מאיתנו,יכול לתרום את חלקו ויחד ניצור ים מרהיב ביופיו- מסה קריטית שתגרום לשינוי.
ולא צריך רעידת אדמה כדי להבין זאת.